פרי יצחק חלק א כב

שהיה עמוד האש בא קודם שישקע עמוד הענן אלמא אורח ארעא בהכי. לאקדומי בעוד היום גדול. תנינא שונה אני שלא יקדים דלא מינכרא שהיא של שבת עכ"ל רש"י. וגמ' זו הביאו כל הראשונים הרי"ף והרא"ש ובה"ג והאו"ז ובטור ושו"ע או"ח סי' רס"ג וז"ל הטור ולא ימהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר עכ"ל וכ"כ בשו"ע שם סעיף ד'. והנה לענין זמן הדלקת הנר בערב יו"ט לא נתבאר בדברי הראשונים והאחרונים והעולם נהגו שלא לדקדק בכך להדליק נרות בעיו"ט ג"כ מבעוד יום כמו בערב שבת וע"פ רוב מדליקין בלילה ממש. ולענ"ד נראה דאין חילוק כלל בין ע"ש לערב יו"ט בזמן הדלקת הנר דגם בעיו"ט יש להקדים הדלקת הנרות מבעוד יום כמו בע"ש וכמו שיתבאר לפנינו בס"ד

והנה בעיקר הדין דשלא יקדים ושלא יאחר המבואר בדברי הגמ' והפוסקים לא נתבאר בדבריהם השיעור של הקדמה ואיחור וביותר יש לחקור בפירוש הברייתא דשלא יאחר מאיזה ענין הוא אם מצד ליתא דאיסור שבת ואע"ג דזה בודאי אין לומר דשלא יאחר להדליק בזמן בין השמשות דזהו מילתא דפשיטא מיהו אכתי יש לומר דשלא יאחר הוא בזמן תוספת שבת שהיא קודם ביה"ש והיינו דהא קי"ל דצריך להוסיף מחול על הקדש איזה זמן שיהיה ודאי יום וכמבואר כ"ז בדברי הראשונים ובשו"ע או"ח סי' רס"א ע"ש ולפ"ז אפ"ל דאשמעינן האי תנא דשלא יאחר דין תוספת שבת שצריך להוסיף מחול על הקדש ולא יאחר מלהדליק בזמן התוספת. ולפ"ז שיעורא דלא יאחר הוא דשלא יאחר מלהדליק עד סמוך לחשיכה ממש אלא שיוסיף קודם ביה"ש איזה זמן שהוא ודאי יום מחול על הקדש וכן דביתהו דרב יוסף דהות מאחרה ומדלקת לה היינו ג"כ בזמן התוספת או דבודאי דביתהו דרב יוסף לא איחרה כ"כ מלהדליק וכן הברייתא דשלא יאחר לא מיירי כלל מדין תוספת שבת דגם זה הוא מילתא דפשיטא שצריך להוסיף מחול על הקדש אלא דבאמת לענין הדלקת הנר צריך להקדים לבד מהזמן שהוא מוסיף מחול על הקדש והיינו הך דשלא יאחר מלהדליק עד סמוך לזמן התוספת שהוא רגע אחרונה מודאי יום דבהכרח להוסיף מחול על הקדש אלא דצריך להקדים ולהדליק קודם לזמן הזה מעט מאיזה טעם שהוא וזהו ג"כ הא דדביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת לה היינו סמוך לזמן התוספת ממש ואמר לה רב יוסף תניא לא ימיש כו' דאין לאחר כ"כ מלהדליק כנ"ל

וכן לענין הדלקת הנר בערב יו"ט נראה דתלי' ג"כ בחקירה זו דאי נימא דהברייתא דשלא יאחר הוא רק משום ליתא דאיסור שבת והיינו דלא יאחר מלהדליק בזמן התוספת ומשום דצריך להוסיף מחול על הקדש והדלקה הוי אב מלאכה ולפ"ז לענין הדלקת הנר בעיו"ט דהדלקה הוא מלאכה המותרת ביו"ט לעולם אפשר לאחר להדליק עד חשיכה ממש דגם בשבת היה אפשר לאחר לולי משום איסור הדלקה. אולם אי נימא בפירוש הברייתא דלא יאחר דאין זה משום ליתא דאיסור מלאכה אלא דאף בזמן המותר לא יאחר מלהדליק ולא סגי במה שיוסיף מחול על הקדש איזה זמן שהוא ודאי יום דמ"מ עדיין איכא קפידא בהדלקת הנר שלא לאחר עד אותו זמן מאיזה טעם שהוא לפ"ז נראה דגם לענין הדלקת הנר בעיו"ט דהוא מצוה ג"כ כמו בע"ש וצריך לברך על הדלקתה וכמבואר בירושלמי ובדברי הפוסקים ה"ה דיש להקדים ולהדליק בעיו"ט מבעוד יום כמו בערב שבת ושלא יאחר וכמו הך דשלא יקדים דהטעם הוא שאינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת דבודאי ה"ה גם בעיו"ט דמאי שנא וכן הוא ג"כ לענין הך דשלא יאחר דאין חילוק כלל בין ע"ש לעיו"ט בזמן הדלקת הנר

וראיתי להר"ן בסוגי' שם אחר שחיזק בראיות דעת בה"ג דהדלקת הנר הוי קבלת שבת כתב וז"ל ובהא נמי מיתרצא הא דאמרינן בסמוך דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקה אמר לה רב יוסף כו' וקשה לי דודאי דביתהו דרב יוסף לא הות מדלקה בין השמשות דהא תנן ספק חשיכה כו' אין מדליקין ובודאי מוסיפה היתה מחול על הקדש שהרי שבתות ויו"ט מחויבים הם בכך וכיון שכן מאי קאמר לה רב יוסף תניא לא ימיש הרי כבר היתה מוסיפה מחול על הקדש. אבל נ"ל דודאי קודם לבין השמשות היתה מדלקת כו' אלא מיהו הוי ס"ל שאין צריך להדלקת הנר תוספת לפי שלא נתנה תורה תוספת אלא למלאכות של חול אבל הדלקת הנר מלאכה של קדש היא לצורך שבת ותחילת שביתה היא כו' הלכך ס"ל דלא יצטרך בה תוספת דאדרבה כמה דמאחר לה טפי עדיף ואמר לה רב יוסף דאפ"ה צריכה היא תוספת כו' עכ"ל הר"ן ע"ש. ועכ"פ מתבאר מדברי הר"ן הללו שהוא מפרש הסוגי' משום ליתא דאיסור מלאכה דהא דקאמר בגמ' דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת היינו שהיתה מדלקת בזמן התוספת שלא הוסיפה מחול על הקדש לגבי הדלקת הנר דהוה ס"ל שלא נתנה תורה תוספת אלא למלאכות של חול משא"כ הדלקת הנר דהיא מלאכה של קדש לצורך שבת ואמר לה רב יוסף דאפ"ה צריכה היא תוספת ולפ"ז הא דתניא בברייתא ובלבד שלא יאחר נראה דהיינו ג"כ שלא יאחר להדליק בזמן התוספת ואשמעינן האי תנא דאפילו להדלקת הנר שהיא מלאכה של קדש מ"מ צריך להוסיף בה מחול על הקדש כנ"ל

ויש לכאורה להביא ראיה לפי' זה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' שבת שכתב שם המדליק צריך להדליק מבעוד יום קודם שקיעת החמה ע"ש ולכאורה צע"ג שהשמיט ברייתא מפורשת ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר שוב מצאתי להרמב"ם בפ"ד מה' חנוכה הלכה ה' שכתב אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין וכתב ע"ז המ"מ ומה שכתב רבינו לא מקדימין ולא מאחרין יצא לו ממה שאמרו שם ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר והוא מפרשה בנר חנוכה עכ"ל המ"מ ע"ש. מיהו באמת עדיין אינו מיושב נהי דנימא דהרמב"ם מפרש הברייתא דשלא יקדים ושלא יאחר בנר חנוכה מ"מ הא מבואר בגמ' דדביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת ואמר לה רב יוסף תניא לא ימיש כו' הרי דאין לאחר מלהדליק גם בנר של שבת דנלמוד מקרא דלא ימיש ולפ"ז צ"ע מה שהשמיט הרמב"ם כנ"ל מיהו לכאורה יש לומר דהרמב"ם יפרש באמת הכל בנר חנוכה דהא דדביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת היינו ג"כ בנר חנוכה ולא בנר של שבת ומה שלא הדליק רב יוסף בעצמו אפ"ל ע"פ מש"כ המג"א בסי' תרע"ה בשם מהרש"ל בתשובה דסומא אשתו מדלקת עליו נר חנוכה ע"ש והנה רב יוסף היה סגי נהור כמבואר בב"ק דף פ"ז ולכך הדליקה עליו דביתהו נר של חנוכה. וכן נראה לכאורה מדברי בה"ג שמפרש הגמ' בנר חנוכה דהנה בה"ג בה' חנוכה הביא דברי הגמ' הנ"ל להא דדביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת עד ובלבד שלא יקדים ע"ש ואי נימא דמפרש לה בנר של שבת למה הביא זה בה' חנוכה וכה"ג כתב הרשב"א בחי' פ' ב"מ לענין נר חנוכה מצותה משתשקע החמה וז"ל מיהו נראה מדברי הרב בעל הלכות דדוקא קאמר משתשקע החמה ובע"ש נמי מדליק אחר שקיעה כו' שהוא ז"ל כתב בה' חנוכה הא דאמר רב יהודה כוכב אחד יום כו' ואלמלא כתבה לכונה זו למה כתבה בה' חנוכה ע"ש והיינו משום דהא דכוכב אחד יום שייך לה' שבת ולמה כתבה בה' חנוכה ולפ"ז נראה בהך ג"כ כנ"ל. שוב מצאתי בחי' מאירי בשבת שם שכתב ז"ל ויש מפרשים את השמועה בחנוכה ובימות החול שבה שלא יקדים כו' ע"ש ולא נתבאר לי אם כונתו רק להברייתא דשלא יקדים או גם הך דדביתהו דר"י מיירי בנר חנוכה

והנה במס' סופרים פרק כ' מסמיך באמת קרא דלא ימיש על נר חנוכה וז"ל הברייתא שם מצות הדלקתה משקיעת החמה עד שיכלה הרגל כו' ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה ע"ש מיהו פשטות הסוגי' משמע ודאי דמיירי בנר שבת וכפרש"י וכ"כ בס' אור זרוע הל' ע"ש וכ"ג מדברי כל הראשונים. ועוד מצאתי במכילתא