פרי יצחק חלק א קנח

מישראל יוכיח דהא גם ישראל גופו וממונו בכסף ולפ"ז נראה דלר"י בע"כ יש לדרוש קרא דלעמיתך לעמיתך בכסף הא לעובד כוכבים או בהא או בהא דאין לומר לעמיתך בכסף ולעובד כוכבים דוקא במשיכה כיון דאיכא ק"ו דעובד כוכבים קונה בכסף כנ"ל א"כ אין לדרוש הקרא לאפוקי מקל וחומר וע"ש בסוגיא דפריך ואימא מיד עובד כוכבים כלל כלל לא אמרי ק"ו הוא אם גופו קונה ממונו לא כש"כ ע"ש, הרי דל"ל לדרוש הקרא לסתור הק"ו וה"נ אין לדרוש לעמיתך בכסף הא לעובד כוכבים דוקא במשיכה כיון דאיכא קל וחומר דעובד כוכבים קונה בכסף אלא דרשינן לעמיתך בכסף ולעובד כוכבים או בהא או בהא ואף דלא הוי דומיא דעמיתך ל"ל בה כיון דבהכרח צ"ל כן והא דמבואר בגמ' דר"ל דריש לעמיתך במשיכה ולעובד כוכבים בכסף ולא או בהא או בהא ומשום דומיא דעמיתך מה עמיתך בחדא כו' היינו דוקא ר"ל לשי' ומשום דכיון דאפשר לומר דומיא דעמיתך בודאי טוב יותר לדרוש הקרא בכך דעובד כוכבים דומיא דעמיתך אולם לר' יוחנן הרי יש הכרח שלא לדרוש דומיא דעמיתך דאין לומר לעמיתך בכסף ולכותי דוקא במשיכה דהרי ק"ו הוא גופו בכסף ממונו לא כש"כ לכך בע"כ יש לדרוש לעמיתך בכסף ולעובד כוכבים או בהא או בהא ואף דלא הוי דומיא דעמיתך ל"ל בה ולפ"ז מיושב שפיר השמועות דהא דדחי שם הגמ' בע"ז דס"ל לרב דמשיכה קונה בעובד כוכבים או מעות כמש"כ התו' מ"מ אינה חולקת כלל על סוגי' הגמ' בבכורות הנ"ל דמבואר דומיא דעמיתך מה עמיתך בחדא כנ"ל ומשום דהתם הוא לר"ל שפיר אפ"ל דומיא דעמיתך משא"כ רב אפ"ל דס"ל כר"י דבישראל מעות קונות וא"כ עובד כוכבים קונה בכסף מק"ו ובע"כ לא אפ"ל דומיא דעמיתך אלא לעמיתך בכסף הא לעובד כוכבים או בהא או בהא כנ"ל

ולפ"ז נראה דזהו באמת שי' הרמב"ם שפסק דעובד כוכבים קונה במשיכה או במעות ומשום דס"ל דהסוגיא דע"ז לא פליג כלל על הסוגיא דבכורות דמבואר שם מה עמיתך בחדא דהתם הוא לר"ל כנ"ל משא"כ לפי מאי דדחי הגמ' בע"ז שם דס"ל לרב דמשיכה קונה בעובד כוכבים או מעות באמת נימא דס"ל כר"י דבישראל ד"ת מעות קונות וא"כ עובד כוכבים קונה בכסף מק"ו כנ"ל ובהכרח דרשינן לעמיתך בכסף ולעובד כוכבים או בהא או בהא ולפ"ז הרמב"ם לשי' שפוסק כר"י דבישראל ד"ת מעות קונות לכך פסק ג"כ דעובד כוכבים קונה ומקנה במשיכה או בדמים כנ"ל וזה ברור ועכ"פ לפי שי' הרמב"ם הנ"ל לפ"ז נסתר תי' התו' בבכורות שם שכתבו לישב הקושיא בהא דלא יליף ר"ל שיקנה כסף בהדיוט כמו בהקדש ומשום דמה עובד כוכבים בחדא אף עמיתך בחדא וכמבואר בבכורות דומיא דעמיתך כן י"ל דומיא דעובד כוכבים ע"ש אולם לפי מה שנתבאר בשי' הרמב"ם דהא דמבואר בגמ' דומיא דעמיתך היינו רק לר"ל דליכא הכרח לאפוקי ממשמעות זה אולם לר"י דלדידיה איכא ק"ו דכותי קונה בכסף באמת לא דרשינן דומיא דעמיתך לאפוקי מק"ו כנ"ל ולפ"ז ה"ה לר"ל כיון דיש ללמוד הדיוט מהקדש שיקנה בכסף ג"כ והוא ק"ו ועי' בחי' פנ"י לקדושין (דף כ"ו) ע"ש א"כ נימא דקונה בין בכסף בין במשיכה ואף דלפ"ז לא הוי עמיתך דומיא דעובד כוכבים ל"ל בה כנ"ל ובע"כ צ"ל כמו שתי' הריב"ן דשאני הקדש דלא שייכא ביה משיכה כנ"ל

והנה הרי"ף בב"מ שם פי' בטעמא דר' יוחנן דס"ל ד"ת מעות קונות משום דאם גופו קונה ממונו לא כש"כ ע"ש והיינו דישראל קונה עבד עברי בכסף ועי' בחי' הר"ן שם ובשיטה מקובצת כתב שכן פי' ר"ח ע"ש. והנה הנימוקי יוסף הקשה ע"ז דנימא עובד כוכבים יוכיח שאע"פ שגופו בכסף ממונו דוקא במשיכה ע"ש אולם י"ל בפשיטות דס"ל להרי"ף כשי' הרמב"ם דעובד כוכבים קונה באמת במשיכה או בכסף וליכא יוכיח. מיהו נראה דאף לפי' הרי"ף מ"מ מוכרח דלר"ל היכי דאין לו מה למשוך מעות קונות כנ"ל ומשום דאכתי צ"ל כמש"כ התו' בשם הריב"ן בבכורות שם דהנה לכאורה קשה מ"ט לא יליף ר"ל בהאי ק"ו שיקנה ישראל במעות ג"כ דאם גופו בכסף ממונו לא כש"כ וכמו שהקשו התו' בבכורות שם לפרש"י דמ"ט לא יליף ר"ל הדיוט מהקדש שיקנה בכסף ג"כ כמו כן קשה לפי' הרי"ף ונראה לישב דהנה בב"מ (דף צ"ט) אמר ר"ה השואל קרדום מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו ומסיק דלענין חזרה קאמר ופליגי דר' אלעזר דאמר ר"א כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים ועי' בשיטה מקובצת שכתב בשם הריטב"א בטעמא דר"ה דס"ל דמשיכה אינה מדאורייתא ורבנן הוא דתיקון וכי תיקון דוקא במכר או מתנה שהוא קנין הגוף אבל בשאלה דלית בה לשואל אלא קנין פירות לא תקנו משיכה ע"ש והנה כ"ז ניחא לשי' הריטב"א דס"ל דאף במתנה דליכא מעות אינו קונה במשיכה מה"ת אולם לשי' התו' בע"ז שם דכל היכא דליכא מעות לכ"ע קונה במשיכה מה"ת א"כ קשה בשאלה דליכא מעות יקנה במשיכה מדאורייתא אך צ"ל לפ"ז דגם מדאורייתא ליכא קנין משיכה כ"א במתנה שהוא קנין הגוף אבל בקנין פירות לא שייך משיכה ונראה לה"ר מדברי הר"ן ר"פ שבועת הדיינין שהביא שם דברי הר"י מיגש דס"ל דמשכון לא מקרי הילך וה"ר מקדושין (דף ח') מנה אין כאן משכון אין כאן. והר"ן ביאר דבריו דכיון דקי"ל דמלוה אינו קונה במכר נמצא שמשכון אינה נקנה באותה מלוה שמא תאמר שקנאו במשיכה לשעבודו כשם שאילו הקנה לגמרי נקנה במשיכה זו היא שלמד הר"י הלוי מההיא דקדושין שאין המטלטלין נקנין במשיכה למשכון בעלמא ע"ש והנה לפי שי' התו' דהיכא דליכא מעות קונה משיכה מה"ת וכתבו האחרונים דה"ה היכי שהמעות הוא מלוה קונה במשיכה מה"ת ועי' בקצוה"ח (סי' קצ"ח) ע"ש ולפ"ז צ"ל דגם מה"ת אין קונה משיכה למשכון בעלמא ועכ"פ לפ"ז נראה דלענין אי שייך בעבד עברי משיכה תלי' באם עבד עברי גופו קנוי והוי רק קנין פירות בעלמא לפ"ז לא שייך ביה משיכה כנ"ל ועי' בקדושין (דף י"ט) לאו אמר ר' יוסי בר"י מעות הראשונות לאו לקדושין נתנו האי הלואה היא והיא גופא משכון היא ועי' בתו' שם דבע"כ ס"ל לר"י בר"י דע"ע אין גופו קנוי דאי גופו קנוי מה ענין זה אצל משכון ע"ש הרי דאם אין גופו קנוי הוי גופו רק כמשכון ולא שייך ביה משיכה כנ"ל ולפ"ז אפשר לישב דלכך לא ס"ל לר"ל הך ק"ו דגופו קונה ממונו לא כש"כ שיקנה במעות ג"כ דאפשר דס"ל דע"ע אין גופו קנוי ולא שייך ביה משיכה ולפ"ז י"ל מה לגופו שכן לא שייך ביה משיכה לכך קונה בכסף משא"כ ממונו דאפשר במשיכה וכמש"כ התו' שם לפרש"י לענין הקדש ולפ"ז היכי דאין לו מה למשוך שפיר ילפינן מגופו דקונה בכסף

ועכ"פ נראה דבנ"ד שנתן הפרה לעובד כוכבים במתנה קנה במשיכה קנין גמור דכל מה שיש לחוש הוא לשי' רש"י שפוסק כר"ל דעובד כוכבים קונה במעות ולא במשיכה וכבר נתבאר דלר"ל היכי דליכא מעות קונה עובד כוכבים במשיכה וכמו דס"ל דהיכי דאין לו מה למשוך מעות קונות כן ה"ה בעובד כוכבים היכי דליכא מעות משיכה קונה ואפי' לפי' שי' הרמב"ן דלר"י גם במתנה אינו קונה במשיכה מ"מ לר"ל בעובד כוכבים היכי דליכא מעות משיכה קונה כנ"ל

והנה במש"כ הרמב"ן דאף מתנת מטלטלין אינה נקנית אלא בחליפין או בחצירו או באגב הקשה ע"ז הקצוה"ח (בסי' קצ"ח) וז"ל שם ותמהני דכיון דחצירו אינו אלא מטעם יד או שליחות וכיון דידו ממש אינו קונה לו למ"ד מעות קונה מאי עדיפא דחצר וכן למ"ד משום שליחות נמי מודה היכא דלא שייך בו ידו דלא מהני חצר ע"ש וכן הקשה בשו"ת חתם סופר יור"ד (סי' ש"י) ע"ש והנה אי נימא כנ"ל דאי משיכה אינו קונה גם חצר לא קני לפ"ז יהי' מוכרח דהיכא דליכא מעות לכ"ע משיכה קונה דאל"כ ישראל במציאה והפקר במאי קונה הא חליפין לא שייך בהפקר ואגב נמי אינו קונה בהפקר לדעת האחרונים ועוד דדעת הראשונים הוא דאגב אינו קונה אלא מדרבנן וחצר נמי לא קני כיון שאין משיכה קונה ובע"כ צ"ל דהיכא דליכא מעות משיכה קונה ד"ת וכשי' התו' וכנ"ל: