פרי יצחק חלק א יד

מעומד עדיף ולא תצטרך לב' תפלות והיינו מש"כ רש"י אח"כ דלא חזינן כו' כיון דממתין מתפלה עד זמן ק"ש מצוה לסמוך כו' וז"ב

ועכ"פ מכיון שנתבאר הכרח לפרש"י מן הסוגיא לפ"ז הרי יש ראיה ברורה דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ דלפי פרש"י וכנ"ל דבמתפלל לאחר ק"ש כ"ע מודים דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה מעומד והנה תפלה מעומד בודאי עדיף מתפלה לאחר הנץ דהרי אבוה דשמואל ולוי הוי מקדמי ומצלי קודם הנץ כדי להתפלל במעומד וא"כ מכש"כ דמסמך גאול"ת כשמתפלל אחר ק"ש דעדיף מתפלה לאחר הנץ וא"כ צע"ג על הרמב"ן שכתב שהיו קורין ק"ש ולא היו סומכין גאול"ת כדי להתפלל לאחר הנץ דהרי מסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ ועכ"פ לפי מה שנתבאר דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ דלא כמש"כ הרמב"ן לפ"ז שוב אין הכרח לענין תפלת הצבור או תפלה לאחר הנץ החמה הי עדיף טפי

והנה בעיקר מה שפי' רש"י דמשום מסמך גאול"ת כיון דמצלי קודם ק"ש לא קפדי כנ"ל כתב השג"א שם דהאי קודם ק"ש היינו קודם זמן ק"ש ולא משום דבמתפלל קודם ק"ש לא קפדי אע"ג שכבר הגיע זמן ק"ש וע"ש שה"ר מהא דאמר ריב"ל תפלות באמצע תקנו ור' יוחנן אמר איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית הלכך מבעי לאקדומי ק"ש לתפלה והרי אף אם יקדים תפלה לק"ש ל"ל בה וא"צ לחוש לסמיכת גאול"ת בכה"ג א"ו דכל היכא דבעי למסמך גאול"ת אינו רשאי להקדים תפלה לק"ש ע"ש. מיהו באמת אין זה ראיה דאפ"ל דכוונת רש"י הוא באמת דכשמתפלל קודם ק"ש לא קפדי על סמיכת גאול"ת וטעמא רבה איכא דעיקר סמיכת גאול"ת הוא כמבואר בירושלמי משל לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג כו' וכפרש"י בברכות (דף ד') ע"ש. ולפ"ז היינו דוקא כשמתפלל לאחר ק"ש כמובן אך הא דס"ל לר"י דצריך להקדים ק"ש לתפלה של ערבית היינו כדי שיתחייב לסמוך ויקיים המצוה וכמו שפי' השג"א דברי הגמ' דמ"ס מסמך גאול"ת עדיף לפרש"י וכנ"ל. מיהו מצאתי באור זרוע הגדול הל' ק"ש סי' נ"א שהעתיק דברי רש"י הנ"ל בזה"ל ומשום מסמך גאול"ת כיון דמצלי קודם זמן ק"ש לא קפדי ע"ש ומבואר בהדיא כמש"כ השג"א. והנה לפי פרש"י הנ"ל וכנ"ל יש לבאר דברי הגמ' בהא דאמר ר' יוחנן איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית וזה הלשון צ"ע וכן מ"ש של ערבית דנקט ורש"י פי' כש"כ של שחרית ועדיין צ"ע. ולפ"ז יתבאר שפיר דהנה תפלה של שחרית מצותה הוא אחר זמן ק"ש וא"כ כיון שהגיע זמן ק"ש הרי בהכרח חל עליו חיוב סמיכת גאול"ת אולם תפלה של ערבית לר"י דס"ל תפלת המנחה עד פלג המנחה בשעה זו מתחיל זמן תפלת ערבית וכמבואר בברכות (דף כ"ז). ולפ"ז זמן תפלת ערבית הוא קודם זמן ק"ש דזמן ק"ש הוא בצה"כ וא"כ אם יתפלל של ערבית מיד לאחר פלג המנחה לא חל עליו עדיין חיוב סמיכת גאול"ת אלא דבאמת צריך להמתין עם תפלה עד זמן ק"ש כדי שיתחייב לסמוך ויקיים המצוה של סמיכת גאול"ת ולפ"ז היינו דא"ר יוחנן איזהו בן עוה"ב זה הסומך כו' והיינו שממתין עם תפלה של ערבית עד זמן ק"ש להכניס עצמו בחיוב של סמיכת גאול"ת כנ"ל

נחזור לענין דלפי מה שנתבאר דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ לפ"ז אין הכרע לענין תפלת הצבור ולאחר הנץ הי עדיף טפי אולם הנה הרמב"ם בפ"ג מה' תפלה ה"א כתב תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה כו' ושם הלכה ז' כתב ואם התפלל תפלת שחרית בשעת הדחק אחר שעלה עמוד השחר יצא ע"ש וכ"כ הרא"ש בר"פ תפה"ש וז"ל ותחלת זמנה יראה משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד השחר אע"ג דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש מ"מ אם התפלל בזו השעה יצא עכ"ל ומתבאר מדבריהם דהמתפלל קודם הנץ לא יצא רק בדיעבד ולפ"ז נראה דתפלה לאחר הנץ עדיף מתפלת הצבור דגבי תפלת הצבור אינו ענין לומר דכשמתפלל שלא בצבור יצא רק בדיעבד אלא דהוא רק למצוה וכמבואר בשו"ע סי' פ"ט ע"ש. אולם הנה הב"י בסי' זה הביא דברי רבינו ירוחם שכתב זמן תפלה משיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות ומצוה מן המובחר שיתפלל אחר הנץ החמה מיד ועוד פשוט בתפה"ש דאם התפלל משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח יצא עכ"ל ועי' בב"י שכתב דנראה שהוא סובר דהא דאמר אביי לתפלה כאחרים להתפלל קאמר ונראה ג"כ שהוא סובר דמשיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ומשעלה ע"ה זמן אחד הוא ועי' בב"ח. והנה הפרישה האריך להקשות על הב"י דבע"כ משיראה ועמוד השחר אין זמן אחד וע"ש שפי' דברי רבינו ירוחם דשלשה זמנים הם דלמצוה מן המובחר הוא כותיקין אחר הנץ מיד ומי שאינו מדקדק כ"כ יכול לקרות לכתחלה משיכיר ומיהו אם התפלל משעלה עמוד השחר נמי יצא ע"ש ועי' להפר"ח בסי' זה שכתב דהעיקר הוא דמשהאיר פני המזרח יכול להתפלל לכתחלה ולמצוה מן המובחר כוותיקין ובדיעבד יצא משעלה ע"ה וכ' הפרמ"ג דכן משמע מהטור ועכ"פ מתבאר מדברי הר"י דדוקא משעלה ע"ה קודם שיכיר לא יצא רק בדיעבד אבל משיכיר הוא זמן תפלה לכתחלה אלא שאינה מן המובחר. ולפ"ז שוב אין הכרע לענין תפלת הצבור ולאחר הנץ כנ"ל

והנה לכאורה אפ"ל דרבינו ירוחם לא יחלוק על הרמב"ם והרא"ש דמש"כ הרמב"ם והרא"ש דמשעלה עמוד השחר לא יצא רק בדיעבד היינו קודם השיעור דמשיכיר. אבל משיכיר הוא זמן תפלה לכתחלה דבאמת דוחק לומר דרבינו ירוחם יחלוק על רבו הרא"ש מיהו בדברי הרמב"ם הוא דוחק לומר כן דהנה הרמב"ם לא הזכיר כלל הך שיעור דמשיכיר גם גבי ק"ש. ולפ"ז נראה דמש"כ הרמב"ם אחר שעלה ע"ה היינו כל הזמן שקודם הנץ לא יצא רק בדיעבד. אולם בכ"ז נראה דמדברי הרמב"ם אין סתירה לשי' הר"י דהנה בעיקר הדבר דתפלת שחרית עיקר מצותה לאחר הנץ יש לומר ע"ז שני טעמים טעם אחד פשוט ומבואר בגמ' ברכות (דף ט') ומשום דכתיב ייראוך עם שמש וכ"כ הראשונים, טעם שני י"ל ע"פ המשנה במגילה (דף כ') לא מלין ולא טובלין כו' עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר וע"ש בפרש"י הרי דכל הדברים שזמנם ביום עיקר מצותן הוא לאחר הנץ ורק בדיעבד יצא משעלה ע"ה ולפ"ז אפ"ל דה"ה בתפלת השחר דעיקר מצותה הוא לאחר הנץ ועי' בתו' יומא (דף ל"ז) ד"ה אמר אביי שהביאו שי' ר"ת דס"ל דעיקר זמן ק"ש הוא אחר הנץ וה"ר ממשנה זו דדבר שזמנו ביום מצותו אחר הנץ ע"ש. ואף דהראשונים חולקים על ר"ת וס"ל דזמן ק"ש הוא קודם הנץ ולא חשו לראיה זו צ"ל דשאני ק"ש דלא תלי' ביום ולילה דכתיב בשכבך ובקומך ולכך עיקר זמן ק"ש הוא קודם הנץ בשעה שהוא זמן קימה לרובא דאינשי וכמש"כ הרמב"ן במלחמות אבל לגבי תפלה אפ"ל דעיקר מצותה הוא לאחר הנץ דומיא דכל הנך דחשיב במשנה אלא דלפי טעם זה צ"ל דכל שמתפלל קודם הנץ לא יצא רק בדיעבד וכמבואר במשנה במגילה שם כנ"ל ולפ"ז הרי צ"ע על רבינו ירוחם שכתב דמשיכיר הוא זמן תפלה לכתחלה וקשה נהי דקרא ייראוך עם שמש י"ל דהוא רק למצוה מן המובחר לוותיקין מ"מ נימא דתפלה הוא דוקא לאחר הנץ ככל המצות שזמנם ביום וממילא קודם הנץ לא יצא רק בדיעבד וכמבואר במשנה וכנ"ל. אך נ"ל בזה דשאני תפלה דאינו ענין לומר שתהיה זמנה דוקא לאחר הנץ דלפמ"ש הראשונים דעיקר זמן ק"ש לכתחלה הוא משיכיר ולפ"ז מכיון דצריך לסמוך גאול"ת ממילא גם זמן תפלה לכתחלה הוא קודם הנץ. ולפ"ז ניחא שפיר דברי הרמב"ם דאזיל לטעמיה דהנה הב"י בסי' נ"ח כתב בשי' הרמב"ם דס"ל דעיקר זמן ק"ש הוא כוותיקין מעט קודם הנץ דאביי דאמר לק"ש כוותיקין פליג על ר"ה דאמר הלכה כאחרים והיינו שלא הזכיר הרמב"ם כלל