פרי יצחק חלק ב קב

בקוף כמ"ש הגאון בעל סדר הגט ולפ"ז הי' נראה דיש לכתוב עזריאל זעליג דמתקרי זעליג בגימל, ומ"ש כת"ר כי לא נראה לו כלל דברי הט"ג בשגם כי הוא לא כתב רק שצ"ע מ"מ הרי דעתו מפורש ומבואר דהעיקר אצלו לכתוב בגימל אפי' בכה"ג אע"ג שחותם בקוף ולא סגי לי' בגט א' בקוף ורק שצריך ב' גיטין ולדבריו נראה דבכה"ג יש לכתוב בגימל אך לפי הנראה דעת כת"ר הוא בפשיטות כן שיש לכתוב בקוף ואצלי הדברים רופפת בידי ודעתי רק דעת נוטה לכתוב בגימל וע"כ יעשה כחכמתו: ואחר אחרון אני בא מ"ש כת"ר דדבר הקשה אצלו יותר הוא בשם אליה ואליהו דהמגרש עולה לתורה בשם אליהו ובפ"כ נקרא אליה ושם העריסה אינו יודע ולא חתם עצמו מעולם בלשונינו רק בל"ר אמת הנה במקום אחר הארכתי בזה ת"ל ע"פ מעשיות כזה ממש וכאן אבא בתכלית הקיצור לפי העת והזמן. הנה אחר כל האריכות בדברי האחרונים בדין זה עדיין לא זכינו להלכה ברורה במי ששמו לתורה אליהו ונקרא בפ"כ אליה ואין ידוע שם העריסה והנה בשו"ע מבואר דבסתם כותבין אליהו והוא מדברי תה"ד ולזה הסכימו האחרונים בשו"ת שבות יעקב ובשו"ת שב יעקב ומהר"מ בסה"ג והב"ש באות א' אלא דהב"ש כתב דמה שכתב מהרי"ט אם יש ספק אם שמו מלא או חסר יש ליתן ב' גיטין איירי דאין לו קבלה איך שמו ולא חתם א"ע וכל העולם קורין אותו אליה חסר אז יש ליתן ב' גיטין ע"ש והט"ג פי' דמהרי"ט מיירי באבי המגורשת שבקריאה בפי העולם נקרא חסר ולתורה ולחתימה אינו ידוע ובהא ס"ל להצריך ב' גיטין ע"ש ועי' עוד בס"ק ל"ג שכתב להקשות מדוע לא סגי בגט אחד בשם אליהו כיון דהרוב הוא אליהו למה נוציא זה מהכלל בשביל הקריאה בפי העולם דהא בפשיטות איכא למתלי שהוא קיצור השם ולכן אפילו דמתקרי אליה א"צ לכתוב והאריך בזה ומ"מ מסיים וז"ל אך כיון שהב"ש הכריע בס"ש בשם מהרי"ט לכתוב שני גיטין מי יבא אחריהם להקל ע"ש ועכ"פ דעת הט"ג היא דבכל גווני יש לכתוב אליהו מלא כיון דרוב הוא אליהו ומקריאת העולם אין ראי' כלל דידוע שהוא קיצור השם אלא מאחר שהב"ש הכריע לכתוב ב' גיטין כנ"ל והנה הא הב"ש מיירי דידוע ששמו בפי כל הוא אליה ולתורה ולחתימה אין ידוע כלל וע"ז מצריך ב' גיטין והיינו דנהי דרוב הוא אליהו מ"מ כיון דהקריאה בפי העולם הוא אליה ולתורה ולחתימה אינו ידוע כלל חיישינן שמא באמת גם לתורה ולחתימה שמו אליה ואף שבפשיטות אפשר לתלות בקיצור השם מ"מ זה מכריע עכ"פ לכתוב שני גיטין, אולם במי ששמו לתורה אליהו ונקרא בפ"כ אליה ושם העריסה אינו ידוע נראה בודאי דבזה מודה המהרי"ט דסגי בגט אחד בשם אליהו דהרי שמו לתורה הוא בהדי' אליהו והרוב הוא ג"כ אליהו מדוע נוציא זה מהכלל מאי אמרת דמקריאת החזנים אין ראי' כ"כ וכמ"ש כל האחרונים ותלי זיינם בהגאון בעל נו"ב שכתב כן בסי' צ' אבל הרי גם מקריאה בפי העולם אין ראי' דקיצור השם הוא זה ולא עדיף זה מה שיודעים אנחנו שהעולם מקצרים תמיד וקוראים אליה ממה שהחזן קורא אליהו ול"ד כלל למ"ש המהרי"ט היכא דלתורה אינו ידוע וחיישינן שמא עולה לתורה בשם אליה וכנ"ל, ולפ"ז לכאורה י"ל בזה דסגי בגט אחד בשם אליהו ואליה הוי קיצור השם והנה באמת האחרונים לא דברו כלל מזה וגם הט"ג לא הזכיר כלל בנ"ד איך לעשות לכתחלה ולענ"ד נראה כנ"ל אלא דבשו"ת חת"ס סי' כ"ו מחמיר גם בזה להצריך ב' גיטין ע"ש בסידור גט לחיים בן אליהו וכל העולם קורין לו אליה רק החזנים קורין לו לתורה אליהו וסידר ב' גיטין בשם אליה ובשם אליהו, ולענ"ד נראה כמ"ש דלכתחלה סגי בשם אליהו לחוד וכמשמע מדברי האחרונים בזה, והנה באמת צ"ע במה דמשמע מדבריו דיוצאין בזה בגט א' בשם אליה ובגט א' בשם אליהו ולכאורה עדיין לא יצאנו יד"ח דהא באמת אפי' אם נימא דעיקר שמו אליה מעריסה מ"מ מאחר דנקרא לתורה בשם אליהו והוא שם אחר מה נ"מ עכ"פ זהו בודאי שמו ובקריאה בפי העולם בכה"ג אף אי יקראו אותו מעצמם כל דקרי לי' ועני הוי שמו ממש ולפ"ז לכאורה יותר יש לכתוב אליהו דמתקרי אליה בגט א' ובגט השני שם אליה לחוד דזה עדיף טפי דממ"נ אם עיקר שמו אליהו מ"מ אינו מזיק מ"ש דמתקרי אליה כידוע ואם עיקר שמו אליה הרי כתבו אליה, והנה כיוצא בזה תמה הט"ג שם דהו"ל לכתוב בגט א' אליהו דמתקרי אליה כמו חזקיהו דמתקרי חזקיה ותירץ כיון דבגט א' לא סגי וא"כ סגי בב' גיטין בשני שמות ממ"נ אם עיקר שמו אליהו הוי אליה קיצור השם ואין צריך לכותבו ואם עיקר שמו אליה ממילא גם הי' נקרא לתורה בשם אליה וסגי בגט הב' ע"ש ומדבריו משמע דאם איתא דהי' נקרא לתורה בשם אליהו יש לכתוב בגט אליהו דמתקרי אליה ע"ש, וכ"כ הט"ג בלקו"ש עיירות ונהרות ס"ק י"ג בגט אחד שנסדר בב"ד של הגאון בפ"פ דמיין וכתוב בו אליהו דמתקרי אליה וכתב דאפשר דכאן הי' הענין שעלה לתורה בשם אליהו וכן הי' שמו מעריסה אך החתימה הי' חותם אליה וגם בקריאה ולכן כתבו גם שם אליה ע"ש והנה במ"ש הגאון הנ"ל דהטעם שנסדר כנ"ל צ"ע דמ"מ הא הוי אליה קיצור השם וביותר דאם הכריעו שאין זה קיצור השם א"כ יש לכתוב להיפך אליה דמתקרי אליהו כיון דהחתימה והקריאה בפ"כ הי' אליה והוא ג"כ שם קדש והי' נ"ל דמיירי שחתם ג"כ אליהו ומ"מ ס"ל דצריך לכתוב כנ"ל דאליה לא הוי כקיצור השם והיותר נראה דמיירי שעלה לתורה אליהו ונקרא בפי כל אליה ולכתחלה יש לכתוב כנ"ל ומזה ראי' להנ"ל ועכ"פ מכיון שכתבנו דכל היכא שעולה לתורה בשם אליהו סגי בשם אליהו לחודי' אפילו אם אינו ידוע שם העריסה וכנ"ל א"כ בודאי דמכ"ש יש לכתוב אליהו דמתקרי אליה כיון דקיצור השם אינו מזיק וכנ"ל כ"ז רשום אצלי מכבר, והנה עתה אני רואה כי דבריו קרובים ג"כ לדברי אלא דכת"ר תמה דמדוע לא נכתוב אליהו דמתקרי אליה לכתחלה והא הב"י כתב שכל אלו הדקדוקים הוא באינו ידוע חתימתו ועליתו לתורה וכו' והנה מזה לא קשה על האחרונים דגם הם מודים דאזלינן בתר קריאתו לתורה אלא דס"ל להאחרונים דמקריאת התורה לחודי' אין ראי' מפני שהחזנים אין מדקדקים ודאי אם נדע דציוה לקרות אותו לתורה בשם אליהו אזלינן בתרי' אבל ממה שהחזן קורא מעצמו אין ראי' כלל ובאמת כ"כ הגאון מהר"ם בסה"ג בביאור הגט הארוך כ"פ וכ"ה בט"ג דמה דאזלינן אחר קריאתו לתורה היינו באם ציוה בעצמו שיקראו אותו לתורה אבל לא מה שקורין לו מעצמם, אולם לא דרכו דרכי בזה ורק נהי דמקריאה אין ראי' כ"כ מ"מ גם ראי' להיפך אינה ורק היכא דבקריאה לתורה לא נודע כלל ובפ"כ נקרא אליה בזה צריך ב' גיטין אבל כיון דעלי' לתורה הוא בשם אליהו א"כ העלי' והקריאה שוין הן די"ל או דהעלי' רק מקריאת החזנים או דהקריאה הוי רק קיצור השם ועכ"פ כיון שלכתחילה יש לכתוב אליהו פשיטא דיותר טוב לכתוב אליהו דמתקרי אליה וכנ"ל, ומ"ש כת"ר דמדברי הט"ג לא משמע כן הוא תמוה ולפמ"ש אדרבה מדברי הט"ג נראה דבכה"ג פשיטא דסגי בשם אליהו לחוד ומכ"ש אליהו דמתקרי אליה כנ"ל. והנה עיקר היסוד שבנו האחרונים על דברי הנו"ב בשו"ת סי' צ' שכ' ז"ל אבל שאלתי לחזן הכנסת ואמר שבנו עולה לתורה בשם בן אליהו אלא שדרך הש"ץ לעשות כן בכל מי ששמו אליה בלי חקירה ע"ש ומזה הוציאו האחרונים דאין לבנות יסוד ע"ז אבל לפענ"ד אין ראי' כלל דהנו"ב מיירי בהדי' באבי המגורשת ששמו הי' בפ"כ אליה אלא דחזן הכנסת אמר שבנו עולה לתורה בשם בן אליהו וע"ז כתב שפיר דדרך הש"ץ לעשות כן בלי חקירה ולפ"ז אפשר דבאמת הי' שמו אליה גם לתורה וא"כ היינו ממש הך דמהרי"ט שהביא הב"ש וכפי מה שפי' הט"ג והיינו דבפ"כ נקרא אליה ולתורה אין ידוע ומכ"ש כאן דהחתימה הי' מורה ששמו חסר כנ"ל ומזה שבנו עולה לתורה בשם בן אליהו אין ראי' כלל אבל מי שעולה לתורה בעצמו אליהו פשיטא דאזלינן בתר הקריאה וכנ"ל: והנה דברי הגאון מוהרש"ק בסי' נ"ו באמת צע"ג ומבואר אצלי בארוכה דכל מ"ש האחרונים לחוש ליתן שני גיטין היינו רק מספיקא דשמא שמו מעריסה הוא אליה וכנ"ל ולדידהו גם בגט אחד בשם אליהו אינו מועיל כלל אולם לפמ"ש הגאון דלכתחלה יש לכתוב אליהו לבד א"כ במה גרע מ"ש דמתקרי אליה הלא קיצור השם אינו מזיק כמ"ש כל האחרונים וממ"נ כיון דסגי בשם אליהו הרי דתפסינן דעיקר שמו הוא אליהו משום הרוב א"כ למה לא נכתוב דמתקרי אליה וכנ"ל ובאמת הגאון הנ"ל סותר א"ע למ"ש בתשובה סי' כ"ח לכתוב אליה לבד דיהא כחניכה שהכל קורין לו ולקיים דבריו צ"ל דשם מיירי שלא נודע שמו