פרי יצחק חלק ב קיג

כמו לר"ל ומתבאר מזה דלענין מש"פ ליכא האי כללא שכתב הרא"ש ואף דלענין מחוסר אמנה בדברים לבד כתב הרא"ש דהיכי דלא שייך בו קנין ליכא משום מחוסר אמנה מ"מ בדברים ומעות אפי' היכי דלא שייך בו קנין איכא משום מחוסר אמנה דהרי אפילו לייטינן לי' במש"פ ופשיטא דהוי מחוסר אמנה, ובזה יהי' מובן מש"כ הרא"ש בתשובה שם וכה"ג מחלק בפ' הזהב בין קרקע למטלטלין קרקע דקני לי' לכולי' כו' ע"ש ולכאורה אינו מובן כלל הדמיון לשם אולם לפי הנ"ל ניחא והיינו משום דלענין מש"פ בדברים ומעות ס"ל להרא"ש כהראשונים דבדבר שאינו ברשותו נמי קאי במש"פ אף דלא משכחת בי' קנין ויש בו משום מחוסר אמנה ואילו לענין דברים בלבד כתב הרא"ש דהיכי דלא משכחת בי' קנין ליכא משום מחוסר אמנה לזה כתב הרא"ש וכה"ג מחלק הגמ' כו' והייני דשם מחלק הגמ' בין קרקע דקני לגמרי קני לכולי' מטלטלין דלא קני אלא לקבולי מש"פ לא קני לכולי' וכפרש"י קרקע דיפה כחו כו' מטלטלין דהורע כחו כו' וה"נ יש לחלק בין דברים ומעות דיפה כחו לענין דקאי במש"פ להכי אפי' היכי דלא שייך בו קנין איכא משום מחוסר אמנה אבל דברים בלבד דהורע כחו לענין מש"פ דליכא רק משום מחוסר אמנה בעינן שיהי' אפשר להקנותו בקנין כנ"ל, והנה בשו"ת ר"ע איגר סי' קל"ד הקשה על הרא"ש שכ' גבי ארעא ודקלי כדי לעמוד בדבורו ולא כתב לענין מש"פ דהא גם בקרקע איכא מש"פ כמ"ש התוס' בכתובות צ"ג ע"ש אולם באמת לא קשה דהב"י בסי' ר"ד הביא בזה שיטות כמה ראשונים דס"ל דליכא מש"פ בקרקעות ע"ש ולפ"ז אפ"ל דגם הרא"ש ס"ל דליכא מש"פ בקרקע ואף דהרא"ש בפ' הזהב הביא דברי הרי"ף שכתב דבדברים ומשכון ליכא מש"פ וה"ר מקידושין מבני דר"ה ב"א דזבין אמתא כו' מ"מ כבר כתבנו למעלה (בתשו' הקודמת דגם מדברי הרי"ף אין ראי' כלל דס"ל דאיכא מש"פ בקרקעות ע"ש, ועכ"פ לפי הנ"ל ניחא שפיר מ"ש הרא"ש גבי ארעא ודקלי כדי לעמוד בדבורו אפי' אי נימא בכונת הרא"ש דהוא שלא יהא מחוסר אמנה מ"מ ניחא שפיר והיינו דכבר כתבנו דאף לפמ"ש הרא"ש דבדברים בלבד היכי דלא משכחת בי' קנין לא שייך מחוסר אמנה מ"מ מודה הרא"ש דבדברים ומעות איכא משום מחוסר אמנה אף בדבר שאינו ברשותו דלא שייך בי' קנין דהא אף לייטינן לי' במש"פ והוא משום דדברים ומעות שבאו לכלל מעשה דיפה כחו לענין מש"פ אף בכה"ג קאי במש"פ כנ"ל ולפ"ז נראה דהיכי דאיכא דברים ומעות אף בקרקעות דליכא מש"פ דחכמים לא תקנו בזה מש"פ וכמ"ש הב"י בסי' ר"ד בשם הרמב"ן מ"מ אכתי איכא משום מחוסר אמנה דהא מש"פ הוא היכי דהוי מחוסר אמנה ונהי דבקרקע אף בדברים ומעות לא תקינו מש"פ יהי' מאיזה טעם שיהי' מ"מ בודאי מחוסר אמנה לכה"פ הוי אף דלא משכחת בי' קנין כיון דאיכא דברים ומעות וכמו במטלטלין דקאי אף במש"פ כנ"ל, ולפ"ז שפיר כתב הרא"ש גבי ארעא ודקלי דאיכא דברים ומעות דהוי מחוסר אמנה אף שהוא דבר שאינו ברשותו אבל בדברים בלבד דליכא בי' לעולם רק משום מחוסר אמנה לכך היכי דלא משכחת בי' קנין כגון דשלב"ל או דבר שאינו ברשותו ליכא בי' ג"כ משום מחוסר אמנה כנ"ל: ועכ"פ לפי' הנ"ל דבדבר שאינו ברשותו ליכא משום מחוסר אמנה בדברים לבד לפ"ז מיושב שפיר הסוגי' דרחב"י דמבואר בגמ' דסבר ערבון כנגדו הוא קונה ורצה לחזור מן המותר דלעולם ס"ל דברים יש בהן משום מחוסר אמנה אך אפ"ל דעובדא דר"ח בר יוסף דיהבי לי' זוזי אמלחא מיירי שהמלח לא הי' ברשותו כלל רק נתנו לו מעות והוא קבל עליו להעמיד מלח וכדתנן יצא השער פוסקין וכמו הך עובדא בגמ' דף ע"ד ההוא גברא דיהבי לי' זוזי אנדוניא דבי חמוה וה"נ פסק לתת להם מלחא כשער של עכשיו ונתנו לו ערבון ואח"כ אייקר מלחא ור"ח בר' יוסף הוי ס"ל דרק כנגדו הוא קונה ולפ"ז ניחא שפיר שרצה לחזור על המותר והיינו דכנגדו דהוי דברים ומעות דקאי במש"פ אף דהוי דבר שאינו ברשותו מ"מ איכא מש"פ כנ"ל אולם על המותר דהוי דברים בלא מעות נהי דבדברים בלבד ג"כ איכא משום מחוסר אמנה זהו רק בדבר שברשותו דשייך בו קנין אולם בעובדא דידי' שלא הי' ברשותו בעת המכר בכה"ג דברים בלי מעות ליכא משום מחוסר אמנה כלל וכמ"ש הרא"ש דכיון דלא משכחת קנין בזה ליכא משום מחוסר אמנה ולכך רצה לחזור וא"ל ר"י כנגד כולו הוא קונה ולפ"ז כיון דערבון הוי ככל המעות וחייב על כולו במש"פ לזאת אף בדבר שאינו ברשותו איכא מש"פ כנ"ל לרחב"י לשכנגדו, וע"ש מ"ש במהרש"א דלר"י לפי סברתו דבדברים יש בהן משום מחוסר אמנה משום מחוא"מ נמי לא הניחו ר"י לחזור אלא דעדיפא מיני' קא"ל דבעי לקבולי מש"פ לפי סברתו ע"ש אולם לפי הנ"ל א"צ לזה דאי לא משום דכנגד כולו הוא קונה למש"פ משום דברים בלבד ליכא כלל אף מחוסר אמנה כנ"ל וממוצא דבר נלמוד מזה כשי' הראשונים דבדבר שאינו ברשותו קאי במש"פ גם לר"י משום דברים ומעות, וכן מוכרח מזה דגם בדבר שאינו ברשותו קונה ערבון כנגד כולו והא דקונה כנגד כולו אין הטעם משום דקנה ד"ת לכולי' ואך דגם בדבר שאינו ברשותו דלא קני מה"ת וקאי במש"פ רק משום דברים ומעות מ"מ ס"ל לר"י דנגד כולו הוא קונה דערבון הוי כדברים ומעות לענין כולו ולא אמרינן דעל השאר הוי דברים בלא מעות, ומכל מש"כ נתברר לנו בשי' הרא"ש דבמוכר או נותן לחבירו דבר שאינו ברשותו דבדברים בלבד אין בזה משום מחוסר אמנה משום דלא משכחת בי' קנין אולם בדברים ומעות קאי במש"פ אף דלא משכחת בי' קנין ובקרקע היכי שמכר לו דבר שאינו ברשותו ונתן מעות כיון דאיכא דברים ומעות נהי דרבנן לא תקנו בזה מש"פ מ"מ איכא משום מחוסר אמנה, אולם במוכר לחברו דבר שאינו ברשותו במלוה או נתן משכון על המעות דלשי' הרי"ף והראשונים דבכה"ג ליכא מש"פ משום דלא חשיב בכה"ג מעות בהדי דברים ממילא ליכא ג"כ משום מחוסר אמנה ודו"ק. ומכל מש"כ נתבאר לנו דעכ"פ לפי שיטות הראשונים דלר"י גם היכי דלא קני מה"ת איכא מש"פ א"כ אא"ל בהסבר דברי הגמ' כנ"ל אלא דהא דס"ל לר"י כנגד כולו הוא קונה הוא גם אי קאי במש"פ רק משום דברים ומעות ג"כ כנגד כולו קונה, והנה מש"כ האחרונים בדרך הסבר בתי' הגמ' דמחלק בין קרקע למטלטלין דהוא משום דס"ל מעות אין קונות הנה בשיטה מקובצת הקשה זה על פירכת הגמ' דפריך ומ"ש קרקע כו' וז"ל וא"ת ומאי קושי' דלמא רב ס"ל כר"ל דמשיכה מפורשת מה"ת הלכך שנא ושנא קרקע דנקנה מה"ת בכסף קני לי' לכולי' מטלטלי דלא קני לי' מה"ת כלל לא קני לי' לכולי' וי"ל דקושי' זו תריץ לה רש"י דכתב ומשנינן קרקע דיפה כוחו כו' כלומר אנן דקי"ל כר"י דד"ת מעות קונות מהדרינן לשנוי' שיסבור רב נמי כוותי' עכ"ל ע"ש, והנה ביאור דבריו מה שדייק מדברי רש"י זהו ממש"כ רש"י ומשנינן דהו"ל לומר ומשני הגמ' כמו בכל מקום לזה פי' בכוונתו דבאמת הי' אפ"ל דרב כר"ל ס"ל ולא קשה כלל כנ"ל אלא דאנן משנינן שיסבור רב נמי כר"י, אלא דצ"ע לפמ"ש בעצמו דשנא ושנא כו' א"כ מ"ט לא ניחא לי' לפרש דזהו באמת תירוץ הגמ' קרקע דקני לי' לכולי' היינו דקני מה"ת וכמ"ש האחרונים, אולם נראה כי דוחק לומר כן בכונת הגמ' דלפ"ז לא תלי' כלל באם קני לי' לכולי' או למש"פ דהא בין אם מעות קונות או משיכה קונה כך הוא דלא קני מטלטלי אלא למש"פ והו"ל להגמ' לומר קרקע דקני מה"ת מטלטלי דלא קני מה"ת מיהו אין זה מוכרח כ"כ כמובן. אלא דבאמת לפי' מ"ש התוס' בע"ז דף ע"א ד"ה מידי דלפי הסוגי' דע"ז ס"ל לרב דד"ת מעות קונות וע"ש מה שתי' להא דאמר רב דוקא בלן ע"ש א"כ לא אפ"ל כלל כמ"ש האחרונים. ועכ"פ לפמ"ש בש"מ הא דמחלק הגמ' לרב בין קרקע למטלטלין היינו אף אי ס"ל לרב כר"י דד"ת מעות קונות וביותר לפמ"ש התוס' בע"ז בלא"ה בע"כ ס"ל לרב דד"ת מעות קונות ומ"מ ס"ל לחלק בין קרקע למטלטלין ולפ"ז צ"ע להבין טעם פלוגתתם ובמאי פליגי, אלא דמ"מ נ"ל דרב ור"י לשיטתייהו אזלי דהנה לכאורה קשה דהרי בגמ' מבואר דאם מעות קונות ד"ת הא דקאי באבל הוא משום דמה"ת קני לי' במעות וכיון דס"ל לרב ד"ת מעות קונות וא"כ צ"ע מ"ט דרב דאמר ערבון כנגדו הוא קונה הא כיון דמה"ת ערבון קני לכולי' ממילא יהי' קאי גם במש"פ לכולי' משום דקני לי' מה"ת. ונ"ל ע"פ מ"ש הקצוה"ח בסי' ר"ד ע"ש שהקשה בהא דאמר בגמ' אא"ב מעות קונות משו"ה קאי באבל ולכאורה כיון דכבר עקרו חכמים קנין מעות א"כ לענין מש"פ מאי אולמי' דר"י מר"ל ותירץ דודאי כל שנותן כסף על המקח