פרי יצחק חלק א קסא

הראשונים אי מלוה קונה במכר כתב שם דבחי' תלמידי הרשב"א כתבו שהרמב"ם למד דמלוה קונה במכר מהא דאמר רבא קרא ומתניתא כו' ואילו תשומת יד לא אהדרי' כו'. ואם איתא דמלוה אינו קונה היכי יליף רבא מהכא דמעות אין קונות לעולם אימא לך מעות קונות והכא שאינו מחויב להחזיר הכלי למלוה משום דליכא מעות אלא מלוה ומלוה לא קניא ובעל החדושין כתב דאין מכאן ראיה דהא איכא לאוקמא כגון שיחד לו כלי בשעת הלואתו דאיכא מעות ע"ש ובש"מ כתב בשם תו' חיצוניות דמיירי שאומר לוה למלוה הריני מייחד לך כלי זה בהנאת מחילת מלוה דבכה"ג קני ע"ש ולפ"ז צ"ל דהא דאמר רבא ואילו תשומת יד לא אהדריה היינו דליהדריה קרא לתשומת יד בגונא שיחד לו בשעת הלואה א"נ בהנאת מחילת מלוה א"כ גם לר"ל אכתי קשה דליהדריה קרא בכה"ג שהתנה בהדיא שיקנה במעות כנ"ל. וכן מבואר שם בגמ' דא"ל ר"פ לרבא אימא מעושק הוא דהדר קרא הב"ע כגון שנטלו ממנו וחזר והפקידו אצלו א"ה היינו פקדון תרי גוני פקדון וא"כ אי נימא דלר"ל מהני תנאי לקנות במעות א"כ ל"ל לדחוקי דהא דהדר קרא לעושק היינו בנטלו ממנו וחזר והפקידו אצלו ותרי גוני פקדון לימא דהא דהדר קרא לעושק היינו בשהתנה בהדיא שיקנה לו הכלי שיחד לו לעושקו בשכר עושקו דבכה"ג קונה במעות והא דלא אהדריה קרא לתשומת יד בכה"ג משום דאי אהדריה לא תיובתא כו' וש"מ דלר"ל אין מועיל שום תנאי לקנות במעות

עוד נראה לה"ר מגמ' ע"ז (דף ס"ג) בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותר ורמינהו בא עליה כו' אתננה אסור הא דאמר התבעלי לי בטלה זה כו' וכי א"ל בטלה זה מאי הוי הא מיתסר משיכה בזונה כותית דלא קניא במשיכה ואב"א בזונה ישראלית כו' ל"צ דשויה ניהלה אפותיקי כו' וע"ש בתו' ד"ה בזונה כותית וכרשב"ל משני דאמר לעמיתך במשיכה הא לכותי בכסף ע"ש ולפ"ז אי נימא דגם לר"ל מהני תנאי לקנות במעות א"כ בפשוטו הו"ל לשנויי דלעולם מיירי בזונה ישראלית וכגון שהתנו בהדיא שתקנה הטלה במעות דהיינו בשכר בעילה ובע"כ מוכרח מזה דלר"ל לא מהני תנאי לקנות במעות והנה התו' שם כתבו דקו' הגמ' והא מיחסר משיכה הוא אפילו לר' יוחנן דאמר ד"ת מעות קונות מ"מ הכא גבי אתנן לא קני כיון שהפקיעו חכמים ע"ש ולפ"ז לכאורה קשה ג"כ לשי' הב"י דלדידן דקי"ל ד"ת מעות קונות מהני תנאי לקנות במעות א"כ לר"י הו"ל לשנויי בפשיטות שהתנה עמה שתקנה בשכר בעילה דבכה"ג לא הפקיעו חכמים וע"ש בתו' דשינויא אחרינא בזונה ישראלית הוא לר"י ע"ש מיהו בחי' הריטב"א שם כתב דדעת המפרשים הוא דקו' הגמ' והא מיחסר משיכה הוא דוקא לר"ל דאמר משיכה מפורשת מה"ת ע"ש ולפ"ז שי' הב"י ניחא שפיר אולם אי נימא דגם לר"ל מהני תנאי לקנות במעות א"כ בודאי קשה כנ"ל. ועוד קשה דאי נימא דכל דבר שהוא קנין בשום מקום מהני תנאי לקנות אפילו במקום שאינו קונה א"כ יהי' מועיל תנאי לקנות מטלטלין בחזקה כיון דחזקה קונה בקרקעות דחזקה נמי שייך במטלטלין כמש"כ התו' בבכורות (דף י"ג) ד"ה מיד וא"כ יהיה מהני תנאי לקנות וזה לא שמענו

והנה מדברי הריטב"א שכתב בפ"ק דקדושין שכ"מ שאמרו חכמים שאין קנין מן הקנינים קונה אע"פ שפי' המוכר והלוקח שיקנו בו אינו קונה והרי הוא כאילו אמר שיקנה באמירה בעלמא לפ"ז נראה דמכש"כ בקנין שאינו קונה מה"ת באיזה דבר אף דהוא קנין בשום מקום לא מהני תנאי לקנות וה"ה כאילו אמר שיקנה באמירה בעלמא ומש"כ הריטב"א הוא מדברי הרמב"ן בחי' פ"ק דקדושין ע"ש אלא דלכאורה ראית האחרונים מסוגיא דבכורות הנ"ל הוא ראיה עצומה דהא משני בשקבל עליו לדון בדיני ישראל הרי דאף במשיכה בעובד כוכבים אינו קונה מ"מ כשקבל עליו מהני והוא מצד התנאי הרי דתנאי מועיל בקנין אף שאינו קונה מה"ת והנה הקצוה"ח קיצר בראיה זו דהנה מהא דפריך בגמ' וא"א מעות קונות משיכה, ל"ל ומשני בשקבל עליו לדון בדיני ישראל לאו ראיה הוא דאף דדין עובד כוכבים במעות מ"מ בודאי שיוכל להתנות שלא יקנה בכסף עד שימשוך אלא דבגמ' פריך אח"כ א"ה מעות ל"ל הרי מבואר דמהני תנאי לקנות במשיכה אף דמה"ת משיכה בעובד כוכבים אינו קונה כנ"ל

ולכן נראה לישב הסוגי' ביסוד הדבר דמהני לקנות במשיכה בשקבל עליו לדון בדיני ישראל. והוא ע"פ מש"כ התו' בע"ז שם דאפילו למ"ד משיכה בעובד כוכבים אינו קונה מ"מ במתנה דליכא מעות לכ"ע משיכה קונה וכ"כ בשיטה מקובצת בב"מ בשם התוס' דה"ה לר"י דס"ל ד"ת מעות קונות מ"מ במתנה דליכא מעות מודה דקונ' במשיכה ולפ"ז אפ"ל דהא דמשני בשקבל עליו לדון בדיני ישראל אין זה מצד התנאי שהתנה לקנות במשיכה דלעולם אין שום תנאי מועיל לקנות בדבר שאינו קנין מה"ת אלא דהא זה בודאי יוכלו להתנות שלא יהיה קונה בכסף וממילא הוי כמו דליכא מעות שקונה במשיכה מה"ת וזהו דפריך בגמ' ח"ה מעות למה לי. והיינו מכיון שקבל עליו לדון בדיני ישראל והתנו שלא יקנה בכסף א"כ הוי כמו דליכא מעות שקונה במשיכה. שוב מצאתי בעז"ה בס' ישועת יעקב סוף ה' פסח שכתב לישב כן וכן מצאתי כתוב בשם כת"י הגאון בעל בית אפרים אלא דעדיין צע"ג לשי' הרמב"ן דבחי' פ"ק דקדושין כתב דאפילו בקנין דרבנן כ"מ שאמרו חכמים שאין קונה אעפ"י שפירש שיקנה אינו קונה וא"כ מכש"כ בקנין שאינו קונה מה"ת דלא מהני תנאי לקנות כנ"ל וא"כ קשה מסוגי' הנ"ל דמשני בשקבל עליו לדון בדיני ישראל הרי דאף דמשיכה בעובד כוכבים אין קונה מ"מ מועיל תנאי לקנות כנ"ל. ולשי' הרמב"ן אין לישב כנ"ל דמכיון דהתנו שלא יקנו בכסף ממילא הוי כמו דליכא כסף שקונה במשיכה מה"ת. דהרי הרמב"ן לשי' לא ס"ל כשי' התו' אלא דלר"י דאמר ד"ת מעות קונות ולא משיכה אף במתנה דליכא מעות אין משיכה קונה וכמש"כ בשיטה מקובצת בב"מ שם בשם הרמב"ן כנ"ל. אולם לפי מה שנתבאר למעלה בס"ד דאף לפמש"כ הרמב"ן דלר"י דאמר ד"ת מעות קונות גם היכי דליכא מעות אין קונה במשיכה מ"מ לר"ל דס"ל דבעובד כוכבים מעות קונות ולא משיכה היכי דליכא מעות קונה באמת במשיכה. ולפ"ז מיושב שפיר הסוגי' גם לשי' הרמב"ן דהסוגיא בבכורות קאי אליבא דר"ל דלדידיה פריך שם מברייתא דגרוטאות ולפ"ז משני שפיר בשקבל עליו לדון בדיני ישראל דהוי כמו דליכא כסף דקונה במשיכה לר"ל לשי' וכנ"ל

ועכ"פ לפי כל הנ"ל נתבאר דמסוגיא דבכורות הנ"ל דמשני לר"ל כשקבל עליו לדון בדיני ישראל מוכרח אחת משתי אלה. או דנימא דהטעם הוא משום התנאי והיינו דאף דמשיכה בעובד כוכבים אינו קונה מ"מ כיון שהתנו בהדיא לקנות במשיכה קונה דמהני תנאי לקנות כיון דמשיכה הוי עכ"פ קנין בישראל. או דנימא הטעם הוא משום דקבל עליו שלא לקנות בכסף הוי כמו דליכא כסף שקונה במשיכה ולפ"ז הרי מוכרח דאף דלר"ל משיכה בעובד כוכבים אינו קונה מ"מ היכי דליכא מעות קונה במשיכה ולפ"ז נראה דבנ"ד שנתן הפרה לעובד כוכבים במתנה ופי' בהדיא שיקנה העובד כוכבים במשיכה קנה ואף לפרש"י שפוסק כר"ל דמשיכה בעובד כוכבים אינו קונה מ"מ בנ"ד קונה ממ"נ או מחמת התנאי שהתנו שיקנה במשיכה או אי נימא דלא מהני תנאי לקנות א"כ הרי מוכרח עכ"פ מסוגיא דבכורות הנ"ל דהיכי דליכא מעות מודה ר"ל דקונה במשיכה מה"ת ולפ"ז הרי קנה העובד כוכבים ממ"נ כנ"ל: סימן מח אם יש למצוא סמך למה שנהגו העולם להלוות זה לזה מעות בלא עדים ובלא שטר וזהו נגד דינא דגמ' בב"מ שילהי פ'