פרי יצחק חלק א ח

קודם ק"ש וכמו ברכת טבילה דמברך אח"כ כמש"כ האחרונים ולפ"ז ה"ה לברכת אהבה שלא היה אפ"ל קודם ק"ש להקדימה לברכת יוצר רשאי לומר אח"כ וא"כ הרי אפ"ל דאח"כ אמרו ברכת יוצר ואהבה כסדרן כנ"ל. שוב ראיתי שכבר הרגיש בזה הרשב"א בתשובה (סי' שי"ט) וע"ש שהביא הסוגיא הנ"ל וכתב דפשטינן מהכא תרתי דאע"ג דקרא ק"ש חוזר ואומר ברכות כו' ועוד שאינו חוזר וקורא ק"ש פעם שניה ותדע לך שאילו בחזרת ק"ש פעם שניה עם ברכותיה היאך שמעינן מינה דברכות אין מעכבות דלמא לעולם מעכבות ואפילו להקדים דלכי מטא זמניה חוזר וקורא ומברך שתיהן כסדרן ע"ש והנה גם דברי הרשב"א צריך לפרש דהוא ע"פ מש"כ הרר"י וכנ"ל דאל"כ איך אמרו ברכת אהבה קודם ק"ש כיון דנימא דמברך אח"כ אולם דברי הרשב"א צ"ע דאכתי קשה דלמא אמרי אח"כ הברכות כסדרן בלא ק"ש. אולם נ"ל דכיון דאי נימא דסובר ברכות מעכבות ה"ה דמעכבות לק"ש והוי הברכות ברכת המצות ממש לק"ש אלא דמכיון שלא היה אפ"ל מתחילה אמרי אח"כ א"כ שוב א"א לומר ברכת אהבה מתחילה בתורת ברכה על הקריאה דהרי שפיר יוצא ידי ברכה על המצוה עם הברכות שאמרו אח"כ ודו"ק

אמנם בעיקר מש"כ דאי ס"ד דברכות מעכבות לק"ש בע"כ דהברכות הם ברכת המצות ממש לק"ש ובודאי לא יוכל לומר הברכות אחר ק"ש הנה מדברי הרשב"א בעצמו נראה דלא ס"ל סברא זו דהנה הרשב"א שכתב דרשאי לומר הברכות אחר ק"ש ומשום דאינם ברכות של ק"ש ממש ה"ר מזה גופה מהא דמבואר בגמ' דאמרי יוצר אור אחר ק"ש הרי דלא ס"ל לחלק דשאני יוצר משום שלא היה אפ"ל מתחילה קודם ק"ש לכך מברך אח"כ אלא ס"ל מזה דרשאי לברך אחר ק"ש ומשום דאינן ברכות של ק"ש ממש ואף דלפי הס"ד דהברכות מעכבות זא"ז ה"ה דמעכבות לק"ש מ"מ אמרינן כנ"ל ולפ"ז הרי קשה קו' האחרונים כנ"ל דאפילו אי יוצר אור הוו אמרי מנ"ל דאין מעכבות זא"ז דלמא הוו אמרי ברכת אהבה אח"כ וכ"נ מדברי הרשב"א דהגאונים לא ס"ל כשי' דהנה בתשובה שם הביא הירושלמי הנ"ל וכתב אומר אני דמאי אין מעכבות לומר דיצא ידי ק"ש אבל חוזר הוא ומברך ברכותיה ומאי אין מעכבות מלהקדים ואע"פ שהגאונים לא פי' כן אותה שבירושלמי ומשמע מדבריו דהגאונים לא ס"ל שיהיה חוזר ומברך לאחר ק"ש וא"ל דשי' הגאונים הוא דא"צ לברך אחר ק"ש ומ"מ אם רצה לברך רשאי דזה אינו דממ"נ אם הוא רשאי לברך מדוע לא יתחייב באמת ועוד דכל דברי הרשב"א בתשובה שם סובבים להוכיח דרשאי לברך הברכות אחר ק"ש וע"ש בלשון השאלה וכן מוכרח בהדיא מהראיה שהביא מהך דיוצר אור ע"ש

והנה מדברי הרמב"ם נראה דס"ל כשי' הרשב"א הנ"ל דאם קרא ק"ש בלא ברכות חוזר ומברך אח"כ דהנה בפ"ב מהל' ק"ש כתב ספק קרא ק"ש חוזר וקורא כו' אבל אם ידע שקרא ונסתפק לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך ע"ש ומתבאר מדבריו בהדיא דדוקא כשנסתפק לו אם בירך לפניה אינו חוזר ומברך אבל אם ודאי לא בירך לפניה מברך אח"כ וצ"ע על הב"י שלא הביא דברי הרמב"ם הנ"ל אלא דלפמש"כ דאי ס"ד דברכות מעכבות לק"ש א"כ הברכות הם ברכות של ק"ש ממש אינו רשאי לברך אח"כ לפ"ז דברי הרמב"ם צ"ע דהנה הרמב"ם (בפ"א מהל' ק"ש ה"ח) כתב הקדים ברכה שניה לברכה ראשונה כו' יצא לפי שאין סדר בברכות וכ"כ בשו"ע (בסי' ס' ע"ש) והנה הפר"ח בסי' ס' כתב בפשיטות דמדכתב הרמב"ם דסדר ברכות אין מעכב מכלל דברכות מעכבות זא"ז וכ"כ השג"א בתשובה סי' כ"ו ע"ש והנה הראשונים ס"ל בפשיטות דאי ברכות מעכבות זא"ז ה"ה דמעכבות לק"ש דלכך הקשו על הירושלמי דר"פ היה קורא מהסוגיא דא"ל הממונה כנ"ל ולפ"ז הרמב"ם דס"ל דברכות מעכבות זא"ז ה"ה דמעכבות לק"ש וא"כ אמאי רשאי לברך אח"כ אולם י"ל דהרמב"ם ס"ל דלא תלי' זה בזה והיינו דאף דברכות מעכבות זא"ז מ"מ אין מעכבות לק"ש ודלא כשי' הראשונים הנ"ל

ובעיקר שי' הרמב"ם בדין ברכות אי מעכבות זא"ז צע"ג והנה השג"א בתשובה הנ"ל כתב בדעת הרמב"ם דס"ל בע"כ דברכות מעכבות זא"ז וע"ש שהקשה דלפ"ז צ"ל דברכה אחת היינו אהבה רבה וכ"כ באמת בפ"ו מהל' תמידין ומוספין דאהבה רבה הוו אמרי וכיון דמעכבות זא"ז בע"כ דג"כ הוו אמרי יוצר אור לכי מטא זמן א"כ אמאי לא כתב הרמב"ם דכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי ליה ע"ש אולם הכס"מ כתב שם על דברי הרמב"ם דכיון דקי"ל דברכות אין מעכבות זא"ז מכש"כ שאין סדר לברכות אולם דבריו צע"ג דאם איתא דס"ל להרמב"ם דגם ברכות אין מעכבות זא"ז א"כ הו"ל להרמב"ם לכתוב רבותא יותר דגם ברכות עצמן אין מעכבות זא"ז ומכש"כ סדר ברכות אלא דבאמת גם אי נימא כמש"כ האחרונים דס"ל להרמב"ם דברכות מעכבות זא"ז ג"כ קשה אמאי לא כתב דין זה בפירוש דהרי בגמ' שקיל וטרי בזה ולכן נ"ל בשי' הרמב"ם דהנה מש"כ הראשונים בפשיטות דלפי המסקנא דברכות אין מעכבות היינו סדר ברכות בע"כ דברכות מעכבות זא"ז צע"ג דמשם לא נשמע כלל דבע"כ ברכות מעכבות דאין ה"נ י"ל דגם ברכות אין מעכבות זא"ז והא דאמר ר"ל סדר ברכות היינו דממשנה דתמיד אין להוכיח רק לענין סדר ברכות דאין מעכבות אבל לענין ברכות דאין מעכבות אין להוכיח מן המשנה דאפ"ל דאמרי יוצר אור לכי מטא זמן אבל מ"מ גם בלא הוכחה י"ל דהדין אמת דברכות אין מעכבות זא"ז ואפשר דלא אמרו יוצר אור כלל וצ"ע ועכ"פ נראה ברור דזהו באמת שי' הרמב"ם דלפי המסקנא אין הכרע כלל מגמ' אי ברכות מעכבות זא"ז והיינו שלא כתב כלל דין ברכות אי מעכבות זא"ז ומשום דאין הכרע כנ"ל וכן ניחא ג"כ מה שלא כתב הרמב"ם דלכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי משום דאין הכרע דאי ברכות אין מעכבות הרי אפ"ל דלא אמרו כלל יוצר אור וז"ב

אמנם הנה ביסוד הדבר מש"כ הגאונים דהברכות אינן ברכות של ק"ש ממש כשאר ברכת המצות אלא שנתקנו בפני עצמן כנ"ל נראה להביא להקת הראשונים דלא ס"ל כנ"ל דהנה הרמב"ן בחי' לברכות כתב וז"ל כבר היה מנהג בעיירות לומר בין אהבת עולם לק"ש אמ"נ ובילדותי נתקשה עלי לפי שהדבר ידוע שאהבת עולם ברכת המצוה היא לק"ש שכל המצות כולן טעונות הן ברכה עובר לעשייתן וכן בהלל וכן במגילה כו' אלא שתקנו בק"ש שתים לפניה כו' אבל ברכת יוצר ומעריב ערבים ברכת השבח הן כו' וברכת אהבת עולם ברכת המצוה לחובת ק"ש וה"נ מוכח בשמעתא דא"ל הממונה ברכו ברכה אחת כו' לפיכך עשו נמי ברכת אמת ויציב ברכה הסמוכה לחברתה וכיון שזו ברכת המצוה היא הדבר ברור דכל שמברך על המצוה או על הפירות ועונה אמן אחרי עצמו בין ברכה למצוה שהוא טועה גמור כו' וכמדומה שהוא הפסק וצריך לחזור ולברך וה"נ בשמעתא דטול ברך ומפני שנהגו הוצרכתי לשאול מן הרב ר"מ הלוי והשיב דבר ברור שהוא טעות כו' עכ"ל הרמב"ן ע"ש והנה כל מעיין הישר יראה בעליל מתוך דברי רמב"ן הנ"ל דס"ל דאהבה רבה היא ברכת המצוה ממש לק"ש כהלל ומגילה שלא כדברי הגאונים הנ"ל ואפילו אם הפסיק בעניית אמן צריך לחזור ולברך והנה מש"כ הרמב"ן דלפיכך עשו נמי ברכת אמת ויציב ברכה הסמוכה לחברתה הנה הרשב"א בחי' ברכות (דף י"א) כתב באמת דברכת אמת ויציב לא חשוב ברכה הסמוכה לחברתה ומשום דלפי דברי הגאונים שהברכות הראשונות של שמע אינם ברכת שמע לפיכך ק"ש מפסקת אלא כך נתקנה מעיקרא שלא לפתוח בברוך ע"ש והיינו שכתב הרמב"ן דברכת אהבה ברכת המצוה לחובת ק"ש ולפיכך עשו נמי ברכת אמת ויציב ברכה הסמוכה לחברתה אלא דנראה מדברי הרמב"ן דדוקא אהבה רבה היא ברכת המצוה ממש לק"ש אבל ברכת יוצר ברכת השבח היא ולא הוי ברכת שמע ממש ועכ"פ כיון דאהבה רבה היא ברכת המצוה ממש לק"ש לפ"ז נראה דאינו רשאי לברך אותה אחר ק"ש כנ"ל

וכן נראה לענ"ד להכריח מדברי הרמב"ן הנ"ל דס"ל באמת ג"כ דאינו רשאי לברך ברכת אהבה אחר ק"ש דהנה מש"כ