פורת יוסף (שלופר) עט

העלמות אחת שחרית כו' ר"ג מחייב וחכמים פוטרין ומפ' הגמ' דפלגי בהא דר"ג סבר אין ידיעה לחצי שיעור ורבנן סברי יש ידיעה לחצי שיעור וא"כ לר"ג דסובר דאין ידיעה לחצי שיעור א"כ ליכא למימר דלכך פטריה רחמנא מחטאת היכא דאכל כזית ומחצה ונודע לו על הכזית משום דחשיב כאילו היתה ידיעה על החצי זית ג"כ דהא לר"ג אף אם היתה ידיעה בין חצי זית קמא לחצי זית בתרא ג"כ מצטרפי החצאי זיתים בהדדי לחייב חטאת: וע"כ צ"ל לר"ג דהטעם הוא דלא חייבה תורה בזה חטאת הוא לפי מה דמבואר בזבחים (דף ל"א) איתמר חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו אמר רבא ויקץ כישן הפיגול ורב המנונא אמר עירוב מחשבות הוי אמר רבא מנא אמינא לה דתנן כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה ראשון חלקן זה וזה שני הא חזר ועירבן ראשון הוי כו' ורב המנונא אמר התם איכא שיעורא הכא ליכא שיעורא ומפרש רש"י התם איכא שיעורא דמעיקרא שיעור שלם הוה ונחלק הלכך כשחזר ועירבו חזר שמו עליו אבל הכא מעיקרא חצי זית פיגול וחצי זית פסול לא נקרא שם פיגול עליו כי אם שם פסול הילכך כי הדר אתי חצי זית דזמן לא פקע שם פסול למיחל שם פיגול עכ"ל אלמא דס"ל לרב המנונא דכיון דבתחלה נצטרף החצי זית דחוץ לזמנו להחצי זית דחוץ למקומו אף דאח"כ נתהוה עוד חצי זית חוץ לזמנו ויש להם הצטרפות בהדדי אעפ"כ לא מצטרף החצי זית קמא דחוץ לזמנו עם החצי זית בתרא משום דהחצי זית דחוץ למקומו אינו מניח להחצי זית קמא להפרד ממנו ה"נ י"ל בנ"ד דכיון דקודם שאכל החצי זית בתרא היה נגרר החצי זית קמא להצטרף עם הכזית לענין שאם מביא קרבן על הכזית נתכפר החצי זית ג"כ א"כ כיון דנצטרף החצי זית עם הכזית אף דאכל אח"כ עוד חצי זית בהעלם אחד ויש להם הצטרפות בהדדי אעפ"כ תו אינו מניח הכזית להחצי זית להפרד ממנו ולהצטרף עם החצי זית בתרא ונתכפר בהקרבן של הכזית כן נ"ל: ו ונקדים ועוד הא דגרסינן בכריתות (דף י"ח) דפריך רבא לאביי דס"ל דידיעת ספק מחלקת לחטאות מהא דתניא אכל היום אכל למחר כו' ואפי' מכאן ועד שלש שנים מנין שמצטרפין זה עם זה ת"ל תמעול מעל ריבה ואמאי הא כיפר עליה יוה"כ כו' ומשני כי מכפר יוה"כ על כוליה שיעורא על פלגא דשיעורא לא מכפר והנה המ"ל ברמב"ם (פ"ג מה' שגגות) כתב והאריך לחקור בזה וסיום דבריו ועיין במ"ש רבינו (פ"ח מה' אבות הטומאה) וז"ל אכל פחות מכשיעור וטבל ועלה ואכל מעט כו' הרי דאין הטבילה מועלת לחצי שיעור ה"נ אין יוה"כ מועיל לח"ש ומיהו יש לחלק ביניהם דשאני טבילה מיוה"כ ולעולם דיוה"כ מכפר על ח"ש מכ"ש דשיעור אך סוגיות הגמ' דכריתות מוכחת בהדיא דאין יוה"כ מכפר על ח"ש והוא דבר פלא בעיני עכ"ל: והנה דברי המשנה למלך צ"ע דמה זו לפלא בעיניו הא דלא מכפר יוה"כ על פלגא דשיעורא הא לא עדיפא יוה"כ מחטאת דאם היה אוכל חצי זית חלב והיה מביא עליה חטאת בודאי דהוי חולין בעזרה ואינו מכפר א"כ ה"ה ליוה"כ ג"כ דבמקום קרבן קאי אינו מכפר על ח"ש ע"כ נ"ל דסברת המ"ל כך הוא דלא שייך לדמות יוה"כ לקרבן דהא חזינן בקרבן גופא דהיכא דאכל כזית ומחצה והביא קרבן על הכזית נתכפר על החצי זית ג"כ כמבואר ברש"י דשבת (דף ע"א) הנ"ל אלמא דחצי שיעור בעצמותיה בר כפרה הוא דנתכפר בקרבן רק דחצי שיעור גרידא כיון דקיל הוא ולא חייביה תורה עליו קרבן א"כ ממילא אם הביא קרבן אינו מתכפר משום דהא יש בו איסור בהקרבתו כיון דאינו לצורך דאין חטאת בא בנדבה כמבואר בחולין (דף מ"א) ואיך יכפר אבל ביוה"כ כיון דכפרתו הוא ממילא דעיצומו של יום הכפורים מכפר א"כ הא צריך לכפר על ח"ש ג"כ כיון דח"ש ג"כ בר כפרה הוא כמו בקרבן דאם הוצרך להקריבו שוב מכפר על ח"ש ג"כ א"כ ה"ה ביוה"כ כיון דמכפר על כל העברות דשיעור שלם א"כ הא שוב צריך לכפר על ח"ש ג"כ וע"כ דהענין כפרת יוה"כ כן הוא דעל ח"ש אינו בר כפרה כלל א"כ שפיר תמה המ"ל דהדבר פלא דעל שיעור שלם יהיה בר כפרה ועל ח"ש לא יכפר: ז ומעתה נ"ל לומר מילתא חדתא דאף דקיי"ל דיוה"כ במקום אשם תלוי קאי אעפ"כ כהאי גוונא אם היה כאן שני חתיכות אחת חלב וא' שומן ואינו יודע איזהו חלב ואיזהו שומן ואכל מחתיכה אחת כזית ומחצה ונודע לו על כזית ואח"כ אכל עוד חצי זית מאותה חתיכה שאכל הכזית ומחצה והוא סבור שהוא חתיכה אחרת של שומן ושוב נודע לו דהחצי זית קמא וחצי זית בתרא אכל מאותה החתיכה שאכל מעיקרא הכזית ומחצה והוי ספק חלב וספק שומן ולא הביא אשם תלוי ועבר עליו יוה"כ דשוב נתחייב לאחר יוה"כ באשם תלוי על הכזית בתרא אף דלענין קרבן אשם תלוי בודאי פטור על הכזית בתרא כמו בחטאת כמבואר ברמב"ם (פ"ח מה' שגגות הלכה ו') כל דבר שחייבין על ודאו חטאת קבועה אחת חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי אחד וכל דבר שחייבין על ודאו חטאות הרבה חייבין על לא הודע שלו אשמות הרבה כמנין החטאות כו' וא"כ כיון דבחטאת קבועה אינו חייב בזה אלא אחת משום דהחצי זית קמא נגרר עם הכזית ה"נ באשם תלוי אינו חייב אלא אחת דהחצי זית קמא נגרר לענין קרבן אשם תלוי עם הכזית ואם הביא קרבן על הכזית נתכפר על החצי זית ג"כ אעפ"כ בכפרת יוה"כ אף דבמקום אשם תלוי קאי נתחייב בכהאי גונא לאחר שעבר יוה"כ דכפרת יוה"כ חלוק מקרבן לענין ח"ש דאף דלענין קרבן אם הוצרך לקרבן על הכזית נתכפר החצי זית ג"כ אבל בכפרת יוה"כ אף דהוצרך לכפרתו על העברות של שיעור שלם מ"מ לא נתכפר החצי שיעור וא"כ אם עבר עליו יוה"כ הא לא נתכפר רק הכזית אבל החצי זית לא נתכפר. ומעתה נראה לי דשוב מצטרף החצי זית קמא עם החצי זית בתרא לחייב אשם תלוי לפי מה שביארתי דכל עיקר הטעם, דלא מצטרף החצי זית קמא עם החצי זית בתרא אף דאין ידיעה לחצי שיעור וצריכין להצטרף אעפ"כ כיון דבתחלה נצטרף החצי זית קמא עם הכזית לענין שיתכפר בקרבן שמביא על הכזית אינו מניחו הכזית להפרד ממנו ולהצטרף עם החצי זית בתרא א"כ כל זה כשהם בני צירוף הכזית עם החצי זית אבל כשעבר עליו יוה"כ כיון דהכזית בלבד נתכפר והחצי זית לא נתכפר א"כ כיון דשוב לית ליה להחצי זית צירוף עם הכזית קמא והכזית נפרד ממנו שוב מצטרף החצי זית קמא להחצי זית בתרא כיון דבעצמותן צריכין להצטרף בהדדי: וא"ל הא לא שייך לחייביה באשם תלוי לאחר יוה"כ משום דהא אם נימא דנצטרפו אהדדי החצי זית קמא עם החצי זית בתרא א"כ הא שוב לענין הך כזית ג"כ יוה"כ מכפר כיון דנצטרפו לשיעור שלם א"כ הא יוה"כ במקום אשם תלוי קאי ז"א דהא לפי מה דהבאתי לעיל שיטת הירושלמי דס"ל לר"ח דיוה"כ סופו הוא מכפר א"כ אינו שייך לומר דיוה"כ מכפר על הך כזית משום דהא לא נצטרפו השני חצי זיתים בהדדי לשיעור שלם רק ברגע אחרונה שבכלות יוה"כ דנתכפר הכזית קמא כיון דיוה"כ אינו מכפר אלא בסופו אז נצטרפו החצי זיתים להדדי א"כ הא ליכא תו יוה"כ לכפר כיון דכבר יצא יוה"כ דהא ברגע האחרונה בכלות יוה"כ דאז הזמן כפרה עדיין לא נצטרפו אהדדי רק דלאחר שכיפר יוה"כ דנתכפר הכזית אז מצטרפין החצי זית להדדי וא"כ הא תו ליכא יוה"כ דליכפרו: וכיון דזכינו לדין מיושב קושייתי הנ"ל דשפיר איצטריך קרא דלה' להורות דחייבי חטאות ואשמות אין יוה"כ מכפר משום דמשכחת לה גוונא שיהא עובר בבל תאחר בחטאות ואשמות אף דכיפר עליו יוה"כ בכה"ג דלעיל כגון שאכל כזית חלב ומחצה ונודע לו על הכזית וחזר ואכל חצי זית והפריש קרבן דבזה הא מונח על הקרבן שני כפרות כפרה על הכזית קמא וכפרה על הכזית בתרא