פרי יצחק חלק א צב

מודו דפירש אינו חוזר משום דאיכא איסורא דאורייתא ועי' בחי' הרשב"א והריטב"א שתי' דהתם נמי רבנן בכל ענין שרי ורק לטעמיה דר' ישמעאל קאמרי ליה לדידך אודי לן מיהת דבברזי דליכא אלא שבות לישתרי להפשיט את כולו ע"ש. אולם בדברי התו' ריש פ' אלו דברים מבואר להדיא דגם רבנן לא קשרי להפשיט את כולו כדרכו אלא דשקיל ליה בברזי וכ"כ התו' בפ' כ"כ שם בד"ה דשקיל ליה בברזי ולפ"ז קשה כנ"ל אולם לפי פי' השג"א וכנ"ל מיושב שפיר דמתחילה דאכתי לא אסיק הגמ' אדעתיה דפירש הוי התחלה אחריתי מה"ת וגם לר' ישמעאל רק מדרבנן הוא דשויה לפירש התחלה אחריתי ולפ"ז גם במילה ליכא איסור דאורייתא כלל כיון דמה"ת פירש כלא פירש דמי וכן לא אפשר לומר כלל דרבנן לא קשרי להפשיט את כולו כדרכו אלא דשקיל ליה בברזי דליכא רק שבות כיון דמה"ת לא הוי פירש התחלה אחריתי א"כ גם אי מפשיט ליה כדרכו לא משכחת לה איסור דאורייתא כלל והא דמסיק שם דשקיל ליה בברזי צ"ל דהוא באמת כפי המסקנא דהכא דלמ"ד פירש הוי התחלה אחריתי היינו מה"ת

מיהו באמת גם בל"ז מיושב שפיר דאפילו אי נימא דלר' יוחנן פליגי ר' ישמעאל ורבנן אי פירש הוי התחלה אחריתי מה"ת עכ"פ לרבנן לא הוי פירש התחלה אחריתי מה"ת ולפ"ז ניחא שפיר דהנה פשטות דברי הברייתא בודאי משמע דלרבנן מפשיטין את כולו כדרכו. אך הנה כל עיקר הא דמוכרח הגמ' שם לומר דשקיל ליה בברזי היינו משום דמייתי התם הא דאהדרי ליה חברייא לר' ישמעאל אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נפשיט את הפסח מעורו ופריך בגמ' מי דמי התם טלטול הכא מלאכה וע"ז משני דשקיל ליה בברזי. והנה בע"כ צ"ל דס"ל להגמ' דגם לרבנן הוי פירש התחלה אחריתי מה"ת ולכן מקשה שפיר הכא מלאכה אולם לפי מה דס"ל לר' יוחנן דר' ישמעאל ורבנן פליגי אי פירש הוי התחלה אחריתי מה"ת ולרבנן לא הוי פירש התחלה אחריתי מה"ת א"כ לא קשה כלל הכא מלאכה ולא צריך לשנויי דשקיל ליה בברזי דאפילו אי מפשיט ליה כדרכו ליכא בזה איסור תורה כלל ושפיר אהדרי ליה חברייא לר' ישמעאל אם מצילין תיק הספר דשרי טלטול דרבנן לא נפשיט את הפסח מעורו אפילו כדרכו דג"כ לא הוי רק דרבנן וכנ"ל

אולם הנה עיקר פי' השג"א בסוגיא צע"ג ובראש הנה מדברי הראשונים שהקשו כנ"ל בע"כ מוכרח מדבריהם שמפרשים הסוגיא דלא כפי' השג"א אלא דגם מתחילה הוי ס"ל להגמ' דלר' ישמעאל הוי פירש התחלה אחריתי מה"ת והיינו דקשיא להו דלוקי הברייתא אף לרבנן דר' ישמעאל דלעולם ס"ל גם לרבנן דפירש הוי התחלה אחריתי מה"ת וע"כ לא קשרי רבנן להפשיט את כולו אלא היכי דשקיל ליה בברזי משא"כ גבי מילה דאיכא איסורא דאורייתא דבלא"ה לא קשה כלל כנ"ל. אולם נלע"ד להכריח גם מסוגית הגמ' דלא כפי' השג"א. ונקדים הסוגיא בפ' כ"כ שם דמייתי התם הברייתא דר' ישמעאל בנו של ריב"ב ורבנן ואמר שם בגמ' בשלמא לר' ישמעאל דהא אתעביד ליה צורך גבוה אלא לרבנן מ"ט אמר רבה בב"ח אמר ר' יוחנן דאמר קרא כל פעל ד' למענהו והכא מאי למענהו איכא רב יוסף אמר שלא יסריח כו' וע"ש בפרש"י והנה מפשטות הסוגיא בפ' ר"א דמילה שם בודאי משמע דלר' יוחנן פליגי ר' ישמעאל וחכמים בדין פירש אי הוי התחלה אחריתי דכל עיקר הא דאמר בגמ' מאן תנא פירש אינו חוזר היינו דמהדר בתר תנא דס"ל דפירש הוי התחלה אחריתי וע"ז אמר ר' יוחנן ר' ישמעאל היא וכן פרש"י וע"ש בד"ה מאן תנא פירש אינו חוזר ומשום דפירש חשיב ליה חזרה מילתא לנפשה כו' ע"ש. ועכ"פ לפ"ז הרי בע"כ ס"ל לרבנן דר' ישמעאל דפירש לא הוי התחלה אחריתי והשתא קשה לר' יוחנן לשיטתיה ל"ל לומר בטעמא דרבנן משום כל פעל ד' למענהו תיפוק ליה משום דס"ל לחכמים דפירש לא הוי התחלה אחריתי ופירש כלא פירש דמי ולכך מותר להפשיט את כולו אף בלי שום צורך גבוה כלל דבלא פירש בודאי מותר להפשיט את כולו אף היכא דליכא משום פעל ה' למענהו וכן מוכרח בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' ק"פ ועי' היטב בשעה"מ שם שדבריו מוכרחים ולפ"ז ה"ה בפירש כיון דלא הוי התחלה אחריתי וכלא פירש דמי ולכך מותר להפשיט את כולו ובע"כ צ"ל נהי דלשיטת ר' יוחנן בפ' ר"א דמילה פליגי ר' ישמעאל וחכמים אי פירש הוי התחלה אחריתי היינו אי הוי התחלה אחריתי מה"ת וס"ל לחכמים דר' ישמעאל דפירש לא הוי התחלה אחריתי מה"ת אבל מ"מ מודו חכמים דמדרבנן הוי פירש התחלה אחריתי והא דאמרי מפשיטין את כולו היינו רק משום כל פעל ה' למענהו והיינו הך דאמר ר' יוחנן בפ' כ"כ שם ומכ"ז מוכרח דלא כפי' השג"א דאי נימא דמתחילה אכתי לא אסיק הגמ' אדעתיה דפירש הוי התחלה אחריתי מה"ת ולפ"ז צ"ל הא דאמר בגמ' מאן תנא פירש אינו חוזר היינו מאן תנא דס"ל דפירש הוי התחלה אחריתי מדרבנן וע"ז אמר ר' יוחנן ר' ישמעאל היא דס"ל כן דפירש הוי התחלה אחריתי מדרבנן ולפ"ז חכמים דר' ישמעאל בע"כ דס"ל דפירש לא הוי התחלה אחריתי כלל אף מדרבנן וא"כ הרי צע"ג כנ"ל דר' יוחנן לשיטתיה ל"ל לומר בטעמא דרבנן משום כל פעל ה' למענהו תיפוק ליה משום דס"ל לחכמים דפירש לא הוי התחלה אחריתי כלל אף מדרבנן וכלא פירש דמי ובע"כ צ"ל כנ"ל דלר' יוחנן פליגי ר' ישמעאל ורבנן אי פירש הוי התחלה אחריתי מה"ת

והנה אף דהגמ' הוא דדחי לר' יוחנן דע"כ לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא משום דלא בעינן זה אלי ואנוהו אבל הכא דבעינן זה אלי ואנוהו ה"נ מ"מ צ"ל בודאי דגם ר' יוחנן מודה דאיכא מצוה בחתיכת ציצין שאין מעכבין משום זה אלי ואנוהו' דאל"כ בכל ענין קשה הא דאמר ר' יוחנן ר' ישמעאל היא והא ר' יוחנן לשיטתיה בפ' כ"כ שם מפרש טעמייהו דרבנן משום כל פעל ה' למענהו. וא"כ הרי שפיר אתי' הברייתא אפילו לרבנן דר' ישמעאל דע"כ לא קאמרי רבנן התם מפשיטין את כולו אלא משום כל פעל ה' למענהו משא"כ גבי מילה ובע"כ צ"ל דגבי מילה נמי איכא משום זה אלי ואנוהו ולכך לרבנן דס"ל דמפשיטין את כולו משום כל פעל ה' למענהו ה"ה דבמילה פירש חוזר משום זה אלי ואנוהו וכן מצאתי בספר שעה"מ בפ"א מה' ק"פ שכ"כ ע"ש אלא דלפ"ז קשה דהא בפ' כ"כ שם בסוגיא פריך ור' ישמעאל בנו של ריב"ב האי כל פעל ה' למענהו מאי עביד ליה ומשני שלא יוציא את האימורין קודם הפשטת העור ע"ש ומבואר דר' ישמעאל לא ס"ל כלל הך דכל פעל ה' למענהו לענין הפשטת כולו ולפ"ז קשה מאי קס"ד דר' יוחנן דאמר דהברייתא דפירש אינו חוזר ר' ישמעאל היא מאי עדיפותא דר' ישמעאל מחכמים הא ר' ישמעאל לא פליג על חכמים לענין פסח רק משום דלא ס"ל הך דכל פעל ה' למענהו וא"כ בהכרח גבי מילה מודה ר' ישמעאל דפירש חוזר משום זה אלי ואנוהו. ואף דהגמ' דחי באמת אבל הכא דבעינן זה אלי ואנוהו ה"נ מ"מ קשה מאי קס"ד דר' יוחנן ועוד צ"ע דלפי הסוגיא בפ' ר"א דמילה לר' יוחנן פליגי ר' ישמעאל וחכמים בדין פירש אי הוי התחלה אחריתי ואלו בפ' כ"כ שם מבואר דפלוגתתם הוא בע"א אי איכא בהפשטת הפסח משום כל פעל ה' למענהו

אך צ"ל דהא דמבואר שם בפ' כ"כ דר' ישמעאל לא ס"ל הך דכל פעל ה' למענהו רק סוגית הגמ' הוא דמפרש הכי. אבל לר' יוחנן ס"ל באמת דגם לר' ישמעאל איכא בהפשטת הפסח משום כל פעל ה' למענהו אלא דאפ"ה לא קשרי ר' ישמעאל להפשיט את כולו ובע"כ היינו משום דס"ל לר' ישמעאל דפירש הוי התחלה אחריתי מה"ת ולכך אינו מועיל הך דכל פעל ה' למענהו וה"ה דבמילה פירש אינו חוזר אע"ג דבעינן זה אלי ואנוהו אבל חכמים דר' ישמעאל ס"ל דפירש לא הוי התחלה אחריתי מה"ת רק מדרבנן הוא דהוי התחלה אחריתי ולכך ס"ל דמפשיטין את כולו משום כל פעל ה' למענהו וה"ה דבמילה פירש חוזר משום זה אלי ואנוהו וכנ"ל

אלא דלפ"ז צריך להבין בהא דדחי הגמ' ע"כ לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא משום דלא בעינן זה אלי ואנוהו