פרי יצחק חלק ב קה

אבל יצחק ואייזיק הוא שם אחד ששם יצחק ולעז האשכנזי איזאק ואנשי פולין מגורשי אשכנז ילעזו אייזיק כו' ואם יכתוב יצחק אייזיק הוא ככופל שם יצחק, הנה אין להאריך בדבר שאין לו יסוד ושורש בש"ס והסברות בזה תלי' באובנתא דלבא ולדברי כ"ג גם אם חותם ועולה לתורה בשם יצחק אייזיק אין לכתוב יצחק אייזיק דמתקרי אייזיק אך האחרונים כתבו בהדיא דלא כוותי וכן הוא בשו"ת מים חיים לכתוב יצחק אייזיק דמתקרי אייזיק וכן קלונימוס קלמן דמתקרי קלמן אף דקלמן הוי ג"כ קיצור השם לדעת כמה פוסקים. סימן מד עש"ק נצבים כ"ה אלול תבר"ך לפ"ק. אחד מאנ"ח שדר פה שנים רבים והוחזק בפ"ב בשם חיים בן משה וכן חי' נקרא לתורה וחותם באגרות וכן נכתב בכתובה ובא לגרש את אשתו ואמר בפני ב"ד ששם אביו האמתי בעירו הוא נפתלי אלא שמחמת יראה שינה שם אביו במתכוין ועלה בלבבי ספק עצום איך לכתוב הגט. הנה לכאורה הדבר מבואר בשו"ע סי' קכ"ט לענין יוסף בן שמעון ששינה וכתב יוסף בן שמואל הגט פסול וי"א שאם נשאת לא תצא ודוקא אם הוחזק בשם השני אבל בלא הוחזק לכ"ע תצא ע"כ, עכ"פ בהוחזק שם אביו בשינוי מחלוקת הפוסקים בזה אם כתב בשם שהוחזק בשינוי אם נשאת אי תצא הרי דלכתחלה בודאי צריך שיכתוב שם הראשון האמתי דאם יכתוב שם השינוי יש סוברים דאם נשאת תצא, אולם הנה מקור הדיעה הראשונה שהגט פסול הוא משו"ת הרא"ש וז"ל הרא"ש בתשובה כלל י"ז סי' י"ב ומה שכ' אדם א' שהמיר אביו והי' שמו יוסף בן שמעון ואחר שהמיר אביו הניח שם אביו וקרא שמו יוסף בן שמואל ואח"כ גירש את אשתו באותו שם החדש והכשירו הגט תמה אני על המכשירים אף אם יוכל אדם לשנות את שמו ולקרות לו שם אחר כדאמרינן ג' דברים מבטלין הגזירה כו' וי"א אף שינוי השם כו' אבל שם אביו האיך יכול לשנות והרואים הגט וכתוב בו יוסף בן שמואל יאמרו אינה מגורשת בו כי שם בעלה יוסף בן שמעון עכ"ל, אולם רש"י בתשובה כ' וז"ל הא"ח שאלה אל הר"ש ז"ל יוסף ששינה שם אביו בגט שהי' שמו יעקב והוא כתב שמואל לפי שהי' אותו יעקב מומר ומת בדתו אין לקנטר בו מאחר שהחזיק שמו ושם אביו כן במדינה ומתקנת ר"ג נהגו לכתוב בגיטין פב"פ וכל שום אוחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי הגט כשר שלא הצריכו חכמים לחזור אחר עדים דהחזיק שמו ושם אביו אלא ע"פ עצמו ומפני הרמאים שהיו משנים שמם תקן ר"ג לכתוב כן נמצא שגירש בכל שם שיש לו ולאביו ואם לא מפני שנשאת האשה ושלא להוציא לעז על הגט שלא תצטרך להוציא מזה הואיל ונתיחדה עמו הייתי מסכים לרדות הרשע ולכופו עד שיכתוב גט בשם שברור לאביו אבל עתה אין חשבון בדבר ונסמוך על הדין ודת משה וישראל שהגט כשר ותהא האשה בהיתירא וצורינו יאיר עינינו בתורתו שלמה בר יצחק ע"כ, ודעת הי"א בשו"ע דאם נשאת לא תצא הוא דעת רש"י בתשובה הנ"ל דמהני חזקה לשם אביו והנה אף כי בשו"ע משמע דלשיטתו דוקא אם נשאת לא תצא אבל לכתחילה לא תנשא מ"מ כבר כ' יפה הגאון מוהר"ח מוואלאזין בתשובה והוא בספר נודע בשערים (ע"ש בחידו' הל' גיטין סי' קכ"ט) וז"ל וכל מעיין השופט בצדק יראה שדעת רש"י ז"ל הוא שהגט כשר עפ"י דין אף להנשא בו לכתחלה משום דס"ל דמהני חזקה גם לשם אביו אך הואיל ודעת החכמים ששאלו שאלה זו ממנו רצו להחמיר להצריכה גט אחר השיב להם רש"י ז"ל שלולי שנשאת ואיכא לעז הי' מסכים להחמיר לענין לכתחילה חומרא בעלמא לצאת ידי דעת החכמים השואלים אבל מפני הלעז אין לכתוב גט אחר ומעתה נחזי אנן במי שבא ממדה"י לכאן והי' שם אביו יוסף וקורין לו יוחנן והוחזק כן בשם אביו זמן רב הנה לשיטת הרא"ש דלא מהני חזקה לשם אביו פשיטא דיש לכתוב שם יוסף כיון דלא מהני חזקה לשם אביו דבדיעבד אם יכתוב שמו יוחנן הרי לדעת הרא"ש תצא, אולם לשיטת רש"י דס"ל דמהני חזקה לשם אביו ואם כתב שם שיש לו לאביו כאן והוחזק בו תנשא אפי' לכתחלה וכנ"ל ולפ"ז יש לעיין הא בשם עצמו מבואר בשו"ע דמי שיש לו שם אחד ביהודה ושם אחד בגליל והוא ואשתו במקום שאין מכירין אותו אלא בשם א' לכתחילה יכתוב כל השמות שיש לו או יכתוב שם שיש לו שם ויכתוב וכל שום לכלול שאר שמות דשאר מקומות ואם לא כתב אלא שם שיש לו במקום שהוא ואשתו שם כשר ע"כ ועיין בג"פ דאין חילוק בין אם השם שיש לו במקום כתיבה ונתינה הוא מלידה או מחמת חולי או מחמת מרדין בכולם שוה דצריך לכתוב שם שיש לו בכאן והוחזק בו ויכלול שאר שמות בכל שום או דמתקרי' עכ"פ הרי מבואר דלענין שם עצמו אם הוחזק כאן בשם אחר והכתיבה והנתינה הוא כאן בעי לעיכובא שיכתוב שם שהוחזק בכאן אלא דלכתחלה יכתוב וכל שום לכלול שמות דשאר מקומות אבל אם יכתוב שם שיש לו במק"א אף אם יכתוב וכל שום על שם שיש לו במקום הזה הרי הגט בטל דמכיון שהוחזק כאן בשם יוסף אף ששמו האמתי הוא יוחנן מ"מ בעי לעיכובא שיכתוב שמו יוסף שהוחזק בכאן וכיון דלשיטת רש"י דס"ל דמהני חזקה לשם אביו ואין חילוק בין שם עצמו לשם אביו וכמו שכ' הג' מוהר"ח ז"ל דפשטא דסוגי' מוכיח דמהני חזקה לשם אביו דהא הא דהתקין ר"ג הזקן שיהי' כותב כו' מפני תיקון העולם היינו מפני הרמאים שהיו משנים שמם בגליל או ביהודה או מחמת מרדות ואיזה סיבה ואי נימא דלשם אביו לא מהני חזקה אכתי לא נתקן העולם מפני רמאים ששינו שם אביהם, עכ"פ כיון דדעת רש"י ז"ל דמהני חזקה לשם אביו ואם נתגרשה בגט שכתוב שם אביו שהוחזק בכאן תנשא אפי' לכתחילה כנ"ל דאין לנו אלא שם שהוחזק בו א"כ האיך אפ"ל דלכתחילה לא יזכיר כלל שם שיש לאביו בכאן ויכתוב רק שמו האמתי ומנ"ל לפלוגי בינייהו ממ"נ כיון דאם נתגרשה בגט כזה כשר להינשא בו ומשום דמדמינן לה לשם עצמו שהוחזק בו א"כ לגמרי נדמינן לי' וכמו בשם עצמו בעי זה השם שהוחזק בכאן לעיכובא כן נימא בשם אביו דאין לנו אלא שם שהוחזק בכאן ובעי לעיכובא שם אביו שיש לו במקום הזה ובלא"ה הרי איכא לעז או דבטל לגמרי כיון שהוחזק אביו בכאן שמו יוחנן וחזקה מהני לשם אביו איך אפשר דבגט יכתוב יוסף ולא יזכור כלל שם שיש לו בכאן ונהפוך הוא משם עצמו דבשם עצמו כה"ג אם לא יזכור השם שהוחזק בכאן הרי הגט בטל, ולפ"ז הי' נראה לכאורה גם לכתחלה לכתוב שם שיש לאביו בכאן ולכלול שאר שמות שיש לאביו בוכל שום או דמתקרי ויכתוב בן יוחנן דמתקרי יוסף לשיטת רש"י דחזקה מהני לשם אביו. אלא דגם משו"ת רש"י בעצמו לא משמע כן שכ' דאי לא שנשאת הייתי מסכים לרדות לרשע שיכתוב לה גט בשם אביו האמתי משמע שאם יכתוב רק שם אביו האמתי ולא יזכור שם שיש לו בכאן שפיר דמי והוא תימה גדולה מאחר דהוחזק מהני מנ"ל לפלוגי בין שם אביו לשם עצמו דהרי בשם עצמו בעי לעיכובא שם שהוחזק וזה הוא העיקר ובשם אביו לכתחלה לא יכתוב כלל שם שהוחזק בו רק שם האמתי מלידה, ע"כ נ"ל לומר בזה דעובדא דרש"י מיירי שבעיר ובמקום הזה שנתגרשה הי' מתחילה שם אביו יעקב ואח"כ שינה שם אביו באותו מקום לשמואל ושם הראשון ג"כ לא נשתקע ממנו אלא שבנו שינה לקרותו בשם שמואל והחזיק עצמו כן בשם יוסף בן שמואל אבל רבים שהיו קורין אותו יעקב כיון שהי' בזה המקום. ולפ"ז אם יכתוב שם האמתי לכ"ע מהני דאפי' בשם עצמו גופי' אם ישנה שמו לא מחמת חולי וסבה חזקה זה השם שקורין לו רבים הוא העיקר ומכ"ש בכה"ג שבנו שינה שמו אפי' תימא דמהני חזקה מ"מ שם הראשון הוא העיקר באם כתב שם הראשון וכל שום בודאי הגט כשר אלא שכתב שם האחר שהוחזק בו ודעת החכמים השואלים דלא מהני חזקה ולפ"ז זה השם אינו כלום והוי כשינה שם האב אולם דעת רש"י ז"ל דמהני חזקה גם לשם אביו א"כ הרי יש לאביו שני שמות ובאיזה שגירש מגורשת וכמבואר בשו"ע אפי' אם גירש בשם הטפל מגורשת אבל בנידון דידן שבא ממרחקים ושינה שם אביו ובכאן אין יודעים כלל שם אחר לאביו דבשם עצמו בכה"ג בעי לעיכובא שם שיש לו בכאן ואם יכתוב שם שיש לו במק"א אפי' אם יכתוב וכל שום הרי הגט בטל וא"כ כיון דמהני חזקה לשם אביו ולפ"ז הרי הוא דומה כמו שינה שם של עצמו וא"כ ע"כ צריך לכתוב אף לכתחילה שם אביו שיש לו במקום הזה דהאיך אפשר