פרי יצחק חלק א טז

דתלמודא דידן מפרש הטעם משום דחייב למשמש בתפילין והירושלמי נקט משום דדרכו לחלוץ והנה דברי הירושלמי מיושב בפשיטות דלפמש"כ בפי' דבריו דעיקר הטעם דיוצאין בתפילין עם חשיכה הוא באמת משום דהוי גל"ג אלא דלא נימא דהרי קרוב הדבר לבא לידי פשיעה שאין דרך לפושטן כשיוצא לחוץ ויש לגזור אפילו בכה"ג לכך קאמר דדרכו לחלוץ. ולפ"ז עכ"פ אין קרוב לבא לידי פשיעה ולכך שוב ל"ח שישכח ויצא לרה"ר דהוי גל"ג והרי הראשונים הקשו באמת בגמ' דל"ל לומר הטעם דחייב למשמש בתפילין תיפוק ליה דהוי גל"ג כנ"ל. ולפי הנ"ל הרי כוונת הירושלמי הוא באמת משום דהוי גל"ג. ועוד דהירושלמי הא מחלק בין תפלין לסנדל המסומר דבסנדל המסומר אין יוצאין כנ"ל. ולפ"ז לא סגי לומר דבתפילין יוצאין משום דחייב למשמש משא"כ בסנדל המסומר דאכתי יקשה מ"ט אין יוצאין בסנדל המסומר הא הוי גל"ג ומוכרח לומר דזה דרכו לחלוץ וזה אין דרכו לחלוץ והיינו דבסנדל המסומר מתוך שאין דרכו לחלוץ קרוב לבא לידי פשיעה גזרינן אפילו בכה"ג משא"כ בתפילין כנ"ל. וכן מיושב ג"כ תלמודא דידן דלא נקט הטעם דדרכו לחלוץ כמבואר בירושלמי והיינו דלפמש"כ הך דדרכו לחלוץ אין זה עיקר הטעם אלא דמתוך דדרכו לחלוץ שפיר הוי גל"ג וא"כ כ"ז הוא לפי מה דקי"ל כרבא דלא גזרינן גל"ג. אולם לאביי דס"ל דגזרינן גל"ג ממילא לא מהני כלל הך דדרכו לחלוץ. ולפ"ז ניחא שפיר דבירושלמי סתמא דתלמודא קאמר לה להאי דינא דיוצאין בתפילין. ולפי מה דקי"ל דל"ג גל"ג שפיר אמר משום דדרכו לחלוץ. אולם בתלמודא דידן דקאי על הברייתא דתנא דבי ר"י לפ"ז אפ"ל דהגמ' מהדר אטעמא אליבא דכ"ע אפילו לאביי דס"ל דגזרינן גל"ג דלא תקשי מהברייתא לאביי וכמש"כ בחי' המאירי ולכך מפרש הטעם משום דחייב למשמש בתפילין דזהו אליבא דכו"ע

אכן באמת אפ"ל דגם לפי מאי דקי"ל כרבא דלא גזרינן גל"ג מ"מ ניחא שפיר דלתנא דבי ר"י לשיטתיה אא"ל הטעם דדרכו לחלוץ ומוכרח לומר משום דחייב למשמש בתפילין ותלמודא דידן והירושלמי לטעמייהו אזלי דהנה במנחות (דף לו) ת"ר תפילין כו' ועד מתי מניחן עד שתשקע החמה ר' יעקב אומר עד שתכלה רגל מן השוק וחכ"א עד זמן שינה וע"ש בתו' דמתבאר מדבריהם דפליגי אי לילה זמן תפילין דת"ק סבר לילה לאו זמן תפילין מן התורה ולכך צריך לחלוץ משתשקע החמה ור' יעקב וחכמים ס"ל דלילה זמן תפילין מדאורייתא אלא דחיישינן שמא יישן בהם ע"ש וכ"כ בס' התרומה והרא"ש והמרדכי בהלק"ט ע"ש. ולפ"ז הא דמבואר בירושלמי דיוצאין בתפילין משום דדרכו נחלוץ היינו רק אי לילה לאו זמן תפילין וגם בחול דרכו לחלוץ משתשקע החמה. אולם למ"ד לילה זמן תפילין הרי גם בחול אין דרכו לחלוץ כ"א עד שתכלה רגל מן השוק או עד זמן שינה כנ"ל. וי"ל באמת דהירושלמי אזיל לטעמיה דהנה בברכות (דף מ"ד) ובנדה (דף נ"א) מבואר דבני מערבא בתר דמסלקי תפילייהו מברכי אקב"ו לשמור חוקיו וכתבו בתו' שם דס"ל לבני מערבא לילה לאו זמן תפילין ומימים ימימה אתא למעוטי לילות לכך שייכא ברכה דחוקה ע"ש וכ"כ התו' במנחות שם דדוקא כשמסלקן סמוך לשקה"ח דמחויב לסלקן כדאמרינן המניח תפילין לאחר שקה"ח עובר בעשה ע"ש ועכ"פ הרי דס"ל לבני מערבא דלילה לאו זמן תפלין וצריך לחלוץ משתשקע החמה ולכך תלמוד הירושלמי לטעמיה קאמר שפיר דיוצאין בתפילין משום דדרכו לחלוץ כנ"ל

אולם בתלמודא דידן תנא דבי ר"י הוא דאמר להך דיוצא אדם בתפילין ולדידיה ס"ל בע"כ דלילה זמן תפילין וכמו שנבאר דהנה במנחות שם בסוגיא רב חסדא ורבה ב"ר הונא מצלי בהו באורתא כו' והא אמר רבה בר"ה ספק חשיכה לא חולץ ולא מניח הא ודאי חשיכה חולץ התם בערב שבת אתמר מאי קסבר כו' אי שבת לאו זמן תפילין לילה נמי לאו זמן תפילין כו' דתניא ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות ויו"ט דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר לא נאמר חוקה זו אלא לפסח בלבד נפקא ליה מהיכא דנ"ל לר"ע דתניא ר"ע אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות ויו"ט ת"ל והיה לאות על ידך כו' יצאו שבתות ויו"ט שהן גופן אות ע"ש בסוגיא והנה בשו"ת שמש צדקה סי' ק' הקשה לרבה ב"ר הונא מברייתא מפורשת בשבת (דף ל"ה) דת"ר שש תקיעות תוקעין ע"ש כו' שלישית להדליק את הנר דברי ר' נתן ר' יהודה הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין ופרש"י והדלקת הנר ברביעית ע"ש הרי דחליצת תפילין הוא קודם אפילו להדלקת הנר שהוא קודם ביה"ש ולרבה בר"ה גם ספק חשיכה לא חולץ ע"ש ונראה לישב דבאמת ר' נתן ור"י הנשיא פליגי בזה ולר' נתן ס"ל באמת דלא תקעו כלל לחלוץ תפילין ומשום דס"ל כרבה בר"ה דגם ספק חשיכה לא חולץ ולטעמייהו אזלי דהנה האחרונים כתבו דנ"מ בין ריה"ג לר"ע לענין אם אסור להניח תפילין בשבת ויו"ט דלריה"ג דנ"ל דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין מקרא דימים ימימה פשיטא דלדידיה יש איסור להניח בשבת ויו"ט וכמו המניח תפילין בלילה דעובר בלאו או בעשה כמבואר שם בגמרא אולם לר"ע דנ"ל דשבת לאו זמן תפילין מקרא דוהיה לאות אפ"ל דרק מחיובא הוא דממעט להו קרא אבל אם רצה להניח הרשות בידו דליכא איסורא וכן הוא שי' רש"י והתו' והר"ן ספ"ק דביצה ע"ש ועי' בב"י סי' כ"ט ע"ש ובשו"ת שג"א סי' מ"א האריך בזה וע"ש שה"ר דלר"ע ליכא איסורא מהא דאמר רבה בר"ה ספק חשיכה לא חולץ ומוקי לה דבערב שבת אתמר וס"ל כר"ע והשתא אי נימא דגם לר"ע אסור להניח תפילין בשבת א"כ מ"ט ספק חשיכה לא חולץ הא הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא והתו' אין מחלקים בין חליצה להנחה דלמ"ד לילה לאו ז"ת ה"ה דצריך לחלוץ ואם אינו מסלקן עובר בעשה ולפ"ז ה"ה לר"ע אי נימא דאסור מה"ת להניח בשבת וא"כ מ"ט ספק חשיכה לא חולץ ובע"כ מוכח מזה דלר"ע ליכא איסורא מה"ת והא דודאי חשיכה חולץ היינו מדרבנן דלמא נפיק בהו לרה"ר וכמבואר בשבת ולכך ספק חשיכה לא חולץ ע"ש ונמצא דלפ"ז ספק חשיכה אי חולץ תלי' בפלוגתא דריה"ג ור"ע דלריה"ג דממעט שבת ויו"ט מקרא דושמרת ולדידיה יש איסור להניח בשבת כמו בלילה א"כ באמת גם ספק חשיכה חולץ דהו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא ורבה בר"ה דאמר ספק חשיכה לא חולץ היינו משום דס"ל כר"ע וכנ"ל

ומעתה י"ל דר' נתן ור' יהודה הנשיא דפליגי אי תקעו לחלוץ תפילין כנ"ל לטעמייהו אזלי דהנה בעירובין (דף צ"ו) תניא הניעור בלילה רצה חולץ רצה מניח דברי ר' נתן ומסיק שם בגמ' דס"ל לר' נתן דלילה זמן תפילין שבת לאו זמן תפילין כר"ע ע"ש ולפי"ז כיון דס"ל לר' נתן דשבת לאו זמן תפילין מקרא דוהיה לאות כר"ע וא"כ אין אסור להניח תפילין בשבת מן התורה ולפ"ז ספק חשיכה לא חולץ כרבה בד"ה וכנ"ל ולכך ס"ל לר' נתן לשיטתיה דלא תקעו כלל לחלוץ תפילין קודם חשיכה כיון דגם ספק חשיכה לא חולץ אולם ר' יהודה הנשיא דהיינו רבי אזיל לטעמיה דהנה התו' במנחות (דף מ"ג) ד"ה תפילין הביאו ירושלמי פ' המוצא תפילין דתניא תפילין צריך בדיקה אחת לי"ב חודש דברי רבי רשב"ג אומר אין צריך וכן הביאו שם פלוגתא דתנאי במכילתא אם תפילין צריך בדיקה וע"ש שכתבו דכל הני דמצרכי בדיקה ס"ל בחוקת תפילין הכתוב מדבר ולא קי"ל הכי ע"ש ומתבאר מזה דס"ל לרבי דקרא ושמרת את החוקה הוא בחוקת תפילין כריוה"ג ולפ"ז ממעטינן לילות ושבתות ויו"ט מקרא דימים ימימה כנ"ל וא"כ יש איסור מן התורה להניח תפילין בשבת כמו בלילה דעובר בלאו או בעשה מקרא דושמרת וממילא גם ספק חשיכה חולץ דהוי ספיקא דאורייתא כנ"ל ולכך ס"ל לר"י הנשיא לשיטתיה דתקיעה שלישית לחלוץ תפילין דכיון דספק חשיכה אסור בתפילין לכך תקעו קודם חשיכה לחלוץ תפילין ולפ"ז לא קשה כלל מר"י הנשיא על רבה בר"ה דר"י הנשיא לטעמיה דס"ל כריה"ג ורבה בר"ה הרי ס"ל