פרי יצחק חלק ב ק

והנה אי נימא כמ"ש דמהר"ף שהצריך שני גיטין אחד בשם הראשון ואחד בשם השני היינו עם וכל שום וכתבו בגט אחד שם הראשון וכל שום ובגט השני שם השני וכל שום ומ"ש בקונדרס אחד בשם הראשון ואחד בשם האחרון היינו עם וכל שום וע"פ סברת הגאונים הרי"ף והרמב"ם לכתוב שם העיקר עם וכל שום אפי' לכתחלה ולפי שהי' מסופק איזה שם עיקר ולכלול את הטפל בוכל שום לכן כתב שני גיטין כנ"ל וכ"מ מדברי הגט פשוט ס"ק צ"ג שכותבין בכל גט שם האחד עם וכל שום ולפ"ז דברי מהר"פ נכונים בלי שום פקפוק דממ"נ גט אחד הוא כדת וכהלכה שם העיקר בפירוש עם וכל שום ואע"ג דמדברי המחברים שכתבו בשם הר"ף דשם שני עיקר וכותבין אותו קודם היכא דנקרא גם בשם השני כמ"ש הב"י משמע דקאי בשיטת ר"ת לכתוב כל השמות בפירוש וכ"מ מדברי מהרי"ק שורש צ"ח במה שכתב בשם מהר"ף מ"מ יש לומר דבכאן הצריך לכתוב עם וכל שום דלהגאונים סגי בהכי לכתחלה וכנ"ל וכיון דבלא"ה לא הצריך גט השני אלא לחומרא בעלמא כמ"ש הב"י לכן סגי בהכי כשכותב שם השני עם וכ"ש וכנ"ל וכן אפ"ל במה שכתב הב"י בנשתקע שם ראשון שיכתוב שני גיטין אחד בשם ראשון ואחד בשם שני היינו נמי עם וכל שום, ולפ"ז נראה דלדידן שאנו נוהגין ליתן שני גיטין בזה אח"ז וכן אין אנו כותבין וכל שום א"כ פשיטא דהיכא דאנו מצריכים ליתן ב' גיטין לחוש לשם שנשתקע שהוא עיקר כותבין בגט השני שם שנשתקע לעיקר ודמתקרי על שם השני וכנ"ל. והנה האחרונים הקשו על הב"י דכתב גם בשם הראשון שנשתקע ליתן ב' גיטין ובודאי הטעם הוא ג"כ משום שאין אנו יודעים איזה שם הוא עיקר והאיך אפשר דשם הראשון שנשתקע יהי' עיקר כיון דרובא ככולו קרו לי' בשם השני ועי' בס' עזרת נשים שם להרב מהר"י כולי ע"ש וכן הקשו על המהרח"ש לפי מה שפירש בתשובה דברי המהר"ף דנשתקע שם ראשון איך אפשר דשם הראשון שנשתקע הוא עיקר לגבי שם השני הא שם השני שנשתנה מחמת חולי הוא עיקר אפי' אם רק מיעוטא קרי לי' בשם זה, וראיתי בס' דברי אמת סי' ז' שפי' דברי הב"י דחוששין לשם ראשון שנשתקע ליתן ב' גיטין לא משום דחוששין דשם ראשון יהי' עיקר רק דאנו חוששין דשמא לא נשתקע בפ"כ והוי כשם הטפל ולכתחילה הא צריך לכתוב כל שמותיו בגט ובגט אחד א"א לכתוב שני השמות כיון דשם הראשון הוי שם שנשתקע לכן יכתוב ב' גיטין האחד בשם ב' לעיקר ושם א' שנשתקע לטפל וגט ב' בשם שני לבד דבהכי יצאנו מידי כל ספק וכן פי' דברי המהר"ף לדעת הב"י במה שהצריך שני גיטין לחוש לשם השני שנשתקע היינו דבגט אחד כתבו שם הראשון לחודי' ובגט השני כתבו שם שנשתקע לעיקר ושם הא' דמתקרי ע"ש ולפ"ז פשיטא דגם לדינא יש לנהוג כן כיון שגם דבריהם הם על דרך זה ולא מצינו מי שכתב בהדי' לכתוב שני גיטין בכל גט שם א' כנ"ל. והנה לפי פי' הדברי אמת בב"י במה שחשש לשם ראשון שנשתקע היינו רק דשמא הוא עכ"פ שם טפל ומשום דצריך לפרש כל שמותיו בגט א"כ ע"כ צ"ל דזה כדעת ר"ת שאין כותבין וכל שום רק אם יש לו שני שמות כותבין שניהם בפירוש דאל"כ הא בגט אחד סגי בשם השני עם וכל שום כיון דשם הראשון לא הוי רק כטפל וע"כ צ"ל כנ"ל, ובזה אפשר לישב מה דקשה על הב"י דבכאן הביא דברי הר"מ מלוניש לחוש גם בשם הראשון שנשתקע ליתן ב' גיטין ובשו"ע הביא רק דעת הסוברים ליתן שני גיטין בשם שנשתקע לענין שם השני שנשתקע וכתב דאם אין קורין אותו בשם שני כלל יש שמצריך ב' גיטין בב' שמות ולענין שם הראשון שנשתקע לא הזכיר כלל דצריך שני גיטין אבל לפ"ז ניחא שפיר כיון דכל הספק בשם הראשון הוא רק דשמא הוא עכ"פ שם טפל והא כתב בסעיף ח' דעכשיו נהגו שבכל הגיטין כותבין וכל שום א"כ ממילא אין נ"מ תו להצריך שני גיטין דבגט אחד שכתב בו שם השני וכל שום הוא כשר לכתחלה וא"צ יותר אולם בשם שני שנשתקע דאנו חוששין דשמא שם זה עיקר אע"פ שנשתקע א"כ לעולם יש לחוש להצריך ב' גיטין ולא מהני גט אחד בשם ראשון עם וכל שום דהוי כשם טפל עם וכל שום דפסול ולכך הביא הב"י סברא זו להצריך שני גיטין. מיהו לשון הקונדרס שהביא הב"י בשם מהר"ף לא משמע כן כמו שכתבתי למעלה ועוד דא"כ ל"ל להב"י לפרש דנסתפק לי' למהר"ף דשמא שם שני עיקר אע"פ שנשתקע שזהו דוחק הא בפשוטו אפ"ל דמהר"ף נסתפק רק בשם השני אם עכ"פ טפל מיהו הוה ואין לכתוב שניהם בגט דשמא גרע משם טפל לכן הצריך ב' גיטין אחד בשם הראשון והשני בב' השמות היינו בשם השני ג"כ ובע"כ צ"ל משום דמשמעות דברי מהר"ף הוא גט אחד בשם הראשון לבד וגט השני בשם השני לבד ולפ"ז צ"ל כמ"ש למעלה: מסקנת הדברים הוא דנלענ"ד בכל כי האי גוונא דלא עלה לתורה זמן רב באופן דנשתקע ממנו שם הקדש וכו"ע קורין לו בשם לעז אעפ"י שהוא שם של גיות הנה שם הלעז בודאי צריך לכתוב ואם לא כתב שם הלעז פסול וכמ"ש החת"ס מיהו משום דיש לחוש לשם ראשון שנשתקע וכיון דלא נשתקע ממש לכן יש לכתוב ב' גיטין גט אחד בשם הלעז לחוד וגט השני בשם הראשון ודמתקרי על שם השני שהוא שם הלעז אולם היכי דא"א בשני גיטין די לכתוב שם הלעז לחוד שהוא החניכה שהכל קורין בו ושם הראשון מקרי שם שנשתקע וכדעת הגאון מהר"ם בנעט הנ"ל: סימן מא בעז"ה ה' אלול תר"ל עה"מ פ"ב. יחדש ד' שנה טובה ומתוקה לכבוד רעי אהובי הרב הנ' סוע"ה המפורסם כקש"ת מוהר"ר נפתלי נ"י. תמול בלילה הגיעני מכתבו הטהור ע"ד הג"פ והציע לפני כל הספיקות שיש לו בשמותיהן אחת לאחת וענותו תרביני לדרוש ממני חות דעתי כו' ולעשות רצונו חפצתי והנני ממהר להשיבו אך בתכלית הקיצור ואי"ה כאשר אפנה אשנה פרק זה בל"נ. והנה תורף השאלה הוא שם המגרש לתורה אליהו ובפי כל נקרא אליה ושם העריסה אינו ידוע ושם אביו הוא עולה לתורה וחותם בשם נפתלי הערץ וכן נקרא בנו לתורה אליהו בן נפתלי הערץ ובפי כל נקרא הערציל אך זאת אינם יודעים אם הירץ או הערץ שם המגורשת חיה ואבי' הי' עולה לתורה וחותם עזריאל זעליג ובפ"כ הי' נקרא זעליג או זעליק ואחד העיד כי הי' קורא אותו לתורה בשם עזריאל זעליק בק' לא בג' זהו תוכן הענין. וכתב כת"ר וז"ל זאת פשוט אצלי לכתוב שמות אביהם בגט בן הערץ דמתקרי נפתלי הערץ וכן בת זעליק דמתקרי עזריאל זעליק כי כן הסכים בספר ט"ג בליקוטי שמות סי' ה' וכן הסכים בספר חי' אנשי שם וכמה פעמים כתב כן גבי מנחם מענדיל ויצחק אייזיק מפני שאם נכתב בהיפוך נפול בפלוגתא רבתי אם לכתוב המכונה או דמתקרי כידוע אבל ם נכתוב כנ"ל אין שום ספק עכ"ל הטהור. ותמהני על כת"ר שכתב זה לדבר פשוט לכתוב הערץ דמתקרי נפתלי הערץ משום דאם נכתוב להיפך נפלי בפלוגתא רבתי אם לכתוב המכונה או דמתקרי כידוע, ובאמת אין כאן פלוגתא רבתי והדבר מפורש בכל האחרונים להיפך עי' בלקוטי שמות שהביא גט אחד שנסדר בב"ד של הגאון חתם סופר והי' כתוב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא ע"ש בלקו"ש מילתא בטעמא וכ"כ בשו"ת מים חיים להגאון מוהר"ח כהן ראפפארט בכמה תשובות לכתוב בכה"ג צבי הירש דמתקרי הירש ושם בסי' ס' קלונימוס קלמן דמתקרי קלמן וכן כ' בסי' ס"ג לכתוב בכה"ג זאב וואלף דמתקרי וואלף ולא המכונה כמ"ש הט"ג בשם הגאון רמ"ס לענין אליעזר ליפא וכן כתב שסידר אביו הגאון גט יצחק אייזיק דמתקרי אייזיק וכן יהושע פייבל דמתקרי פייבל ע"ש וכן כתב הגאון בשו"ת מאמר מרדכי בסי' נ' לכתוב מנחם מענדל דמתקרי מענדל וכן בסי' נ"ו לענין איש ששמו לתורה וחתימה יהודה ליב ונקרא בפ"כ ליבוש והורה לכתוב יהודה ליב דמתקרי ליבוש וכל שו"ת הנ"ל הביא ג"כ הפ"ת בסדר גיטין ע"ש וידע כי כן הלכה רווחת וכן אני נוהג תמיד בכל כה"ג ולא מצאנו מי שכתב להיפך רק הגאון מוהרש"ק בחי' אנשי שם בכמה מקומות ואין נוהגין כן והוא בעצמו סותר דבריו דוק ותשכח כי בכמה תשובות כתב דהעיקר לכתוב המכונה ובתשובה אחרת כתב דהמכונה הוא פסול לדעת הט"ג בלקו"ש (והב"מ) ולא נשאר כ"א היפוך השמות, ובאמת זה קשה מן הראשונה דעל המכונה לכתוב דמתקרי בודאי אין חשש כמ"ש האחרונים אבל בזה שעולה לתורה וחותם בשם נפתלי הערץ