פרי יצחק חלק ב י

משום דלא ס"ל כלל הך דמתפלל מיושב צריך לחזור ולהתפלל מעומד והך דרב אשי היינו משום דהתפלל מתחלה בתורת נדבה מיושב עם הצבור, ולפ"ז אין דברי המעיו"ט מכוונים שהביא על דברי הרא"ש אלו לשון הב"י ממש ורוצה להוכיח שגם דעת רבינו הרא"ש כן ולפי מה שבארנו הנה הרא"ש לא ס"ל הכי וגם הב"י לא הביא כלל דברי הרא"ש להביא ראי' לדינו כ"א מדברי הר"ם שבתוס': אולם מה שיש לעיין בזה הוא איך אפשר להתפלל תפלת נדבה קודם תפלת חובה והרי מבואר בשו"ע סי' ק"ח גבי טעה ולא התפלל שחרית שמתפלל מנחה שתים אחת לחובה ואחת לתשלומין דצריך להתפלל מנחה תחלה והשני' לתשלומין ואם היפך לא יצא יד"ח והטעם כ' הלבוש דלפיכך מקדימין חובת שעתו ברישא משום דחובת שעה הוי תדיר ותשלומין אינו תדיר ותדיר קודם, ועיקר תדיר ואינו תדיר שתדיר קודם ילפינן בזבחים פ' כל התדיר מהא דתמידין קודמין למוספין והרי גם נדרים ונדבות אסור להקריב קודם תמיד של שחר וכדאמרינן אך שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר שנא' וערך עלי' העולה עולה ראשונה ולפ"ז נהי דתפלת נדבה הוי כמו עולת נדבה וכמ"ש הרי"ף בפ' מי שמתו מ"מ יהי' אסור להתפלל תפלת רשות קודם תפלת חובה משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ועי' בתוס' ריש פ' כל התדיר ובפסחים דף נ"ח ד"ה העולה. והנה הטור סי' רל"ד הביא דברי הרא"ש בתשובה כלל ד' סי' ט' שכ' וז"ל מי שהתפלל מנחה גדולה ורוצה להתפלל מנחה קטנה נדבה איזה מהם חובה גדולה או קטנה והרמב"ם ז"ל כ' נהגו אנשים הרבה להתפלל מנחה גדולה וקטנה והאחת רשות והורו קצת הגאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה ואם התפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כ"א רשות, והשיב לדברי רבני צרפת אין להתפלל תפלת נדבה אבל רב אלפס כ' שיכול אדם להתפלל תפלת נדבה ואתם שאתם נוהגין כמותו מסתבר כיון שהגיע שש שעות ומחצה שהוא זמן מנחה הראשונה חובה והשני' נדבה, הרי מבואר דס"ל להרא"ש דאין להקדים תפלת נדבה קודם חובה: אולם הנה ראיתי להרא"ש ז"ל בריש ברכות שהביא דברי רבינו האי גאון לענין צבור שמקדימין להתפלל קודם צה"כ ולא מצי אינש לעכבינהו, וז"ל בא"י עושין כן ומתפללין של ערביה ואח"כ קורין ק"ש בזמנה ולא איכפת להו לסמוך גאולה לתפלה של ערבית כו' ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושני' חובה שפיר דמי, ותשובה זו הביאה הרא"ש והרשב"א והטור ובכולם הגירסא ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושני' חובה וכן מצאתי בשו"ת הגאונים הנדפס מחדש ג"כ הראשונה רשות והשני' חובה הרי דיכול להתפלל תפלת רשות קודם תפלת חובה. אולם הרר"י ז"ל כ' ג"כ דברי רב הבי גאון וז"ל בארוכה בריש ברכות ומי שירצה להחמיר על עצמו יקרא בבהכ"נ הק"ש והברכות בלא חתימה ופתיחה ויתפלל בצבור ואותה התפלה יתפלל לשם חובה שהרי אברים ופדרים של עולת נדבה נמי קרבים כל הלילה ואחר יציאת הכוכבים יקרא ק"ש ויתפלל לשם נדבה כו' ומה שמתפלל אותה בנדבה כדי לסמוך גאולה לתפלה הוי כמו שמחדש דבר בתפלתו וא"צ לחדש בה דבר. משמע לכאורה דהראשונה לשם חובה והשני' לשם נדבה. אולם כל הראשונים שהעתיקו דברי רב האי גאון כתבו הראשונה רשות והשני' חובה וזה נראה עיקר דאל"ה קשה באמת דהא רה"ג כ' זה לתקן שיתפלל בצבור וגם שיסמוך גאול"ת ולפ"ז אי נימא דהראשונה חובה והשני' רשות א"כ עדיין לא תיקן כלום דהא בשחרית שצריך לסמוך גאולה לתפלה אסור להתפלל קודם ק"ש וכמו שמבואר בסוגין גבי אבוה דשמואל ולוי והיינו משום שצריך לסמוך גאולה קודם תפלה ועיי' ברש"י ד"ה לא ולפ"ז כשמתפלל לשם חובה בלא סמיכת גאול"ת איסורא קא עביד ומאי מהני שיסמוך אח"כ גאולה לתפלה, וע"כ נראה דהעיקר הוא דצלי הראשונה לבהדי צבורא רשות והשני' חובה ולפ"ז שפיר דצלי מתחלה רשות בלא סמיכת גאול"ת דהנה התוס' הביאו באמת בשם רב עמרם גאון דמה שאנו אומרין קדיש בין גאולה לתפלה של ערבית לאשמעינן דלא בעינן מיסמך גאולה דערבית לתפלה משום דתפלת ערבית רשות ע"י תוס' ברכות ד"ד ד"ה דאמר והתוס' דחו דבריו דהא אנן קיי"ל דתפלת ערבית רשות ומ"מ ס"ל דצריך לסמוך גאול"ת והנה אפי' לדידן דס"ל דצריך לסמוך גם גאולה של ערבית לתפלה מ"מ קילא סמיכת גאול"ת של ערבית מסמיכת גאולה לתפי' של שחרית ועי' ב"י סי' קי"א ובסי' רל"ו דבתפלת שחרית מסמך גאול"ת עדיף מתפלת הצבור ובערבית תפלת הצבור עדיף ממסמך גאולה לתפלה משום שאינה אלא רשות וכ"כ הרשב"א בחידושיו לברכות ע"ש בב"י ולפ"ז נראה דאף דאנן פסקינן דגם בתפלת ערבית יש לסמוך גאול"ת היינו משום דבאמת אף דתפלת ערבית רשות מ"מ אין לבטלה בחנם עי' תוס' ברכות ד"ל ע"ב וביומא דפ"ז ע"ב בתוס' שם, אולם במי שמתפלל נדבה נראה דכו"ע מודים בזה דלא שייך הכא למיסמך גאול"ת וכן נראה דנדבה מותר להתפלל כל היום כר"י ומ"מ בודאי דאין צורך לסמוך גאולה אלי' והיינו משום דנדבה בודאי רשות גמור הוא א"צ לסמוך גאולה לתפי' ואין מצוה לסמוך אלי' גאולה ולפ"ז שפיר כ' רב האי גאון ז"ל דשפיר דמי להתפלל ראשונה בהדי צבורא רשות וכיון שמתפלל רשות א"צ לסמוך גאולה אלי' ואח"כ מתפלל שני' חובה וסומך גאול"ת אבל לענין תפלת הצבור גם בתפלת ערבית שהיא רשות מצוה להתפלל בצבור וכן גם תפלת נדבה אם מתפלל עם הצבור מצוה קעביד ובברכות כ"א נכנס לבהכ"נ ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש בו דבר יתפלל פירשו הראשונים (עי' באו"ז ובהג"א) דמצוה איכא להתפלל שנית נדבה עם הצבור הרי דגם בנדבה איכא מצוה להתפלל בצבור אבל סמיכת גאול"ת בנדבה אינה מצוה כלל. ובזה נ"ל לישב דברי הרא"ש במש"כ גבי אבוה דשמואל ולוי דרב אשי עיקר תפלתו היתה מעומד אלא שרצה להתפלל עם הצבור מיושב ולכ' קשה ל"ל לומר שרצה להתפלל מיושב עם הצבור פי' משום תפלת הצבור תיפוק לי' שרצה להתפלל מיושב כדי לסמוך תפלה אחר גאולה וכן פרש"י באמת וז"ל לא חזינא להו לרבנן קשישי כו' ולפיכך כיון דממתין מתפלה עד זמן ק"ש מצוה לסמוך תפלה אחר גאולה לפיכך מתפלל מיושב במקומו כו' ולפ"ז ל"ל להרא"ש לומר שרצה להתפלל מיושב משום תפלת הצבור. ולפי מ"ש ניחא דכבר נתבאר דלהרא"ש שכ' דעיקר תפלתו היתה מעומד אלא שרצה להתפלל עם הצבור מיושב היינו שהתפלל מתחלה בתורת נדבה ולפ"ז ליכא למימר דלפיכך התפלל מתחלה נדבה כדי לסמוך גאולה לתפלה כיון דתפלת נדבה אין מצוה לסמוך גאול"ת א"כ לא מהני מידי ול"ל להתפלל נדבה הרי תפלת חובה בלא"ה אינו סומך גאול"ת וע"כ פי' הרא"ש דלפיכך התפלל מתחלה מיושב נדבה כדי להתפלל בצבור ומשום דלאח"כ לא התפלל בצבור והיינו כמ"ש רב האי גאון דאי צלי ראשונה בהדי צבורא רשות ושני' חובה שפיר דמי ולפיכך התפלל תחלה ר"א מיושב כדי להתפלל עם הצבור ומשום דנדבה נמי מצוה להתפלל בצבור ואח"כ הי' מתפלל בתורת חובה. ואין להקשות דלפ"ז הרי לא סמך גאולה לתפלה דבמה שסמך תפלת נדבה לגאולה לא יצא כלל דלק"מ דהרא"ש בא לומר דבאמת ס"ל לר"א כאבוה דשמואל דתפלה מעומד עדיף מסמיכת גאול"ת ולפיכך הי' מתפלל אח"כ מעומד בלא סמיכת גאול"ת בתורת חובה משיתפלל מיושב בתורת חובה בסמיכת גאול"ת ומשום דמעומד עדיף ובאמת לא מיקרי סמיכת גאול"ת והיינו כאבוה דשמואל ולוי והא שהתפלל מיושב נדבה היינו רק כדי להתפלל עם הצבור ומשום דתפלה מעומד עדיף לפיכך רצה להתפלל מעומד בתורת חובה, עכ"פ הדרן לנידן דידן הרי נתבאר גם מרבינו האי גאון דמצי להתפלל תפלת רשות קודם חובה וקשה כנ"ל דאיך אפשר להתפלל נדבה קודם חובה והרי א"א להתפלל תשלומין קודם חובה: אמנם נראה דאף דתפלת חובה תדירה לגבי נדבה מ"מ מותר להקדים בתפלת נדבה לחובה בשביל להתפלל עם הצבור וגדולה מזו כתב הגאון הג' בה"מ ס' באר יצחק בסי' כ' דאם לא התפלל שחרית ובא לבהכ"נ ומצא שהצבור מתפללין תפלת מוספין יתפלל עמהן מוספין ואח"כ יתפלל שחרית ואף דלכתחלה אין להתפלל מוסף קודם שחרית מ"מ בכדי להתפלל עם הצבור יכול להתפלל מוסף קודם ואף דשחרית תדיר ע"ש ולפיכך הכ"נ בגוונא דמיירי רה"ג והרא"ש שמתפלל תפלת