פרי יצחק חלק א ו

אותם בבהכ"נ אע"פ שעדיין אינו זמן ק"ש ע"ש ומתבאר מדבריו דכשקורא ק"ש לצאת בה יד"ח יוכל לומר ברכת אהבה אצלה אע"פ שכבר יצא יד"ח הברכות שהרי כבר קרא אותן בבהכ"נ וביאור הדבר הוא דק"ש הוא מ"ע וטעון ברכה כשאר המצות ולכך אע"פ שכבר אמר הברכות ויצא יד"ח הברכות מ"מ כשקורא ק"ש אחר צה"כ לצאת בה יד"ח טעון ברכה על המצוה ולכך כתבו הגאונים דבאמת צריך לברך אקב"ו לקרוא ק"ש והרר"י כתב שבמקום אקב"ו לקרוא ק"ש יותר נכון לומר ברכת אהבה שהיא כוללת למצות קריאה כנ"ל והנה בעיקר הא דאמר ר"ל זאת אומרת ברכו' אין מעכבות זא"ז מדלא קראו אלא ברכה אחת היינו דאי מעכבות זא"ז ולא יצא גם יד"ח אותה ברכה שבירך א"כ ברכה אחת הוי ברכה לבטלה ולפ"ז צע"ג בהא דמוכיח שם בגמ' דברכה אחת היינו יוצר אור דאי אהבה רבה מאי ברכות אין מעכבות זא"ז דלמא כו' כי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי לה. וקשה דתיפוק ליה דאי אהבה רבה הוו אמרי אפילו אי נימא דלא אמרי כלל יוצר אור מ"מ אין ראיה דברכות אין מעכבות זא"ז דלעולם אפ"ל דברכות מעכבות זא"ז ובאמת אף ידי ברכת אהבה לא יצאו ומ"מ לא הוי ברכת אהבה ברכה לבטלה דהא ברכת אהבה לעולם יוכל לומר כשקורא ק"ש לצאת יד"ח בתורת ברכה על המצוה דהא אם לא יאמרו הברכות כלל א"כ בדין הוא לומר אקב"ו לקרוא ק"ש כמו שכתבו הגאונים ובמקומה יוכל לומר אהבה רבה וכמו שכתב הרר"י דיוכל לומר ברכת אהבה לק"ש אע"פ שכבר אמר אותה לפ"ז כמו כן יוכלו לומר ברכת אהבה אע"פ שלא יצאו יד"ח הברכות וגם ידי ברכת אהבה לא יצאו כלל וביותר לפי המסקנא דר"ל אמר סדר ברכות אין מעכבות קשה דמנ"ל הך דלמא לעולם גם סדר ברכות מעכבות אלא דבאמת לא אמרו כלל יוצר אור ולא יצאו יד"ח הברכות כלל ומ"מ לא הוי ברכת אהבה לבטלה כנ"ל ובע"כ צ"ל דאם איתא דברכות מעכבות זא"ז ה"ה דמעכבות ג"כ לק"ש ולפ"ז ניחא שפיר דאי אפ"ל דלא אמרי כלל יוצר אור ולא יצאו יד"ח הברכות דא"כ גם יד"ח ק"ש לא יצאו כלל ולפ"ז שוב הוי ברכת אהבה ברכה לבטלה דא"א לומר אותה בתורת ברכה על המצוה כיון שלא יצאו יד"ח ק"ש כלל ועי' להפרמ"ג בפתיחה כוללת להל' ק"ש ע"ש ולכך דחי בגמ' רק דדלמא כי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי לה וכן מוכח שפיר דסדר ברכות אין מעכבות והיינו דס"ל להגאונים לדייק מסוגיא זו דאי ברכות מעכבות זא"ז ה"ה דמעכבות ג"כ לק"ש ולכך הקשו שפיר מהירושלמי כנ"ל

מיהו בכ"ז נראה מוכרח לכאורה מדברי הראשונים הנ"ל דס"ל דאינו רשאי לומר הברכות אחר ק"ש דהנה לכאורה צע"ג מאי קשיא להו על הירושלמי דר"פ היה קורא מהסוגיא דא"ל הממונה כנ"ל דלמא לעולם ברכות מעכבות לק"ש והא דתנן אם כיון לבו יצא מיירי שאומר הברכות אחר ק"ש וכמבואר בגמ' גבי יוצר אור דלכי מטא זמן הוו אמרי והא דדייק הירושלמי דאין ברכות מעכבות לק"ש הוא רק לקדם והיינו דאע"פ שלא אמר הברכות שלפניה קודם ק"ש יצא יד"ח ק"ש דהרי המשנה מיירי בקורא להגיה שלא בירך תחילה אבל אין ה"נ דאומר הברכות אח"כ ואי לא אמר כלל מעכבות ולא יצא יד"ח ק"ש וכ"כ באמת בחי' הרשב"א שם ז"ל ומיהו לענין פירושא דירושלמי דדייק מהתם דאין ברכות מעכבות יש לי לפרש דמאי אין מעכבות להקדים לקריאתה אבל חוזר ומברך אותן לאחר מכאן כו' ע"ש ולפ"ז הרי צע"ג דל"ל לחלק בין יחיד לצבור אחרי די"ל בפשיטות כנ"ל ובע"כ צ"ל דס"ל להראשונים בפשיטות דאין שום ענין כלל לומר הברכות שלפניה אחר ק"ש וככל המצות דצריך לברך דוקא עובר לעשייתן ואי לא בירך תחילה לא יברך אח"כ והא דמבואר בגמ' דאמרי ברכת יוצר אחר ק"ש צ"ל דהוא מטעם אחר דשאני ברכת יוצר ומשום דלא היה אפ"ל מתחילה קודם ק"ש דאכתי לא מטא זמן יוצר אור לכך יוכל לומר אחר ק"ש וכמו ברכת טבילה דרשאי לומר אח"כ ומשום דאכתי גברא לא חזי ועי' בשו"ת משכנות יעקב סי' ע"ז אבל היכא דאפשר לברך לפניה אינו רשאי לברך אח"כ ולפ"ז בע"כ הא דמבואר בירושלמי דאין ברכות מעכבות היינו דאין מעכבות כלל ולכך הקשו שפיר והנה הרשב"א דס"ל דאומר הברכות אחר ק"ש פי' באמת הירושלמי לענין להקדים כנ"ל וכ"כ בתשובה סי' מ"ז ז"ל והא דתנן היה קורא כו' וגרסינן עלה בירושלמי זאת אומרת ברכות אין מעכבות אומר אני דמאי אין מעכבות לומר דיצא ידי ק"ש אבל חוזר הוא ומברך ברכותיה ומאי אין מעכבות להקדים אולם דברי הרשב"א צע"ג דהא הרשב"א ס"ל באמת דגם אי לא אמר הברכות כלל יצא יד"ח ק"ש וכמו שנראה מדבריו בתשובה שם וכ"כ בחי' שם והא דאומר הברכות אח"כ הוא רק משום דנהי דיצא יד"ח ק"ש ידי ברכות לא יצא א"כ מה שייך לומר דאין מעכבות להקדים כיון דלק"ש אין מעכבות כלל וגם הירושלמי מתפרש בפשיטות דברכות אין מעכבות כלל לק"ש מיהו מ"מ חוזר ואומר ברכותיה לצאת יד"ח הברכות וצע"ג

והנה השג"א בתשובה שם הקשה קו' זו על הירושלמי גופיה דמנ"ל לדייק ממשנה זו דאין ברכות מעכבות כלל לק"ש דלמא מיירי שאומר הברכות אח"כ וא"ל דהירושלמי דייק באמת רק דאין מעכבות לקדם דבע"כ יש לדקדק דאין הברכות מעכבות כלל לק"ש והוא מברייתא דקברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור כו' אפי' פרק אחד או פ' אחד יתחילו וא"כ לידוק הירושלמי מהך דאין מעכבות כלל ובע"כ דגם ממשנה זו דייק דאין מעכבות כלל וקשה כנ"ל ע"ש מיהו באמת על הירושלמי גופיה לא קשה כלל דבודאי אפ"ל דהירושלמי מיירי באמת רק דאין מעכבות להקדים ומש"כ השג"א דא"כ לידוק הירושלמי מהברייתא הנ"ל דאין מעכבות כלל באמת מהברייתא אין ראיה כלל דהא דאמר אם יכולין כו' הוא באמת רק לצאת עכ"פ יד"ח ק"ש מדאורייתא דמה"ת בודאי יצא בלא ברכות כלל ועין בשו"ת משכנות יעקב (סי' ע"ט). ועוד אפ"ל דבאמת אומר הברכות אח"כ אולם רק דברי הראשונים צע"ג דס"ל בע"כ לפרש הירושלמי דאין ברכות מעכבות כלל והקשו כנ"ל וקשה דלמא מיירי הירושלמי באמת דאין מעכבות רק מלהקדים ועל הראשונים בודאי אין לומר כמ"ש השג"א דהרי הקשו באמת על הירושלמי וס"ל מתוך הסוגיא דא"ל הממונה דברכות מעכבות לק"ש ובע"כ צ"ל דמהברייתא אין ראיה כלל והנה לפי' הראשונים כנ"ל קשה באמת על הירושלמי גופיה דמנ"ל לדייק ממשנה זו דאין ברכות מעכבות כלל כנ"ל ועכ"פ מזה נראה דס"ל להראשונים דאינו רשאי לומר הברכות אחר ק"ש כנ"ל והנה גם השג"א שם רצה לישב דהא דדייק הירושלמי דאין ברכות מעכבות כלל היינו משום דס"ל דאינו רשאי לברך אחר ק"ש אך דחה זה דהא ברכות ק"ש אינן ברכות של ק"ש ממש כמש"כ הרשב"א בשם הגאונים ולפ"ז בודאי רשאי לברך אח"כ ע"ש והנה מש"כ הרשב"א בשם הגאונים כנ"ל הוא באמת מדברי רב האי גאון וכמש"כ הרשב"א בחי' ברכות (דף י"א) א"כ הדק"ל על הראשונים כפי מש"כ בשם רב האי וכן על הירושלמי גופיה כנ"ל

ולכן נראה לומר דאפילו אי נימא דרשאי לומר הברכות אחר ק"ש וכמש"כ הרשב"א וכנ"ל מ"מ דייק הירושלמי שפיר דאין ברכות מעכבות כלל וכן דברי הראשונים נוחים שפיר. ומשום דאפ"ל דבעיקר מש"כ הגאונים דאינם ברכות של ק"ש ממש אלא שהסמיכום על ק"ש זהו רק לפי האמת דברכות אין מעכבות כלל לק"ש אולם אי נימא דהברכות מעכבות לק"ש דאי לא בירך כלל לא יצא יד"ח ק"ש לפ"ז בע"כ צ"ל דברכת ק"ש הם ברכות של ק"ש ממש כשאר ברכת המצות ועוד עדיף מבעלמא דהברכות מעכבות לק"ש וע' בשנות אליהו ר"פ היה קורא שכתב דברכות של ק"ש ודאי אינו מעכב דלא מצינו בשום מקום שיהא הברכה מעכב וכש"כ בק"ש דהברכות לא שייכין כלל לק"ש ועין בביאורי הגר"א (סי' ס' סק"ד) שכתב ג"כ כנ"ל הרי דמכיון דאין הברכות שייכין לק"ש לכך פשיטא דאין מעכבות ולפ"ז נראה דאי נימא דהברכות מעכבות לק"ש בע"כ צ"ל דהברכות הם ברכת ק"ש ממש כשאר ברכת המצות ולפ"ז ניחא שפיר קו' השג"א והיינו דהירושלמי מדייק שפיר דאין ברכות מעכבות כלל לק"ש דאא"ל דהא דתנן אם כיון לבו יצא מיירי שאומר הברכות אח"כ אבל