עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרי יצחק חלק א

פרי יצחק חלק א קלא

Pri Yitzchak part 1 131 · פרי יצחק חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

תרומה ודין זה איתא בחלה נמי כמו שמתבאר בפ"ד דחלה משנה ד' וזה פשוט דהתורם מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו הוי מן הישן על החדש וכמ"ש הר"מ בפ"ה מה' תרומות. וא"כ קשה דלמה הוצרכו התו' לדחוק עצמם ולתרץ דחשיב כה"ג כמו מן החיוב על הפטור דזה דוחק גדול כו' בהיות דהיה להם לומר טעם אחר ברור בלי שום ספק דמן הישן על החדש אין תרומתו תרומה וע"ש שנדחק לישב

אכן נראה לישב בעז"ה דהנה בעיקר הדין של הפרשת חלה מהחדש על הישן וכמבואר בפ"ד דחלה משנה ד' ובירושלמי שם דחלה שוה לתרומה בזה ועי' בשו"ע יור"ד ה' חלה סי' שכ"ד בש"ך שם ס"ק ט"ז ע"ש הנה לא נתברר בדברי הראשונים והאחרונים השיעור של חדש וישן לגבי חלה מהו נקרא חדש וישן לענין זה והנה בתרומה הדבר פשוט דאזלינן בתר הבאת שליש דתבואה שהביאה שליש קודם ר"ה נחשב לשנה העברה ושלא הביאה שליש קודם ר"ה נחשב לשנה הבאה ואין תורמין ומעשרין מזה על זה וכמבואר בגמ' ר"ה דף י"ג אמר רבה אמרו רבנן כו' תבואה וזתים בתר שליש ירק בתר לקיטה ע"ש אולם השיעור של חדש וישן גבי חלה לא נתבאר בגמ' ולא בדברי הראשונים ואחר העיון מצאתי מבואר בהדיא בירושלמי בפ"ק דחלה וזה לשונו שמואל בר אבא בעי איזו חדש וישן שבחלה שתי שדות אחת הביאה שליש ואחת פחות משליש לחלה אחת ולמעשרות שתיים אחת פחות משליש ואחת עשבי' לחלה שתים ולמעשרות אחת אחת הביאה שליש וא' עשבים בין לחלה בין למעשרות שתים עכ"ל הירושלמי וע"ש בפי' הפ"מ והיינו משום דקי"ל דתבואה שלא הביאה שליש פטורה מן המעשרות וחייבת בחלה וכמבואר במשנה שם ולכך במעשרות אזלינן אחר הבאת שליש קודם ר"ה דאותן שלא הביאו שליש קודם ר"ה דבשנה העברה לא חל עליהם חיוב מעשרות נחשב לשנה הבאה אבל בחלה דתבואה שלא הביא שליש ג"כ חייב בחלה לכך אפילו אם לא הביא שליש קודם ר"ה נחשב לענין חלה לשנה העברה והיינו דקאמר דאם אחת הביאה שליש קודם ר"ה ואחת פחות משליש לחלה אחת דשניהם נחשבים כישן ולמעשרות שתים כנ"ל אבל אם אחת הביאה פחות משליש ואחת עשבים דעשבים בודאי אינו ענין לחלה לכך לחלה שתיים דאותה שלא הביא שליש הוי כישן ואותה של עשבים נחשב לשנה הבאה ולמעשרות אחת כנ"ל

ועפ"ז מיושב שפיר דברי התו' במה שכתבו ואע"ג דיכול להפריש מעיסה אחרת שאינה של שביעית על זאת כנ"ל והיינו דלפ"ז שפיר משכחת לה להפריש חלה מעיסה של פירות שנה ששית על עיסה של שביעית ומ"מ לענין הפרשת חלה לא יהיה בזה משום הפרשה מהישן על החדש. דהנה לענין שביעית ג"כ קי"ל דאזלינן בתר הבאת שליש וכמבואר בר"ה שם בסוגי' והיינו דפירות שהביאו שליש קודם ר"ה של שנה שביעית הרי הן כפירות ששית ואותן שלא הביאו שליש קודם ר"ה אלא לאחר ר"ה הרי הן כפירות שביעית וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מה' שמיטה ויובל ע"ש ולפ"ז עיסה של שביעית דהיינו שהיא מפירות שלא הביאו שליש קודם ר"ה דהם כפירות שביעית כנ"ל שפיר יש להפריש עליה חלה מעיסה אחרת שאינה של שביעית דהיינו מפירות ששית או שהביאו שליש קודם ר"ה דהם כפירות ששית ולענין הפרשת חלה הרי שפיר יש להפריש מזה על זה דהביא שליש קודם ר"ה ושלא הביא שליש הם אחת לענין חלה וכמבואר בירושלמי אחת הביאה שליש ואחת פחות משליש לחלה אחת כנ"ל דשניהם נחשבים לשנה העברה ולפ"ז שפיר כתבו התו' ואע"ג דיכול להפריש מעיסה אחרת שאינה של שביעית על זאת והיינו שהוקשה להם דדלמא הא דתנן האוכל מעיסת שביעית מיירי מפירות שלא הביאו שליש קודם ר"ה אלא פחות משליש דיכול להפריש מעיסה אחרת שאינה של שביעית והיינו משל ששית לגמרי או שהביאה שליש קודם ר"ה דלענין שביעית הוי זה שביעית וזה ששית ולענין חלה הם אחת כנ"ל

ולפי הנ"ל נראה להבין דברי רבינו בעל טורי אבן בר"ה (דף ט"ו) דרש"י הביא שם דרשת המכילתא דשביעית פטורה מן המעשר מדכתיב ויתרם תאכל חית השדה מה חיה אוכלת ופטורה מן המעשר אף אדם פטור ע"ש והקשה הטורי אבן מסוגי' דבכורות הנ"ל דל"ל קרא לדורותיכם לחייב עיסת שביעית בחלה תיפוק ליה דאי נימא דפטורה מן החלה משום דאילו מטמיא בת שריפה היא ולאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה א"כ מהאי טעמא יהיה פירות שביעית פטורין ג"כ מתרומה דהא גם תרומה טמאה אסורה באכילה ולפ"ז ל"ל היקשא לפטור שביעית ממעשר תיפוק ליה דפטור משום דאילו מטמיא בת שריפה היא. ולא עוד דקל וחומר הוא לתרומה מחלה דהא התו' כתבו דאע"ג דיכול להפריש מעיסה אחרת שאינה של שביעית על זאת מ"מ כו' והא גבי תרומה ליכא למימר שיפריש מתבואה שאינה של שביעית על זאת דהו"ל מהחדש על הישן ומ"מ אי לאו הקישא הו"א דחייב כש"כ חלה דיכול להפריש משאינה של שביעית על זאת דלא אמרינן ה"ט דאילו מטמיא ע"ש ולכאורה דבריו מרפסן אגרן דמה חילוק יש בין חלה לתרומה דהרי גם חלה אין להפריש מהישן על החדש וכמבואר בירושלמי כנ"ל אולם לפי הנ"ל יש מקום לדבריו דבחלה דלא אזלינן בתר הבאת שליש כנ"ל א"כ שפיר משכחת לה להפריש חלה משל ששית על שביעית כנ"ל אולם בתרומה דאזלינן ג"כ לענין חדש וישן בתר הבאת שליש וכמו לענין שביעית א"כ לא משכחת לה להפריש תרומה מתבואה של ששית על של שביעית שלא יהיה מהישן על החדש כיון דבשניהם אזלינן בתר הבאת שליש כנ"ל

והנה הטורי אבן שם תי' לקושיא זו די"ל דלעולם אי לאו קרא דלדורותיכם הוי אמינא דעיסת שביעית פטורה מן החלה משום דאילו מטמיא והא דאיצטריך הקישא לפטור שביעית מן המעשר ולא פטרינן לה משום דאילו מטמיא י"ל דאיצטריך הקישא לתבואה שלא הוכשרה דליכא למימר בה אלו מטמיא דהא אין אוכל מקבל טומאה בלא הכשר אבל חלה כי איצטריך קרא לחייב היכא שנילושית בא' מז' משקין המכשירין ע"ש אולם תי' זה צע"ג לענ"ד דהא כל עיקר הך דאילו מטמיא הוא רק על צד הספק שמא תטמא ומ"מ אי לאו קרא דלדורותיכם הו"א דעיסת שביעית פטורה מן החלה ומשום דלמא מטמיא. וא"כ מה נ"מ אם לא הוכשרה סוף סוף אפשר במציאות שתבא לידי טומאה כגון אם תוכשרה ואף דתבואה שלא הוכשרה הוא רחוק יותר מטומאה מ"מ מה נ"מ בזה כיון שיש במציאות לבא לידי טומאה פטור מתרומה וחלה משום דלמא מטמיא ובזה נראה לישב קו' הגאון מהרי"ט אלגזי שם שהקשה דמאי פריך שיהיה עיסת שביעית פטורה מחלה משום דלמא מטמיא דלשי' רש"י בפסחים (דף ל"ג) דאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה והרי מה"ת אין שיעור לחלה דאפילו הפריש כשעורה יצא מידי טבל וכמש"כ הטור יור"ד סי' שכ"ב וא"כ אמאי תהיה פטורה מן החלה כיון דמה"ת סגי להפריש חלה כ"ש שוב ליכא למימר דלמא מטמיא דהא אין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה וכנ"ל וכן קשה דלפי האמת ל"ל קרא דלדורותיכם

אולם לענ"ד נראה דגם זה לא קשה כלל דבודאי ס"ל להגמ' דכל שאפשר במציאות שהחלה תבא לידי טומאה פטורה עיסת שביעית מהפרשת חלה דהרי כל עיקר דלמא מטמא הוא על צד הספק וכן באמת הוא חשש רחוק דהרי אסור לגרום טומאה לחלה וכמבואר בגיטין (דף ס"ב) ובודאי צריך לשומרה בטהרה ומ"מ ס"ל להגמ' דעיסת שביעית צריך להיות פטורה מן החלה משום דלמא מטמיא וא"כ מאי מהני שיפריש רק חלה שהוא סוף סוף אפשר לבא לידי טומאה אם תצטרף הך כ"ש לבצק אחר ויהי' בין שניהם כביצה ואח"כ תטמא שפיר ואי נימא שישמרנה שלא תבא לידי צירוף הלא כך אפשר ג"כ לשמור שלא תבא לידי טומאה ומ"מ הרי אין מועיל כלל אלא דס"ל להגמ' דכל שאפשר במציאות לבא לידי טומאה אפילו על צד רחוק פטורה עיסת שביעית מן החלה לולי קרא דלדורותיכם ולפ"ז ה"ה דלא יועיל כלל מה שיפריש רק כ"ש כנ"ל וזה ברור כשמש ולפ"ז גם תי' הטורי אבן אינו מספיק כלל דאף בתבואה שלא הוכשר מ"מ יש אפשרות שתטמא כנ"ל: