פרי יצחק חלק ב קמח

בעלים למכירה והקדש וכיון שכן על האי שעתא בעינן לחייבו כל היכא דלא עבד בה מעשה אחרינא ע"ש ילפ"ז י"ל דהשולח יד בפקדון מכיון דכבר נפקא מרשות בעלים ואין הבעלים יכולים להקדישו אנתק לי' חיוב השמירה וקם חיוב שעת הגזילה וצ"ע: סימן סג בסוגיא דשינוי קונה בגמ' ב"ק דף צ"ג אמר אביי ר"ש בן יהודא וב"ש וראב"י כו' כולהו ס"ל שינוי במקומו עומד כו' ב"ש מאי היא דתניא נתן לה חטין באתננה ועשאן סולת זתים ועשאן שמן כו' תני חדא אסור ותניא אידך מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק ב"ש אוסרין וב"ה מתירין מ"ט דב"ש אמר קרא גם שניהם לרבות שינוייהם וב"ה אמר קרא הם ולא שינוייהם כו' אמר רבא ממאי דלמא ע"כ לא קאמר רשב"י כו' וע"כ לא קאמרי ב"ש אלא לגבוה משום דאימאיס עכ"ל הגמ', והנה סתמא דגמ' בכ"מ ס"ל כאביי דלב"ש שינוי במקומו עומד דהנה בב"ק שם דף ס"ה אמרי' מ"מ קשיא א"ר ששת הא מני ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומד ולא קני, וכן שם דף ס"ח רב פפא אמר לעולם לא תיפוך סיפא ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומד כו' הרי דסתמא דגמ' ס"ל כאביי דלב"ש שינוי במקומו עומד ולא קני ולא ס"ל לדיחוי' דרבא דע"כ לא קאמר ב"ש התם אלא לגבוה משום דאימאיס. וצריך להבין במאי פליגי והכל טעמא מאי דלכאורה הרי שפיר יש לדחויי כדדחי רבא דשאני לגבוה משום דאימאיס וכמבואר בגמ' בכמה מקומות דגבוה חמיר משום דמאיס ועי' בתמורה כ"ח ואי אשמעינן הכא דלגבוה דמאיס אבל להדיוט כו' ולפ"ז הרי צ"ע מ"ט לא ס"ל לסתמא דגמ' דיחוי' דרבא כנ"ל. ונלע"ד לישב בעז"ה דהנה בב"ק שם דף ס"ה בתוס' ד"ה הם ולא שינוייהם כתבו וז"ל תימא דבסמוך נפקא לי' לרבה דשינוי קונה מקרא אחרינא דכתיב אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר כו' ועוד קשה דר"ח קאמר דשינוי אין קונה דדריש אשר גזל מ"מ וכן ר' יוחנן קאמר ד"ת גזילה המשתנת חוזרת בעיני' דכתיב והשיב את הגזילה מ"מ וכי פליגי אב"ה ותירץ ר"י דלקמן מיירי בשינוי החוזר לבריתו כו' ורבה דבסמוך ס"ל דאפי' שינוי החוזר לבריתו נמי קנה וצריכי תרי קראי דאי לאו אלא חד קרא הוה מוקמינן לי' בשינוי שאין חוזר כו' ע"ש ועי' בס' נתה"מ סי' שס"א שהקשה דא"כ רבה דלא כהלכתא דאנן קי"ל דשינוי החוזר לבריתו לא קני, והנה בס' פני יהושע שם תירץ לקו' התוס' דלהכי איצטריך קרא דאשר גזל דנהי דילפינן מהם ולא שינוייהם דשינוי הוי כגוף אחר אפ"ה לא הוי ידעינן מסברא כלל למימר שהגזלן יקנה הגזילה ע"י שינוי בלא דעת הנגזל ויגזול כל שבחו בע"כ של הנגזל ע"ש, ובאמת הוא דבר נכון ומתקבל דמה נ"מ מה שנעשה כגוף אחר הלא זה משל הנגזל ומהכ"ת יקנה הגזלן בלא דעת הנגזל, אלא דלהיפך קשה כיון דכתיב אשר גזל למימר דשינוי קונה דנעשה כגוף אחר אפי' לגבי גזל דהגזלן קונה בשינוי א"כ ל"ל קרא גבי אתנן הם ולא שינוייהם ועי' בקצוה"ח סי' ש"ס מה שתי' ג"כ לקו' התוס' בהא דאיצטריך קרא דאשר גזל וע"ש שכתב דקרא דלגבי אתנן איצטריך משום דהקדש מהדיוט לא גמרינן דאפי' מ"ד שינוי קונה סובר באתנן דלא מהני כדאיתא ר"פ הגוזל דגבוה שאני משום דאימאיס ע"ש אולם דבריו צ"ע דהרי הוכחנו דסתמא דגמ' לא ס"ל כלל לדיחויי דרבא דגבוה שאני משום דאימאיס ולפ"ז קשה כנ"ל ונראה לישב דלפיכך איצטריך קרא דהם ולא שינוייהם גבי אתנן ולא ילפינן מקרא דאשר גזל דגם בגזל שינוי קונה משום דאי לאו קרא דהם ולא שינוייהן לא הוי ילפינן גם מקרא דאשר גזל דשינוי קונה, והיינו דהא דאמר בגמ' שינוי קונה כתיבא והשיב את הגזילה אשר גזל מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי י"ל דהא דאמרינן דאם נשתנה אין זה כעין שגזל אין זה מסברא החיצונה דשינוי לא מקרי כעין שגזל דלכאורה מנ"ל דע"י שינוי לא מקרי כעין שגזל וכי בשביל שנשתנה צורתו נעשה כגוף אחר דדוקא גבי אתנן מפורש בקרא בהדי' הם ולא שינוייהם דשינוי הוה כגוף אחר אבל הכא דכתיב רק כאשר גזל דבעינן כעין שגזל אבל מנ"ל דע"י שינוי לא מקרי כעין שגזל, ולכן נראה דהעיקר סמיך על קרא דהם ולא שינוייהם גבי אתנן דמקרא הנ"ל ידעינן דדבר שנשתנה נעשה כגוף אחר וא"כ ממילא כיון דע"י שינוי נעשה כגוף אחר לא מקרי כעין שגזל ובקרא כתיב אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר מזה ידעינן דדבר שנשתנה דלא הוי כעין שגזל לא יחזיר דקונה בשינוי אבל בלא קרא דהם ולא שינוייהם לא הוי ילפינן כלל מקרא דאשר גזל דשינוי קונה דנהי דבקרא כתיב כאשר גזל דאם אינו כעין שגזל לא יחזיר אבל מנ"ל דע"י שינוי לא מקרי כעין שגזל. אלא דלכאורה יש להשיב ע"ז דבשלמא אם הוי ילפינן רק ממשמעות הכתוב דאשר גזל אם כעין שגזל יחזיר דמשמע אם אינו כעין שגזל לא יחזיר שפיר הוי אפ"ל דגם שינוי מקרי כעין שגזל אבל באמת הא דריש זה מיתורא דקרא כמו שאמרו מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו כו' א"כ מזה גופי' מוכרח דדבר שנשתנה לא מקרי כעין שגזל דאל"כ מהו שאינו כעין שגזל אם גם היכי שנשתנה מקרי כעין שגזל ולפ"ז מיתורא דקרא ידעינן דבע"כ שינוי אינו כעין שגזל, אכן זה אינו, דהנה בב"ק דף קי"ב מייתי ברייתא ת"ר והשיב את הגזילה אשר גזל מה ת"ל אשר גזל יחזיר כעין שגזל מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם ועי' פרש"י כעין שגזל כלומר אם גזילה קיימת יחזיר אבל אין גזילה קיימת פטור ובדידי' ליכא לאוקמי אלא בבניו עכ"ל וע"ש דף קי"א בתוס' ד"ה גזל דר' חסדא ורמב"ח דס"ל דגזל ובא אחר ואכלו פטור לר"ח לאחר יאוש ולרמב"ח אף לפני יאוש דזהו ע"פ הברייתא מקרא הנ"ל דפטור באין גזילה קיימת כמו הגוזל ומאכיל את בניו וע"ש בתוס' דע"כ ס"ל להברייתא דשינוי קונה דדריש אשר גזל כעין שגזל ע"ש ועיין בס' נתה"מ סי' שס"א שכתב דמקרא דאשר גזל מוכח שני דרשות א' דאם בא אחר ואכלו פטור ב' דשינוי קונה. והנה ראיתי מקשים על פרש"י שפי' דבדידי' ליכא לאוקמי אלא בבניו דמנ"ל שהן פטורין לגמרי דהא גם גבי בניו י"ל דאם אין גזילה קיימת מחויבים לשלם הדמים כמו בדידי' לענין שינוי, אכן נראה דניחא שפיר דפשטי' דקרא דאם כעין שגזל יחזיר ואם לאו כו' היינו שאינה בעולם כלל כפרש"י והנה עיקר הכתוב לענין גזילה עצמה דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר אכן אם כבר אינה בעולם כלל מה צ"ל שאינו מחזיר ובהכרח צ"ל דאינו מחזיר הדמים ובדידי' ליכא לאוקמי אלא בבניו אלא דמכיון דמבואר בכתוב דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר ילפינן מינה גם לשינוי שאינה כעין שגזל דלא יחזיר והא דאמר בגמ' ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי אין זה נלמד מן הכתוב רק זה ידעינן ממילא דהרי הגזלן חייב באונסין ומה נ"מ מה שנשתנה הא זה גופי' לא עדיף מאונס ועי' בפרש"י סנהדרין ע"ב דגזלן חייב באונסין ילפינן מאם לא שלח ידו דאם שלח יד נעשה גזלן והרי התם כתיב ומת או נשבר ומ"מ אם שלח יד דנעשה גזלן חייב אף דמת או נשבר קונה בשינוי ודו"ק. ועכ"פ לפי הנ"ל הרי מבואר דמיתורא דקרא דאשר גזל אם כעין שגזל יחזיר כו' אין ללמוד מזה דבע"כ שינוי לא הוי כעין שגזל דהא שפיר אפ"ל דגם שינוי לא הוי כגוף אחר ועדיין מקרי כעין שגזל וקרא דאשר גזל כעין שגזל נימא דהיינו אם אינה בעולם כלל שכבר נאכל אם ע"י בניו או אחר דפטורין לשלם הדמים וכהברייתא הנ"ל אלא משום דילפינן מהם ולא שינוייהן דשינוי הוי כגוף אחר ממילא ידעינן דגם שינוי לא מקרי כעין שגזל ולא יחזיר גוף החפץ דקנה בשינוי ועפ"ז מיושב שפיר הא דסתמא דגמ' ס"ל דלב"ש שינוי אינו קונה אף דבודאי גבוה שאני משום דמאיס אכן הרי בודאי גם לרבא דדחי דדלמא ס"ל לב"ש דשינוי קונה ואתנן שאני משום דמאיס צ"ל דב"ש יליף מקרא דאשר גזל דשינוי קונה דבלא קרא מנ"ל דשינוי קונה נהי דאין ללמוד מאתנן דשינוי אין קונה מ"מ גם להיפך מנ"ל דהרי אין הכרח לזה דגבוה שאני ואולי גם הדיוט כן הוא דשינוי אינו קונה וילפינן מגם דע"י שינוי לא נעשה כגוף אחר ובע"כ צ"ל דיליף זאת מקרא דאשר גזל כנ"ל