פורת יוסף (שלופר) כג

בזמן הבית ובהך גופא הא ליכא תרי מיעוטי לא מצטרפי תרי מיעוטא דשני גופין נפרדים בהדדי לגרע כח הרוב כיון דלכל א בפ"ע איכא רוב נגד מיעוטו: ויש לי להביא ראי' לזה מהא דמבואר בביצה (דף ג') אהא דתניא וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות ויש בזה מחלוקת הר"ת ור"י דר"ת פי' דהאי אם נתערבה באלף קאי על ביצת ודאי טריפה אבל ספיקא אם נתערבה באלף מותרת מטעם ספק ספיקא והר"י חולק עליו וס"ל דקאי אספיקא ואעפ"כ לא שייך להתיר בזה מטעם ס"ס דלא אמרינן ס"ס רק אם השני ספיקות הם בגוף אחד כגון בס"ס דכתובות (דף ט') ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ואת"ל תחתיו ספק באונס ספק ברצון דהשני ספיקות הם בגוף אחד האיך נבעלה בזה מצטרפי תרי ספיקא בהדדי למיחשב ס"ס אבל בביצת טריפה כיון דספק אחד הוא בתרנגולת אם היא טריפה או לא והספק השני הוא בתערובות לא מצטרפי הנך תרי ספיקא בהדדי למיחשב ס"ס כן הבין הב"י בשיטת הר"י ועיי"ש בט"ז (סי' ק"י) ובאחרונים והכי קיי"ל כשיטת הר"י אלמא דאף בספיקות גמורים לא מצטרפי תרי ספיקות דשני דברים נפרדים למיחשב ס"ס מכש"כ לענין תרי מיעוטא דלא מצטרפי תרי מיעוטי דשני גופין נפרדים בהדדי לגרע כח הרוב ואף לשיטת הר"ת דס"ל דספק אחד בגופו וספק אחד בתערובות הוי ס"ס הוא רק בשני ספיקות גמורים אבל במיעוט נגד הרוב בזה אף הר"ת מודה דלא מצטרפי תרי מיעוטא דתרי גופי בהדדי: ה והנ"ל דלר' ישמעאל משכחת לה גוונא שתהא הנבעלת פטורה דגרסינן בסנהדרין (דף נ"ז) ת"ר איש מה ת"ל איש איש לרבות הכנענים כו' והא מהכא נפקא מהתם נפקא לאמר זה ג"ע אלא אמר ר"י לא נצרכה כו' עיי"ש והנה לעיל בסנהדרין (דף נ"ו) פריך הגמ' ור"י נפחא אליבא דרבנן האי איש איש ל"ל דברה תורה כלשון בני אדם וא"כ להך מ"ד דאמרינן דברה תורה כלשון בנ"א א"כ הא אין מיותר לדידי' הך איש איש שיהא מוכח מזה שמוזהר על ארוסה כיון דדברה תורה כלשון בנ"א וא"כ כיון דליכא ריבויא הא צריך להיות מצד הסברא פטור כדינא דידהו כו' והנה במ"ל ברמב"ם (פ"י מה' דעות ה"ז) מבואר דר' ישמעאל סובר דאמרינן דברה תורה כלשון בנ"אף ומעתה נ"ל דלר' ישמעאל בכה"ג אם היה מעידין עדים בזמן הבית שראו שבא על נערה המאורסה ולא ראו רק בכדרך המנא' דבזה היה פטורה בזה"ב הנבעלת משום דבזה היה שייך הך ספיקא לענין הבועל ג"כ אם הי' חייב או לא דאם הוא מהמיעוט כנענים הי' פטור על ארוסה כנ"ל ולגבי הבועל הא איכא הנך תרי מיעוטא דילמא הוא מהמיעוט כו' ומיעוטא דילמא לא הערה בה בחד גופא דבגוף הנידון הא איכא בו תרי מיעוטי לפוטרו וכיון דבחד גופא הוא א"כ הא בזה שוב מצטרפי הנך תרי מיעוטי לגרע כח הרוב והוי מחצה על מחצה והי' פטור וכיון דלגבי הבועל הי' מחזקינן האי מיעוטא דשמא הוא מהמיעוט כנענים לצרפו להך מיעוטא דשמא לא הערה בה לפוטרו א"כ ממילא ה"ה לענין הנבעלת אף דבה הוי התרי מיעוטי בתרי גופא אעפ"כ כיון דחיוב דידה הי' תליא בספיקא דהבועל מה הוא ולענין הבועל הי' מחזקינן הך ספיקא דשמא הוא מהמיעוט כו' לפוטרו שוב א"א לעשות שני הפכים בנושא אחד דלענין הבועל היה מספקא לן שמא הוא מהמיעוט ולענין הנבעלת היה מחזקינן שהוא מן הרוב והי' חייבת: וא"ל דהכא אף לענין הבועל ג"כ לא היה שייך להצטרף הנך תרי מיעוטי בהדדי דבשלמא גבי ביצת טריפה דהתם השני מיעוטא דאיכא בה נולדו ביחד בזה אמרינן דמצטרפי תרי מיעוטא בהדדי אבל בנ"ד כיון דהך ספיקא דשמא הי' מהמיעוט כו' נתהוה קודם שבא על הארוסה והי' מחזקינן הדבר מצד הרוב שהוא ישראל ודאי א"כ ממילא אף דאח"כ בא על א"א ונתהוה עוד מיעוט לא שייך להצטרף הך מיעוטא דשמא הוא מהמיעוט כיון דכבר הי' מחזקינן אותו מצד הרוב שהי' ישראל ודאי ז"א דנ"ל לדון ולהביא ראי' דאין לחלק בין רוב שכבר הוחזק או לא מהא דקאמר הגמ' בסנהדרין (דף ס"ט) ש"מ מדר' כרוספדאי יולדת לשבעה אין עוברה ניכר לשליש ימיה דאי ס"ד עוברה ניכר לשליש ימיה ל"ל ג' בתרי ותילתא סגיא א"ל לעולם אימא לך עוברה ניכר לשליש ימיה זיל בתר רובא אמרוה קמי' דר"ה א"ל ובד"נ מי אזלי' בתר רובא התורה אמרה ושפטו העדה והצילו העדה וא"א זיל בתר רובא אמר ר"י אף אנן נמי תנינא בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה ואם בא עליה יבם קנאה והי' חייבין עליה משום א"א ואמאי אימא איילונית היא ואדעתא דהכי לא קידש אלא לאו משום דאמרי' זיל בתר רובא ורוב נשים לאו איילונית נינהו והשתא א"נ דאיכא נ"מ בין רוב שכבר הוחזק או לא א"כ מאי מייתי ראי' מהא דהיה חייבין עלי' משום א"א דאזלינן בתר רובא הא י"ל דלעולם לא אזלינן בתר רובא רק זהו במקום שהנ"מ מהספק הי' רק לענין ד"נ בזמן הבית לבד ובעת שאנו דנין אם היה חייב כגון בהך רובא דרוב נשים לתשעה ילדן דהנ"מ היה רק לענין ד"נ בזמן הבית בזה לא אזלינן בתר רובא אבל לגבי איילונית כיון דהך ספיקא נולד קודם שבא לידי ד"נ דילמא איילונית היא לענין אם קדושין דאחרים תופסין בה והחזקנו הדבר מצד הרוב שהיא א"א גמורה ואין קדושין תופסין בה ממילא כשאנו דנין אח"כ לענין הבועל אם היה חייב היה מחייבין אותו ג"כ כיון דכבר החזקנו את הרוב ומה דמות נערוך לה להך רובא דלתשעה ילדן וע"כ דס"ל להגמ' דאין לחלק בין היכא שהרוב כבר הוחזק או לא וראי' זו מצאתי בישועות יעקב על אה"ע: ולי נראה דזה תליא בהא בפלוגתת הראשונים בהא דאזלינן בתר רובא מהו אם הרוב מברר הספק שכן הוא בוודאי מהרוב ואין כאן שום שיור ספק כלל או דהרוב אינו מברר הספק בעצם רק דכן גזרה חוקת התורה דבמקום דאיכא ספק והרוב נוטה לצד אחד צריכין למיזל בתר רובא והנה משיטת התוס' בכתובות (דף ט"ו) נשמע דרוב הוא מטעם בירור אמנם בשיטה מקובצת לב"מ (דף ו') גבי קפץ אחד מן המנויין לתוכו כתב בשם הרא"ש אע"ג דאמרינן דמרובא פריש מ"מ ספק הוא רק דהתורה התיר ספק זה עיי"ש. ומעתה י"ל דהאי חקירה אי מהני רוב שכבר הוחזק ג"כ תליא בהא דא"נ דהא דאזלינן בתר רובא הוא מטעם בירור שאין כאן ספק כלל א"כ כיון דמעיקרא כבר החזקנו הדבר מצד הרוב שהוא ודאי כן לכך אף אי איתרמי מילתא אח"כ שאין הולכין בה אחר הרוב אעפ"כ כיון דהחזקנו הדבר מצד הרוב לוודאי ממילא שוב מהני הרוב אף לענין הדבר שאין הולכין בה אחר הרוב אבל א"נ דרוב אינו מטעם בירור רק דכן גזרה חוקת התורה למיזל בתר רובא א"כ כיון דמעיקרא, אף קודם שנתהוה הספק לענין הדבר שאין הולכין בה אחר רוב לא החזקנו הדבר לוודאי לא מהני הרוב דמעיקרא לענין הדבר שאין הולכין בה אחר הרוב וכה"ג מבואר בכו"פ (סי' ק"י סעי' י"ג) עיי"ש: והשתא א"ש דהנה צריכין להבין הא דפריך ר"ה ומי אזלינן בתר רובא התורה אמרה והצילו כו' וא"א זיל בתר רובא מה ענין זה לזה הא התורה לא אמרה והצילו רק במקום דאיכא ספק אם הי' חייב בזה אמרה תורה שמחוייבים לחפש אחר זכות שלא לחייבו אבל היכא דודאי הי' מחוייב הא אינו שייך לחפש בזה שום זכות וא"כ כיון דהתורה אמרה דאזלינן בתר רובא והרוב מברר הדבר שודאי כן הוא א"כ מאי והצילו העדה שייך בזה וע"כ דס"ל לר"ה שהרוב אינו מברר הדבר שוודאי כך הוא רק דכן גזרה חוקת התורה למיזל בתר רובא וא"כ א"ש לפי מה דמבואר בש"מ בב"מ הנ"ל ליישב קושיית התוס'