פרי יצחק חלק ב קו

שלא יזכיר כלל שם שיש לאביו במקום הזה והוחזק בו והרי גבי שם עצמו אם לא יזכיר זה השם הרי הגט בטל ולפ"ז בנ"ד צריך לכתוב חיים בן משה דמתקרי נפתלי לכתחלה ואם יכתוב חיים בן נפתלי לבד נראה דלשיטת רש"י להיפך יהי' ספק פסול בגט ועובדא דרש"י מיירי כנ"ל, אולם הנה לשיטת הרא"ש דלא מהני חזקה לשם אביו לכאורה אף אם בא מארץ מרחק לכאן והוחזק שם אביו בשם אחר צריך לכתוב רק שמו האמתי ואם יכתוב חיים בן משה דמתקרי נפתלי הרי הגט פסול, אולם הג' מוהר"ח ז"ל מוואלאזין בתשובה שם רצה להשוות דעת הרא"ש לדעת רש"י בתשובה ע"ש שהק' דמה בכך שאינו יכול לשנות שם אביו כו' אטו לעצמו משנה שמו באמת כו' אלא ודאי נראה דעובדא דהרא"ש הוי שבמקום הגירושין עדיין מוחזק ששמו היהודית הוא שמעון ובכה"ג אם הי' משנה לעצמו שם אחר הי' מהני ולגבי דאבוה סברתו שפיר דלא מהני במה שהוא מחזיק שם חדש לאביו וכן מטין דברי הטור דמיירי בכה"ג וכן יש לכוון גם בשו"ע דמיירי כה"ג ואין זה דומה לנ"ד שלא ידעו במקום הגירושין זה שיש לאביו שם אחר כלל אין לנו אלא השם שהוחזק בו ע"ש, עכ"פ הרי דאפשר דגם הרא"ש מודה בהיכי שבא ממקום אחר והוחזק כאן בשם אחר דכשר א"כ אשובה לדברינו דאפשר דגם להרא"ש צריך לכתחילה ג"כ להזכיר שם שיש לו בכאן וכנ"ל אבל לשיטת רש"י דמהני חזקה נראה בודאי דצריך לכתוב בגט משה בן נפתלי דמתקרי חיים ולפמ"ש הגאון הנ"ל גם לדעת הרא"ש כשר בכה"ג אלא דלרש"י בעינן כן לעיכובא, ולרווחא דמילתא להלכה נראה לכתוב שני גיטין באחד משה בן חיים דמתקרי נפתלי והשני משה בן נפתלי לבד לצאת מכל ספק ולפי שזה הוא דבר חדש דמפשטיות דברי השו"ע נראה בוודאי לכתוב משה בן נפתלי דהא מבואר דאם כתב שם שהוחזק פליגי אם נשאת אי תצא ע"כ אמרתי לרשום בספר מה שנלע"ד בדין זה, וצור ישראל יצילנו משגיאות. אחד בא לגרש את אשתו והוא בא לגור פה מארץ פולין ושם שם אביו הוא רפאל זלמן אך זה עשרים שנה שבנו פה נקרא לתורה בן רפאל לבד וכן נכתב בכתובה בן רפאל ולחתום אינו יודע כלל. והנה אפי' אם הי' חותם א"ע ג"כ בן רפאל לבד לכאורה תלי' באשלי רברבי דלדעת הרא"ש בתשובה שתמה האיך יכול אדם לשנות שם אביו וס"ל דלא מהני שינוי לשם אביו אפי' בהוחזק כן נמי לא מהני ולא יוכל לשנות שם אביו וכיון ששם אביו האמתי הוא רפאל זלמן האיך יוכל להחזיק לו רק שם אחד וצריך לכתוב שני שמות רפאל זלמן אבל לדעת רש"י דמהני חזקה לשם אביו א"כ גם בכה"ג כיון שהחזיק שם אביו רק שם אחד בלבד מהני ואם כ' רפאל לבד כשר אבל לשיטת הרא"ש אם יכתוב רפאל לבד אפשר דהוי כשינה שם אביו ועי' מ"ש לעיל בארוכה מזה עכ"פ לכתחילה הסכמתי בזה לכתוב רפאל זלמן כשמו האמיתי וכפשטות השו"ע דלכתחלה יכתוב שם האמיתי בשונה וכן ה"נ הוי שינוי לשם אחד ושם האמיתי הוא שני שמות וד' יצילנו משגיאות. סימן מה בעז"ה אלול תר"ל עה"מ פ"ב כבוד רעי אהובי הרב הג' סוע"ה המפורסם כו' מו"ה נפתלי אמשטרדם נ"י מורה צדק לעדתו ק"ק נאווגאראד. הגיעני אתמול מכתבו הטהור וע"ד שאלתו אם למשוך צ' כפופה וכתב כת"ר שלא ראה בשום סדר גטין לראשונים ולאחרונים למשוך צ' כפופה ואדרבה דקדקו לכתוב נון כפופה ופשוטה וצדיק פשוטה. הן אמת שבסה"ג הנמצא בידינו מהג' ר' מיכל ר' יוזפם אשר כל הרבנים מסדרים מתוכו כ' רק למשוך הגימ"ל והכ"ף הפשוטה ונו"ן כפופה ופשוטה וצדי"ק פשוטה, אולם זה סדר הגט נקרא סה"ג הקצר כי הגאון הנ"ל עצמו עשה סדר הגט הארוך והוא ביאור לסה"ג הקצר ומבאר שם כל מלה ומלה טעמו ונמוקו וע"ש שכ' וז"ל ומש"כ וכן יש למשוך הגימ"ל אע"ג דרמ"י וכן ס"ל מהר"י מינץ והר"מא לא הזכירו רק כ"ף ונו"ן ופ"א וצדי' פשוטין מ"מ מס"ג מוה"רר משה יפה משמע שמערין גם הנן"ן כפופה והמנהג הפשוט שמערין כל האותיות שכתבתי ונראה דהטעם משום דברוב גיטין לא נמצא בשיטה ראשונה כ"ף או נו"ן או פ"א וצדי' פשוטין כו' לכך מערין גם הנו"ן כפופה שדרך לכתוב עכ"פ בשיטה ראשונה שנת כך וכך ומשום לא פלוג מערין כל הנונין כפופין וזהו טעמו של מוהר"ר משה יפה ואפשר דמזה נשתרבב המנהג לערות גם הגימלי"ן והצדד"ין כפופין והקופ"ן ובלא"ה הוא מנהג יפה כדי שיהא הגט יותר מעורה בכל שיטה עכ"ל הגאון בביאור סה"נ הארוך, ומבואר בדבריו דהמנהג הוא גם לערות הצדד"ין כפופין ומזה יש ללמוד דט"ס הוא בסה"ג הקצר וצ"ל והצדי"ק כפופה ופשוטה דהא בשו"ע ורמ"י אינו מבואר רק הפשוטין אלא דבסה"ג של רמ"י משמע שמערין גם הנו"ן כפופה ונתן טעם ע"ז כנ"ל ומסיק ג"כ בטעם הדבר דמזה נשתרבב המנהג לערות גם הגימלי"ן והצדי"ן כפופים והקופי"ן ועפ"ז הוא דבריו בסה"ג ולפ"ז ברור דגם בסה"ג הקצר צ"ל צדדי"ן כפופין ובאמת אין לחלק כלל בין גימלי"ן לצדי"ן כפופין ועוד נראה בחוש דצדי' כפוף המשוכה אין שינוי כ"כ כנו"ן כפופה דבנו"ן כפופה יותר יש לחוש לנשתנה צורת האות, וצדי' הוא תמונת נו"ן ויו"ד וכן הצדי' הוא שוה לגימ"ל, ומ"ש הגאון הנ"ל דמזה נשתרבב המנהג כו' נראה ביאורו דהיינו אם הי' האות נו"ן בעצמו משוכה הי' לחוש לנשתנה צורת האות וע"כ נהגו למשוך עוד אותיות כמו גימלי"ן וצדי"ן שיהי' ניכר כי כתב הגט כך הוא, ובאמת על צדי' כפופה נראה דיש סמך יותר למשוך אותה מגימ"ל או קו"ף דמשום שתמונת הצדי' הוא יו"ד ונו"ן וכיון שנהגו למשוך בגט הנו"ן כפופה כמו דמבואר בשם מוה"ר משה יפה ממילא גם הצד"י יש לעשות כן דאל"ה הוי שינוי בצורת האותיות כיון דצדי' הוא נו"ן כפופה ממש עם יו"ד לכן יש לעשות שניהם בדרך אחד וזה נ"ל ברור דצדי' כפופה מסתבר עוד יותר מגימל למשכה ובסה"ג הקצר ודאי ט"ס כמבואר בסה"ג הארוך כנ"ל, וכן אני נוהג בכאן וכמדומה לי שכן המנהג בכ"מ וגם בהיות פה הרב הגאון מו"ה בצלאל הכהן וסדרנו יחד איזה גיטין ודקדקנו בכל תיבות הגט ולא הרגיש כלום וכמדומה שגם בווילנא נוהגין כן ומ"מ בדיעבד שלא משך הצדי' כפופה בודאי אין חשש והנה מדברי האחרונים משמע דעיקר המנהג הוא מן הגמ' דמעורה ושצ"ל ספר אחד ורק האחרונים מקשים דבגמ' משמע דאם לא עירה כשר והנה באמת בלא"ה הוא תמוה לכאורה דהאיך אפ"ל דהפי' בגמ' דמעורה הוא כמו שאנו נוהגים דמאי מהני זה שלא יהיו שני ספרים כיון שהנייר באמצע הוא של הבעל, והתוס' והראשונים מפרשים או דמחובר ממש שא"צ להיות מוקף גויל או שהנו"ן נכנס לתוך חלל הטי"ת ממש או הלמ"ד לתוך ח"ת אולם מה שמערה ומושך האות למטה מה מועיל זה כיון דכל החלק הוא של הבעל ממילא הוא ב' ספרים, ולכן נראה דגם הם מפרשים דמעורה כפי' התוס' אלא דזהו רק באומר ע"מ שהנייר שלי ומ"מ כיון דמצינו הסברא דשני ספרים לכן כתבו דיש לערות כמנהג שלנו. שוב מצאתי במהרש"ל ביש"ש שהקדימני בזה יע"ש ועכ"פ האחרונים לא הוכיחו מהגמ' אלא דאם לא עירה אינו פסול, ובעיקר פי' הגמ' הי' נ"ל לפרש דמעורה הוא אינו מחובר ממש ורק סמוך מאוד והיינו דבאמת בלא"ה צ"ל דהא דאמר והנייר שלי בין שיטה לשיטה מ"מ נשאר לכל תיבה מעט חלק שיהי' מוקף גויל (לשי' הסוברים דגם בגט בעי מוקף גויל) דאל"ה הרי אינו מוקף גויל וע"ז אמר דמעורה היינו שהאות העליון והתחתון סמוכין מאוד באופן דהקפת גויל של שניהם מגיעין זה לזה. וע"ד הג"פ של האיש שנקרא לתורה ישעיה בן ציון ונקרא בפי כל שטיה בענצא ודעת כת"ר לכתוב ישעיה בן ציון דמתקרי שעיה בענצא ולא לחוש דדלמא הי' שמו ישעיהו מעריסה מאחר שנקרא לתורה ישעיה, הנה כדבריו מבוארין בס' חידושי אנשי שם להגאון מהרש"ק מבראדי ע"ש וכאשר כמה פעמים בא לידי הייתי כמסתפק ג"כ לכתוב החניכה לבד שעיה שלכאורה כן יותר טוב אך בשו"ת שואל ומשיב לענין שם הזה אין נ"ל לכתוב החניכה ודבריו שם צ"ע. אך אם כה עשה או כה נראה דשניהם כשרים אם יסכים כת"ר לזה. וע"ד אם לכתוב בה' לבסוף לא נעלם מכת"ר דאם כותב ה' במקום אל"ף כשר אך בכ"ז עפ"י רוב אנכי נוהג כמש"כ כל האחרונים לכתוב בכה"ג באל"ף ואין להו' מדברי הג"פ שבכמה דברים יש שהאחרונים לא נהיגין כוותי':