פרי יצחק חלק ב קג

לתורה ולחתימה ובסי' י' נ"ו מיירי שלתורה שמו אליהו ובפ"כ נקרא אליה וא"כ צע"ג במ"ש דיצא מפי האחרונים דיש לכתוב אליהו לבד או שני גיטין ובאמת לא מצינו כלל להאחרונים בזה האופן איך לכתוב וכמו שהארכתי בזה ועכ"פ הואיל דדברי הגאון תמוהים וצע"ג לפ"ז אין לה"ר מזה ועי' בשו"ת מים חיים לענין החשש במי שקריאתו לתורה הוא אליהו ובפ"כ נקרא אליה וכתב דאם שמו אליהו בבירור ונקרא אניה וכתב אניהו דמתקרי אליה לא הפסיד אבל אם לא נודע בבירור ששמו אליהו רק שנקרא כן לתורה ע"פ חזני דמתא בזה ראוי לכתוב אליה בלא ואו כי כן הוא דעת הגאון בעל נו"ב, וכבר כתבתי דמדברי הגאון הנו"ב אין ראי', ועכ"פ לדינא רבו בזה דיעות האחרונים דעת החת"ס הוא לכתוב שני גיטין בשו"ת מים חיים הנ"ל הוא לכתוב אליה לבד אם לא נודע בבירור ששמו מעריסה הוא אליהו ודעת הגאון מוהרש"ק הוא לכתוב אליהו לבד או שני גיטין וכבר כתבנו דמכיון דאליהו לבד כשר מכ"ש דאפשר לכתוב דמתקרי אליה וכבר כתבתי דמדברי הט"ג והב"ש נראה נ"כ דבכה"ג סגי בשם אליהו ומכ"ש אליהו דמתקרי אליה וכן מצאתי להגאון מלבוב בשו"ת שואל ומשיב שהירה כן לכתוב אליהו דמתקרי אליה ומה שיש לתמוה עליו בדינים הללו אין העת גורם להאריך וכן הניד לי הנאון מו"ה בצלאל הכהן מווילנא דנוהנין בק"ק ווילנא עפ"י הוראת הג' המנוח מו"ה יחזקאל זצ"ל לכתוב אליהו דמתקרי אליה מסקנת הדברים ודעתי בנט זה הוא לכתוב כן אליהו דמתקרי אליה בן נפתלי הערץ דמתקרי הערצל חיה בת עזריאל זעליג דמתקרי זעליג והנה כן דעתי נוטה כנ"ל שוב אחר העיון דיש לכתוב נפתלי הערץ דמתקרי הערצל ולא הירץ וכדעת כת"ר שיחי' רק בשם זעליג דעתי נוטה כנ"ל ואתו המדע וכל מ"ש אין בזה שום ספק, וכאשר אפנה אי"ה אשנה פרק זה בארוכה כפי הרשום אצלי ת"ל: סימן מ"ב שלמא רבא לכבוד רבן של ישראל הרב הגאון הגדול ע"ח צדיק יסו"ע המאיר לארץ ולדרים בהכוריו הקדושים וחיקרים המפורסם בקצוי ארץ כקש"ת מו"ה יוסף שאול הלוי נאטינזאהן נ"י (זצ"ל) האבד"ק לבוב והגליל. הנה נפל נהורא בי מדרשין כאשר זכינו זה מקרוב לספרו שו"ת שואל ומשיב אשר נכספתי אליו זה כמה וראיתי כי הוא אבן שתיה כו' וראשית שמתי פני לה' גיטין החמורה ובכמה מקומות לא זכיתי לירד לסוף דע"ק ע"כ אמרתי אבוא עם הספר כו'. בח"ר סי' ק' כתב כבוד גאונו בדבר הגט שהי' שמה מעריסה ראסיא דבורה ושם ראסיא נשתקע לגמרי ולא קראוה רק בשם דבורה לבד והרב המסדר כתב ראסי' דבורה דמתקריא דבורה והרב ר"ש ערער מטעם דשם שנשתקע אין לכתוב בגט וכתב ע"ז כ"ג דבלא"ה יש לעיין דהרי דבורה הוא שם הקדש וראסי' הוא שם לעז והרי שם הקדש מקדימין לשם לעז כו' ועכ"פ הי' צריך להקדים שם דבורה לשם ראסי' ולכתוב דבורה ראסיא דמתקריא דבורה עכ"ל הטהור. ולא זכיתי להבין דברי קדשו ומאי ענין זה להא דמקדימין שם הקדש לשם לעז כמבואר בשו"ע סי' קכ"ט דהתם מיירי לענין מי שיש לו שני שמות כההיא דרובא מרים ופורתא שרה אבל מי שנקרא בשני השמות ביחד שם החול עם שם הקודש כנ"ד דנקראת ראסי' דבורה להפוך סדרן של שמות ולכתוב דבורה ראסי' זו לא שמענו וחוששני משינוי השם וכמ"ש הג"פ בהדי' בסי' קכ"ט ס"ק ס"ג דמי שנקרא משעת לידה בשני שמות ביחד כגון ראובן שמעון אם הפך השמות הגט פסול ובודאי דאין חילוק כלל בין שנקרא בשני שמות הקודש או שנקרא בשם החול עם שם הקדש דאם מהפך סדרן של שמות מקרי שינוי השם ודברי הרמ"א אינו ענין כלל לזה וכן כפל כ"ג בסוף התשובה דצריך להקדים שם דבורה ולכתוב דבורה ראסי' מטעם דהוי שם הקדש וזו צע"ג בעיני ואין מאריכין בזה לגאון עולם לכן אקצר וכ"ג בעצמו לא כתב כן בתשו' סי' ע"ו לענין זושא פנחס וכ"כ כ"ג בח"ג סי' צ"א שהורה לכתוב פרדיל לאה ולכן דבריו בסי' ק' צע"ג: שם בחיר סוס"י ק"ד כתב כבוד גאונו דהי' גט ששם אבי' הי' בפ"כ אליה ולתורה נקרא אליתו יואל והכריע שלא לכתוב שם אבי' כלל ולא זכיתי להבין דהרי לכאורה טוב יותר נכתוב אליהו יואל דמתקרי אליה דהנה בעיקר הדברים שכתב מהרי"ט לכתוב שני ניטין בשם אליה ובשם אליהו שהובא בב"ש אות א' ולא סגי בגט אחד אליהו דמתקרי אליה היינו משום שיש ספק אם נקרא כלל לתורה אליהו וכמו שהאריך הט"ג בזה ולכן כיון דצריך שני גיטין לכן סגי בגט אחד בשם אליהו ושני בשם אליה אף דלכאורה הי' יותר טוב לכתוב גט א' אליהו דמתקרי אליה אולם במי שידוע לנו שנקרא לתורה בשם אליהו ובפ"כ נקרא אליה בודאי דסגי בגט אחד אליהו דמתקרי אליה וכמו שכ' הט"ג בלקו"ש עיירות סקי"ג הלכה למעשה בגט א' בפ"פ דמיין ואף שכ' הנוב"י בסי' צ' שדרך הש"ץ לעשות כן בכל מי ששמו אליה בלי חקירה נראה דהיינו בעובדא דידי' דלא נודע כלל שמו רק ששאל לחזן הכנסת ואמר לו שבנו עולה לתורה בן אליהו וע"ז כתב דאין ראי' מהש"ץ אבל במי שידענו שעולה בעצמו לתורה בשם אליהו פשיטא דלא מספקינן כלל בזה דהא אף לכתחלה ס"ל להפוסקים דכותבין מלא אם לא נודע כלל שמו ומשום דהרוב הוא אליהו מכ"ש במי דידעינן דנקרא לתורה אליהו דאמרינן ששמו כן מלא ולא נשאר ספק רק מכח קריאת העולם ולפ"ז סגי לכתוב אליהו דמתקרי אליה, והנה הט"ג כתב שם בשם הס"מ דאין לכתוב אליהו דמתקרי אליה וסגי בגט א' ששמו אליהו וכתב הט"ג משום דהוי קיצור השם ע"ש ונראה דלא ניחא להו לכתוב קיצור השם במקום דסגי בלא"ה ובמ"א הארכנו בזה ועכ"פ נראה דזהו דוקא במי שנקרא לתורה אליהו ושמו בפ"כ אליה בזה אין מצריכין לכתוב דמתקרי אליה אבל בנ"ד ששמו לתורה אליהו יואל ונקרא בפ"כ אליה דבלא"ה יש לכתוב דמתקרי להשמיט שם יואל בזה לכו"ע כותבין אליהו יואל דמתקרי אליה ואין שום גמגום בזה לכל הפוסקים ול"ל לכנוס בפרצה דחוקה להשמיט שם האב, וכ"ג בעצמו בסי' ק"ח בא' ששמו אליה ולא נודע קריאתו לתורה אם אליהו או אליה וכתב דסגי בשם אליהו ואולי טוב יותר לכתוב אליהו דמתקרי אליה ע"ש והדברים נראים כסותרין זא"ז וצע"ג: בסי' ק"ה כתב וז"ל גם מ"ש דהמגרש נקרא אלטר ושם המובהק נקרא וכך עולה וחותם דוד אליהו פשיטא דיש לכתוב אלטר דמתקרי דוד אליהו עכ"ל הטהור, וצ"ע דלכאורה יש לכתוב דוד אליהו המכונה אלטר וכמ"ש בסי' ק"א אך י"ל דלא ניחא לי' לכ"ג בזה משום דלא ברירא לכתוב המכונה ע"ז משום דבאמת אין אלטר כינוי לעז לשם דוד אליהו ככל הכינוים היוצאים משמות הקדושים ובסי' ק"א כתב רק לפי דעת השואל אך לענ"ד נראה דאין חשש מלכתוב דוד אליהו המכונה אלטר והנו"ב בסי' קי"ט נסתפק אם לכתוב שרה המכונה הינדל היינו משום דשם הינדל הוא שם העריסה ושם שרה הוא אח"כ מחמת חולי כמבואר שם אבל לולי זה הי' ניחא לי' לכתוב המכונה הינדל אף דאין שייכות זה לזה. שוב מצאתי בח"ב סי' נ"ה שהורה לכתוב חיה דמתקריא באבא משום דשם העריסה עיקר וקודם ולכאורה זה סותר למ"ש בתשו' סי' ק"ה לכתוב אלטר דמתקרי דוד אליהו: בח"ג סי' צ"א כתב באשה שנקראת בפ"כ פראדל ומקצת קורין אותה פראדל לאה והורה לכתוב רק פראדל לבד. וצ"ע דהרי זה הדין ממש הוא מבואר בט"ג בלקו"ש ס"ק ט"ו מי ששמה מעריסה שאסיה טובא וכמעט כל בני העיר קורין אותה טובא לבד ומקצת בנ"א קורין אותה שאסי' טובא והורה לכתוב שני גיטין בא' שאסי' טובא דמתקרי טובא והשני להיפך ואם כתב גט אחד טובא לבד אין להתיר כ"א בשעת הדחק ועיגון גדול ע"ש ומשום דאע"ג דרובא קורין לה טובא לבד מ"מ גם בכותב שם העיקר לבד אין להתיר כ"א במקום עיגון גדול ע"ש ולפ"ז תמהני על רבינו הגדול שהורה לכתוב לכתחלה רק שם פראדל ולהשמיט שם הטפל ואי משום הספק כיצד לכתוב דמתקרי בזה לכאורה אין נ"מ כ"כ דע"ז הלכה רווחת בשו"ע סי' קכ"ט ס"ב דאם שני השמות כתובין בפירוש בגט אין הפרש בין שכותב זה ראשון או זה ואף להב"ש דמחמיר לכתחלה כ"ז שלא ניתן מ"מ אין זה דומה לאם לא נכתב כלל