פרי יצחק חלק א קנ

כוכבים כו' דיצא ידי פו"ר ע"ש ולפ"ז ניחא שפיר ובאמת גם מה שהקשו התוס' ב"ב גבי חציו עבד דליתי עשה דפו"ר ולידחי לאו דלא יהיה קדש ע"ש ג"כ צ"ע ע"פ הנ"ל ואין להאריך: סימן מג בביאור דברי הרמב"ם בפ' ט"ו מה' אישות לענין מצות לערב אל תנח כו'

הנה הרמב"ם בפ' ט"ו מה' אישות ה"ז כתב לא ישא אדם עקרה וזקינה ואיילונית וקטנה שאינה ראויה לילד אלא א"כ קיים מצות פו"ר או שהיתה לו אשה אחרת לפרות ממנה עכ"ל ועי' במ"מ שכתב ע"ז וז"ל והשיגו הר' משה הכהן ואמר דאפילו קיים מצות פו"ר אסור לו ליקח אשה דלאו בת בנים דהלכה כר' יהושע דאמר היה לו בנים בילדותו יהי' לו בזקנותו עכ"ל והנה דברי הרמב"ם הוא משנה מפורשת ביבמות (דף ס"א) כהן הדיוט לא ישא איילונית אלא א"כ יש לו אשה או בנים ומפרש בגמ' מ"ט משום פריה ורביה והא דנקט כהן הדיוט הוא משום סיפא ע"ש והנה לפמש"כ הרמ"ך כנ"ל צ"ל דגם המשנה הנ"ל דכהן הדיוט לא ישא איילונית אא"כ יש לו אשה או בנים הוא דלא כר' יהושע דלר"י הא אפילו יש לו בנים לא ישא איילונית כנ"ל אולם צ"ע לפ"ז דהנה במשנה שאח"ז מבואר לא יבטל אדם מפו"ר אא"כ יש לו בנים ואמר שם בגמ' מתני' דלא כר"י דתניא ר"י אומר נשא כו' היו לו בנים בילדותו יהי' לו בנים בזקנותו שנא' כו' ולערב אל תנח ידך פירש"י מתני' דקתני אא"כ הא אם יש לו יבטל דלא כר"י ולפ"ז קשה מ"ט דלא הביא הגמ' הך דר"י על משנה הקודמת דכהן הדיוט לא ישא איילונית ולימא מתניתין דלא כר' יהושע וע"ש במ"מ שכתב על דברי הרמ"ך ואין זה קו' לפי שדברי ר' יהושע הם מדברי סופרים ודברי רבינו בכאן הם בדין תורה ע"ש ולפ"ז לכאורה אפ"ל ג"כ דגם המשנה דכהן הדיוט לא ישא איילונית אא"כ יש לו בנים הוא בדין תורה ודברי ר' יהושע הם מדברי סופרים אולם באמת צע"ג דא"כ מנ"ל להגמ' דהמשנה דלא יבטל אדם מפו"ר אא"כ יש לו בנים הוא דלא כר' יהושע נימא דהא דמבואר במשנה דאם יש לו בנים יבטל מיירי מדין תורה ודברי ר' יהושע הם מדברי סופרים וכבר הקשה כן הלח"מ על דברי המ"מ וע"ש שנדחק בישובו

אכן לכאורה י"ל דודאי המשנה דכהן הדיוט לא ישא איילונית אפ"ל דהוא בדין תורה אולם המשנה דלא יבטל אדם מפו"ר אא"כ יש לו בנים אא"ל דדין תורה קתני דהנה בגמ' שם אמר הא י"ל בנים מפו"ר בטיל מאשה לא בטיל מסייע ליה לרב נחמן אמר שמואל דאמר אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנאמר לא טוב היות האדם לבדו וע"ש בפרש"י והנה הך דאסור לעמוד בלא אשה הוא רק איסור דרבנן דקרא אסמכתא בעלמא כמש"כ הב"ש (בסי' א' ס"ק י"ג) ע"ש ולפ"ז בע"כ צ"ל דהמשנה דלא יבטל אדם מפו"ר אא"כ יש לו בנים הוא לדינא דרבנן דהא מבואר דאם יש לו בנים מפו"ר הוא דבטיל מאשה לא בטיל ואילו לדין תורה הרי גם מאשה בטיל כנ"ל ובע"כ דהמשנה מיירי מדרבנן ומ"מ מבואר דאם יש לו בנים בטיל מפו"ר ולכך שפיר אמר מתניתין דלא כר' יהושע מיהו הב"ש שם כתב דהרמב"ן במלחמות נסתפק בזה אם הך דאסור לעמוד בלא אשה הוא דאורייתא ובס' קהלת יעקב ומוהרי"ט אלגזי סי' רס"א הביא בשם הרד"ך דהא דאמר בגמ' אסור לעמוד בלא אשה אע"פ שקיים פו"ר איסור זה לדעת הרי"ף הוי דאורייתא ולפיכך אם נשבע אין שבועה חלה עליו ע"ש והנה באמת כי בספרי הרד"ך שלפנינו אין שם זכר מזה מ"מ נאמן עלינו דברי מהריט"א. והנה מש"כ דלהרי"ף הוא איסור דאורייתא לעמוד בלא אשה צ"ע דמנ"ל זה אך י"ל משום דלכאורה הא דאמר שמואל אסור לעמוד בלא אשה משום לא טוב כו' הוא דלא כר"י דלר"י בלא"ה צריך לישא אשה ב"ב משום לערב אל תנח וכבר עמד ע"ז הרמב"ן במלחמות וצדד לומר דר"נ אמר שמואל לא ס"ל הא דר"י אולם הרי"ף הביא הא דר"נ אמר שמואל דאסור לעמוד בלא אשה וכן הא דאמר רב מתנא הלכה כר"י ולכן צ"ל דס"ל להרי"ף דהא דאסור לעמוד בלא אשה הוא דאורייתא ולכך הביא הא דר"נ אמר שמואל וכן הא דאמר רב מתנא הלכה כר"י

ולכן נראה לומר בעז"ה דלעולם גם בלא הכרח ס"ל להגמ' דהמשנה דלא יבטל הוא מדרבנן וכן המשנה דכהן הדיוט לא ישא איילונית הוא ג"כ אפילו מדברי סופרים ומ"מ אתי שפיר כר' יהושע וכן דברי הרמב"ם יהיו מיושבים שפיר דהנה בפירוש דברי הגמ' שמפרש הטעם דכהן הדיוט לא ישא איילונית משום פו"ר משמע לכאורה דהיינו משום שמצווה על פו"ר וכשנושא איילונית עדיין לא יקיים המצוה אולם צ"ע דזהו מילתא דפשיטא דכ"ז שלא קיים פו"ר לא סגי במה שישא איילונית דהוי כמו שלא נשא כלל וא"כ לא הו"ל למתני בדרך שלילה דלא ישא איילונית כ"א בדרך חיוב דמחויב לישא אשה ב"ב וממילא ידעינן דאם ישא איילונית או שלא ישא כלל חד הוא ולכן נ"ל דעיקר חידושא דמתניתין הוא דכ"ז שלא קיים פו"ר אסור לו ליקח איילונית ואפילו אם בדעתו באמת לישא אח"כ אשה אחרת בת בנים עליה לקיים מצות פו"ר מ"מ אסור לו ליקח איילונית והטעם הוא דחיישינן שמא לא ישא אח"כ אשה ב"ב ודבר זה מתברר היטב ממשנה שם (דף ס"ד) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל ופרש"י אלא יגרשנה או ישא אחרת עמה וכ"כ הראשונים דכופין אותו להוציא או ישא אשה הראויה לילד ועי' בפרש"י כתובות (דף ע"ז) בד"ה ליתני כו' דמדאורייתא לא מיחייב לאפוקה דאפשר לו ליקח אשה אחרת אצלה אבל מדרבנן קאמר דכל כמה דאיתא להא גביה לא נסיב אחריתי ע"ש וכ"כ הרא"ש שם דלכך יוציא משום דכל כמה דאגידא ביה לא יהבי ליה אתתא אחריתי ע"ש הרי דמה שיש לו אשה הוא סיבה שלא ישא אחרת ולכך כופין להוציא ורק דאם נושא אחרת לפנינו ל"ל לגרש ולפ"ז נראה דמכש"כ דאסור לכתחילה לישא אשה שאינה ב"ב אפילו אם בדעתו לישא אח"כ ב"ב ג"כ ומשום דכל כמה דאיתא להא גבי' שמא לא נסיב אחריתי או לא יהבי ליה אתתא אחריתי כמש"כ הרא"ש כנ"ל ועכ"פ נראה דזהו עיקר חידושא דמתניתין דלא ישא איילונית אף אם רוצה לישא אח"כ ב"ב ג"כ כנ"ל מיהו כ"ז הוא אם לא קיים עדיין פו"ר אולם אם יש לו אשה או בנים אף דמ"מ מצוה עליו לישא בת בנים כדר' יהושע משום לערב אל תנח מ"מ משום זה אינו אסור לישא איילונית אם בדעתו לישא אח"כ ב"ב ג"כ ולא חיישינן דלמא לא נסיב אחריתי ועי' להרמב"ן במלחמות שכתב לענין הא דר' יהושע ז"ל ומיהו כיון דמצוה דרבנן הוא במנהג דרך ארץ מדלא הזכירו בו איסור אלא מצוה דלכתחילה אין כופין כו' למי שאינו רוצה לעסוק בה הרי דהך דר"י קיל טובא ולכך אם יש לו בנים משום הך דר"י אינו אסור לישא איילונית אם בדעתו לישא ב"ב ג"כ ואין לחוש שמא לא ישא אחרת ועכ"פ לפ"ז הרי שפיר אתיא המשנה דכהן הדיוט לא ישא איילונית אפילו לר' יהושע אולם המשנה דלא יבטל אדם מפו"ר אא"כ יש לו בנים דמשמע דאם יש לו בנים יבטל מפו"ר זהו בודאי דלא כר"י דלר"י אפילו אם יש לו בנים אין לבטל מפו"ר וכן מיושב מעתה גם דברי הרמב"ם שכתב דלא ישא אדם עקרה כו' אלא א"כ קיים מצות פו"ר אף דס"ל להרמב"ם כר"י מ"מ כוונת הרמב"ם במש"כ לא ישא כו' הוא כמה שכתבתי בפי' המשנה דכ"ז שלא קיים פו"ר אסור לו ליקח שאינה ב"ב אף אם בדעתו לישא ב"ב ג"כ משא"כ אם יש לו בנים כנ"ל ועפ"ז יש לישב הברייתא שם (דף ס"ה) דת"ר ניסת לראשון ולא הי"ל בנים לשני כו' לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים ועי' להרמב"ן במלחמות שהקשה וז"ל וא"ת לר' יהושע אף למי שיש לו בנים לכתחילה לא תנשא ותי' כיון שיש לו בנים משום לערב אל תנח ידך לא חששו לאוסרה מספק ע"ש אולם לפמ"ש מיושב שפיר דדוקא למי שאין לו בנים לא תנשא אולם מי שיש לו בנים אינו אסור מלישא שאינה ב"ב אם בדעתו לישא אשה אחרת ב"ב לקיים המצוה דלערב אל תנח וכנ"ל: