פרי יצחק חלק ב קד

שם העריסה והמיעוט קורין אותה בשם זה ואין אני מקשה מלקו"ש על רבינו רק דהדעת והסברא נותן כן וכמ"ש הט"ג שם מילתא בטעמא, וכבוד גאונו רמז לעיין בט"ג בסעיף ל"ד מ"ש בשם המאיר נתיבים וכתב דאף הט"ג שחולק כאן דאין כאן חתימה כו' ובעניי לא הבנתי דשם מיירי שנקרא בפ"כ אלי' לבד ורק החתימה הוא אלי' אהרן וע"ז מגמגם המאיר נתיבים אם לכתוב לכתחילה אלי' אהרן בשביל החתימה כמ"ש הט"ז אבל כאן בודאי דיש לכתוב דמתקרי בשביל המקצת, וביותר מ"ש רבינו דאף הט"ג שחולק כו' תמיהני דהרי הט"ג כתב בהדיא בעובדא זו דאם לא יכתוב אלא שם טובא לבד דאין להתיר כ"א במקום עיגון גדול, ומ"ש רבינו דהוי פראדיל חניכה שהכל קורין לו צ"ע דאיך הוי ע"י הרוב חניכה שהכל קורין ולפ"ז צע"ג: סימן מג י"ג שבט תרל"ג ע"מ פעטרבורג. כבוד הרב הגאון הגדול כו' רבן של ישראל המאיר לארץ ולדרים בחבוריו הקדושים והיקרים כקש"ת מו"ה מאיר ליבוש מלבים נ"י (זצ"ל' האבד"ק מאחליב אחרי מבוא ד"ש כמשפט כו' הגיעני גיה"ק ואתענג מאוד על מתק אמריו כי נעמו כו' והנה במכתבי הראשון לכ"ג לא רציתי להאריך מדברי האחרונים לפני גאון עולם. אשר כל רז ממנו לא נעלם. אולם אחרי רואי כי כ"ג השיג עלי ג"כ מדברי האחרונים ע"כ הנני להשיב דבר מענה בקצרה. הנה במה שכתבתי במי שחותם צבי נח ונקרא בפי כל וכן לתורה בשם נח דיש לכתוב צבי נח דמתקרי נח, כתב כ"ג וז"ל לא כיון יפה שלפמ"ש בשו"ת חת"ס במי שהי' שמו מעריסה וחותם שמואל הירץ ולס"ת ובפי כל נקרא שמואל יש לכתוב שמואל דמתקרי שמואל הירץ וה"ה בנ"ד יש לכתוב נח דמתקרי צבי נח עכ"ל הטהור, ונפלאתי מאד דהרי כדברי מפורש באר היטב להגאון בעל טיב גיטין בלקו"ש סעיף ל"ד וז"ל מי שהי' שמו אלי' אהרן מעריסה וכן הי' חותם ובפי העולם לא הי' נקרא רק אלי' לבד וכן עולה לתורה יש לכתוב אלי' אהרן דמתקרי אלי' ואם כתב אלי' לבד כשר בדיעבד עכ"ל הט"ג ע"ש ומפורש בהדי' להיפך דלא כהחת"ס, הן אמת דדעת החת"ס נראה דהוא בפשטות דיש להקדים השם שנקרא בפ"כ ועולה לתורה דהוא עיקר אבל גם הט"ג האריך שם בביאור הדבר וכן בשו"ת בית אפרים סי' פ"ה ודעתו בזה הוא דכל מי שניתן לו שני שמות מעריסה ונקרא בפ"כ בשם אחד זה הוי רק קיצור השם משם המובהק ולכן סגי אף כשכותב שני שמות שמעריסה בלבד רק לרווחא דמלתא יש לכתוב דמתקרי ע"ש האחד ולכן לענין הקדמה שני השמות שמעריסה הן קודמין לקיצור השם זהו דעתו בכלל בכל ספר ט"ג להלכה ולמעשה וכן נראה שזה הוא גם דעת הגאון מטארנאפל בשו"ת בית אפרים שם, ובאמת יפלא גם על החת"ס שלא הביא כלל דברי הלקו"ש הנ"ל אחרי אשר פלפל שם בדברי הט"ג וכתב שם לא שבקינן ספיקתו מפני ודאי שלנו ע"ש והרי כאן מבואר דעת הט"ג, עכ"פ הרי דעת הט"ג מבואר בהדי' להלכה כמו שכתבתי ומה גם דדעת הט"ז הוא דאין לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה ולצאת ידי הט"ז בודאי דיש לכתוב לכתחילה כמו שכתב הט"ג דכן יש לכתוב לכתחלה ע"ש וכ"כ הגאון מהרש"ק זצ"ל בחי' אנשי שם כמה פעמים בכה"ג לצאת ידי הט"ז להקדים שם שחותם בו נגד שם שנקרא לתורה ונקרא בפי כל: ובמ"ש כבוד גאונו לכתוב שם נח לבד דהיינו החניכה שהכל קורין לו הנה באמת גם אנכי נוהג כן תמיד לצאת מכל ספק לכתוב שם החניכה בלבד וכמ"ש כל האחרונים אלא דלפעמים אינו נוח לי כ"כ דידוע דרך העולם בעת הזאת וביחוד בפה עיר הבירה לקרוא כל איש לחבירו בשם חניכת המשפחה ולא נשאר רק שם הקודש לתורה ושם חניכת העצם שקוראין ב"ב וקרובים. ובזה וכיוצא מסופק אני כשיש ספק בשם הקדש אם לכתוב החניכה לבד מאחר דגם החניכה אין זה שהכל קורין לו דהרוב קורין בשם חניכת המשפחה אלא דבנ"ד לענ"ד מטעם אחר יש לעורר בחניכה שהכל קורין לו אם זהו מ"ש הראשונים דסגי אפי' לכתחלה דהנה הט"ג בשמות אנשים סי' א' לענין אליהו ואליה שכתב הב"ש לכתוב שני גיטין הקשה מדוע לא יהי' סגי בשם אליה שהוא חניכה שהכל קורין לו וכתב שם הט"ג דדוקא בחניכה שהוא קיצור השם או חניכה אחרת שידוע שאינו שם בפ"ע רק נגזר משם העיקר בזה סומכין לפעמים אפי' לכתחלה אבל לא כשהוא שם בפ"ע ע"ש, ולולי דמסתפינא הוי אמינא דכן נראה פשוטן של דברים מדברי הרא"ש בגיטין ל"ד והראשונים דדוקא בחניכה שאינו שם העצם רק נגזר משם העיקר אבל במי שיש לו שני שמות נבדלים שם אחד שנקרא לתורה ושם אחד שנקרא בפ"כ נראה מסברא דשם שנקרא בפ"כ אינו ענין לחניכה שהכל קורין לו דלא מסתברא כלל דשם שנקרא לתורה דלדעת כמה פוסקים הוא עיקר והוא מפורסם לכל העולם בבהכ"נ דיהא גרע משם הטפל שהוא שם שקורין לו המיעוט דצריך לכותבו מדינא דגמ' וע"כ צ"ל כמ"ש הט"ג דהראשונים מיירי בכה"ג שיש לו שם מובהק לתורה ולחתימה ושם החניכה שנקרא בפ"כ אינו שם העצם דבכה"ג סגי בחניכה לחוד דהכל יודעין דזהו חניכה שאינו שם העצם ולתורה יש לו בודאי שם אחר אבל בשני שמות נפרדין אינו כן, והנה במי שיש ספק בשם הקדש שלו כמו יהודה או אריה כתבו כל האחרונים דסגי בשם החניכה לבד וא"צ לכתוב שני גיטין ובכ"ז בשם אליה ואליהו כתבו האחרונים לכתוב שני גיטין וכן נהגו כל בתי דינין ולא הספיקו עצמן בשם אליה דהוא החניכה שהכל קורין וע"כ כנ"ל, וגם הנו"ב בסי' צ' שכתב בגט ע"י שליח לכתוב אליה שהוא עיקר חניכה שהכל קורין לו ה"ד בעת הדחק אבל לולי כן גם להנו"ב יש לכתוב שני גיטין מה שאין כן בחניכה אחרת כמבואר בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב ושו"ת שיבת ציון סי' פ"ז בשם הגאון הנו"ב. ואף דהט"ג בעצמו בלקו"ש שם כתב דאם כתב רק אליה לבד כשר בדיעבד ושם בביאורו כתב מטעם חניכה שהכל קורין לו, נראה דבודאי בדיעבד אין לבדות חילוקים לפסול בכה"ג אבל לענין לסמוך בכה"ג גם ידי לכתחלה משום דדעת הרא"ש הוא דבחניכה שהכל קורין לו כותבין כן לכתחלה בזה נראה בודאי דעת תורה ודעת נוטה דבכה"ג בשמות נפרדים אין זה ענין לחניכה שהכל קורין לו. וזאת שנית דלפי דעת הט"ג דשם אחד שנקרא בפי כל שנגזר משני שמות העריסה הוי רק כמו קיצור השם משם המובהק א"כ יש לשדות נרגא ממ"ש בשו"ת בית אפרים סי' פ"ז דדוקא חניכה שהכל קורין לו כשר אבל לא קיצור השם דגרע טפי מחניכה, וה"ר מדברי מהרלב"ח בתשו' סי' קל"א ומהראנ"ח והר"א שלום ע"ש, אלא דבזה הי' אפשר לחלק דזהו דוקא בקיצור השם שאינו שם לעצמו אבל בקיצור השם שהוא שם לעצמו אינו כן וצ"ע: ועוד בה שלישיה בשם שהכל קורין לו שאינו חניכה לבד רק שהוא שם העצם ויש לו שם נפרד אחד שנקרא לתורה או שחותם בו אם לכתוב לכתחלה שם שהכל קורין לו יש להעיר ע"ז ממ"ש הרמ"א בסי' קכ"ט סעי' ז' דאם לא כתב כהן או לוי י"א דפסול מאחר דנהגו לכותבו והוא מפסקי מהרא"י ס"ד והטעם הוא כמ"ש בב"ש דמאחר שנהגו לכותבו ובגט זה לא נכתב ש"מ המגרש אינו כהן ויאמרו איש אחר גירש ע"ש ולכאורה צע"ג דא"כ גם בכתב חניכתו לבד דכשר בדיעבד כמבואר שם בסעי' א' והוא משנה מפורשת נימא ג"כ מאחר דלכתחלה בודאי כותבין גם שם המובהק ובגט זה לא נכתב יאמרו שאיש אחר הוא שגירש והב"י כתב באמת דכיון דבחניכתו לחוד כשר בדיעבד א"כ שמו בלא כהן לא גרע מחניכתו לחוד ע"ש א"כ לדעת מהרא"י דאם לא כתב כהן פסול תיקשי כנ"ל, וצ"ל דשאני חניכה שאינו שם העצם והכל יודעין שיש לזה גם שם המובהק לזאת אין כאן לעז כלל דלא יאמרו דמדלא כתבו שם המובהק איש אחר הוא שאין לו שם מובהק דאין איש שאין לו שם המובהק ובע"כ דחסרו שם המובהק בגט אולם בשם שהכל קורין לו שהוא גם שם העצם ויש לו שם אחר אם לא נכתוב רק שם שהכל קורין לו יש חשש לדעת המהרא"י, ונהי דבדיעבד בודאי אין חשש דהא מבואר בשו"ע דאפי' גירש בשם הטפל בדיעבד מגורשת מ"מ לענין לכתחלה בודאי יש פקפוק כנ"ל: ובשם אבי המגרש שעולה לתורה יצחק אייזיק וחותם ונקרא בפ"כ אייזיק לבד שכתבתי לכתוב יצחק אייזיק דמתקרי אייזיק, וכתב כבוד גאונו דל"ד למ"ש האחרונים שאם נקרא בשני השמות יכתוב שניהם שזה דוקא בשני שמות ממש כמו יהודה ליב