פרי יצחק חלק א מד

סימן טו גידולי חמץ שעבר עליו הפסח כגון תבואה שנתחמצה ועבר עליו הפסח וזרען בקרקע מהו שיהו הגידולין מותרין

הנה החק יעקב בסוף סי' תמ"ג כתב וז"ל וחליפיו מותרים ונ"ל דה"ה בדגן שנתחמץ ועבר עליו פסח ונזרע דגדולין מותרין דחליפין כגדולין ועי' בנדרים (דף מ"ז) בסוגי' דש"ס ובפ"ק דשבת אע"ג דגדולי תרומה אסורין משום דדלמא משהי ליה ואתא לידי תקלה אבל בחמץ שעבר עליו הפסח דרבנן לא גזרינן כולי האי בדבר שזרעו כלה וכ"כ בפסקי תו' פ"ק דפסחים דגדולי איסורי הנאה מותר עכ"ל. ועי' בס' מקור חיים להגאון מליסא שהביא דברי הח"י הנ"ל וכתב ע"ז ז"ל ולבי לא כן ידמה דצ"ל דגידולי איסורי הנאה לכ"ע אסור כו' דכל דבר שאיסור הנאה גרם לו לבא לעולם כמו נטל כרכר וארג בו או אפה הפת באיסורי הנאה וכן פרה שנתפטמה כל ימיה באיסורי הנאה כו' ואין לך דבר שזרעו כלה יותר מזה וכן אפילו בזבל אמר ר' יוסי אף הוא נעשה זבל מכש"כ מה שנתגדל מאיסורי הנאה גופיה ומכש"כ באיסורי הנאה שאפרן אסור כו' אבל גידולין שגרמו להויית הדבר לכ"ע אסור ומה שמביא בשם פסקי תו' לא מצאתי זה כו' ואפילו אם ימצא באיזה מקום שכתבו כן אפשר לא כתבו רק בא"ה שאפרן מותר ובדבר שזרעו כלה הגידולין נעשו אחר שנעשה האיסור עפרא בעלמא ואפילו בזה יש לפקפק כו' עכ"ל ע"ש

אמנם לענ"ד דבריו תמוהים מאוד דכל גידולי איסורי הנאה נראה דבודאי מותרין משום זה וזה גורם והוא גמ' ערוכה בע"ז (מ"ח) וע"ש דפריך וסבר ר' יוסי זוז"ג אסור והתנן ר"י אומר נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואמר רב יהודה אמר רב מודה ר"י שאם נטע והבריך והרכיב מותר. ופרש"י שאם נטע האגוז של ערלה מותר אלמא כי גדל האילן וטוען פירות הו"ל הנך פירות בגרמא דאגוז דאיסור וקרקע דהיתר וקתני מותר והבריך והרכיב יחור של ערלה באילן זקן מותרים כו'. לשון אחר אם נטע האגוז של ערלה שהוא איסור הנאה ולכשיגדל ונעשה נטיעה הבריכה והרכיבה באילן דהיתר מותר כו' וקשיא לי בלא הבריך ובלא הרכיב נמי איכא זוז"ג אגוז דאיסור וקרקע דהיתר עכ"ל ע"ש. ועכ"פ הרי מתבאר מסוגי' זו דגם גידולי איסורי הנאה דאורייתא כמו גידולי ערלה מותר משום זוז"ג והיינו זרע האסור וקרקע המותר וא"כ מכש"כ גידולי איסורי הנאה מחמץ שעבר עליו הפסח דרבנן דהגידולין מותרין משום זוז"ג. הן אמת דהתו' בע"ז שם חולקים על פרש"י. וע"ש שכתבו שאם נטע פי' בקונטרס בלשון אחרון כו' אותו לשון עיקר ומה שהקשה בקונטרס אפילו לא הבריך והרכיב נמי לא דק דאין נקרא זוז"ג אלא כששניהם מענין אחד כמו הברכת איסור באילן היתר ששניהם אילן כו' אבל אגוז וקרקע שני ענינים הם ע"ש ומבואר מדבריהם דדוקא אם הבריך נטיעה מאגוז של ערלה באילן היתר מותר הפירות משום זוז"ג אבל הגידולין מאגוז של ערלה גופיה לא שרי משום זוז"ג דמשום קרקע דהיתר לא מקרי זוז"ג. אולם באמת אף שהתו' כתבו על פרש"י לא דק מ"מ הנה דעת כל הראשונים כמעט הוא כפרש"י. ובראש הנה הרמב"ם בספ"י מה' מע"ש כתב אין נוטעין אגוז של ערלה כו' ואם עבר ונטע אגוז של ערלה הרי הצומח מותר כשאר האילנות כו' לפיכך הצומח מפירות ערלה מותר שהרי גורם לצמוח הפרי האסור והארץ המותרת ע"ש ומבואר בהדיא כפרש"י דגם הגידולין הצומח מפירות ערלה מותר משום זוז"ג. וכן נראה מדברי הראב"ד בהשגות בספ"ה מה' נדרים וע"ש שכתב ז"ל מיהו ק"ל כל היכי דאמרינן אסור בגידוליהן אפילו בדבר שזרעו כלה אמאי הא קי"ל זוז"ג מותר ואם נטע אגוז של ערלה מותר בפירותיה ע"ש וכ"כ הר"ן כפרש"י ובחי' הריטב"א בע"ז שם וכ"כ הטור יור"ד סי' רצ"ד אסור ליטע פרי של ערלה ואם נטעו הפירות שיוצאין ממנו מותרין דזוז"ג מותר ועי' בב"י שכתב ופי' זוז"ג היינו פרי דאיסורא וקרקע דהיתירא גורמים לאילן שיבא ע"ש וכן פסק בפשיטות בשו"ע שם ולא הביא שום חולק ע"ז ע"ש ומכ"ז מבואר כפרש"י דגידולי איסור הנאה שרי משום זה וזה גורם

ולפ"ז כל מה שהאריך בס' מקור חיים לה"ר דכל דבר שאיסור הנאה גרם לו לבא לעולם אסור כ"ז אינו ענין כלל לנ"ד דגידולי איסורי הנאה בודאי מותר משום זוז"ג וכמבואר בהדיא בגמ' הנ"ל אפילו בגידולי איסורי הנאה דאורייתא ומכש"כ בגידולי חמץ שעבר עליו הפסח דרבנן דמותר משום זוז"ג כנ"ל ומש"כ המקו"ח דלא נמצא כלל בפסקי תו' דגידולי איסורי הנאה מותר אולם הרי לפנינו גמ' ערוכה בע"ז ומפורש בדברי כל הראשונים ומבואר בשו"ע דגידולי איסורי הנאה מותר מטעם זוז"ג והנה באמת גם על הח"י יש לתמוה שלא הביא בפשיטות דברי הגמ' הנ"ל ומש"כ הח"י אע"ג דגידולי תרומה אסורין אבל בחמץ שעבר עה"פ דרבנן לא גזרינן כולי האי א"צ לזה דבאמת מבואר בפ"ט דתרומות דבשאר גידולין אפילו בדאו' לא גזרו כלל חוץ מבתרומה ועי' בירושלמי שם

והנה בנדרים (דף נ"ז) ישמעאל איש כפר ימא העלה בידו בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידולין על עיקרו והכי קא מיבעיא ליה גידוליו היתר ועיקרו אסור אותן גידולי היתר מעלין את האיסור או לא וע"ש בתו' גידולי היתר הם דלא גזרו על גידולי שביעית להיות שביעית כמו שגזרו על גידולי תרומה כו' והקשה הרב ר' אליעזר ממיץ אמאי לא הוי זוז"ג ומותר הקרקע שהיא היתר והעיקר שהוא איסור גורמין לגידולין ותי' דסבר זוז"ג אסור וקשיא להר"ף דהכא חד גורם הוא דקרקע לא חשבינן לה לגורם דהיתר ע"ש והנה דברי התו' משולל הבנה וצע"ג דמה ק"ל להרא"מ אמאי לא הוי זוז"ג הא באמת מבואר בגמ' דגידוליו היתר ומבעיא ליה רק אי מעלין את האיסור וביותר מה שתי' דסבר זוז"ג אסור והרי בגמ' מבואר דגידוליו היתר וכן מאי ק"ל להר"ף. אולם דברי הרא"מ מצאתי מבואר יפה בשיטה מקובצת וע"ש מש"כ בשם הרא"מ ז"ל ומטעם שגדילין מן האיסור נמי אין לאוסרן דסבר כר"י דאמר זוז"ג מותר כו' ע"ש ועפ"ז נראה ברור דבדברי התו' יש ט"ס וערבובי דברים וצ"ל כמו שמבואר בש"מ והיינו דק"ל להרא"ם בהא דמבואר בגמ' דגידוליו היתר ואמאי הא האיסור גורם לגידולין שיבואו והם גדילין מן האיסור ותי' משום דזוז"ג מותר וע"ז ק"ל להר"ף דהכא חד גורם הוא כנ"ל ועי' בחי' המאירי שם שכתב ג"כ יש שואלין ואף הגידולין היאך הותרו והרי העיקר שהוא איסור הוא גורם שלהם כו' ע"ש ועכ"פ מתבאר גם מדברי הרא"מ דס"ל כפרש"י דגידולין הוי זוז"ג משום קרקע דהיתר כנ"ל מיהו בכ"ז אין להקשות מסוגי' זו לשי' התו' דס"ל דמשום קרקע דהיתר לא מקרי זוז"ג ואם נטע אגוז של ערלה הפירות שיוצאין ממנה אסורין וא"כ מ"ש דפשיטא ליה להגמ' דגידולי שביעית הם היתר ומבעי ליה רק אם מעלין את האיסור והא האיסור הוא גורם לגידולין שיבואו וכמו שהקשה הרא"מ אולם ניחא שפיר דהנה התו' בע"ז שם הקשו מ"ש גידולי אגוז של ערלה מגידולי טבל ומע"ש שהם חולין ואפי' גידולי תרומה אלא שגזרו עליהן בי"ח דבר ותי' דערלה שאסורה בהנאה יש לאסור הגידולין שגם זה הנאה היא אבל באיסור אכילה אין לאסור הגידולין שאינו אוכל האיסור עצמו עכ"ל ע"ש ולפ"ז ניחא שפיר הא דמבואר בגמ' גבי בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית דגידוליו היתר אף שגדילין מן האיסור ומשום דבאיסור אכילה אין לאסור הגידולין משום שבאין מגרמת איסור כנ"ל. והנה מה שהקשו התו' בע"ז שם כנ"ל הוא רק לשי' דס"ל דגידולי אגוז של ערלה אסור ולא שרי מטעם זוז"ג ולכך הוכרחו לחלק בין איסורי הנאה לאיסורי אכילה אולם לשי' רש"י א"צ לחלק בכך אלא דלעולם בין באיסורי הנאה בין איסורי אכילה מותרין הגידולין משום זוז"ג וכמש"כ הרא"מ דגידולי שביעית מותרין מטעם זוז"ג כנ"ל: