פורת יוסף (שלופר) קנג

מקצתו הותר כולו וחל הנזירות על יין בוודאי שוב חל ג"כ על טומאת כהן בכולל דיין וא"כ לפ"ז מוכח דאף בלא מצא מקוה לחול על המקצת ג"כ אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו דהא בשבועה שלא אוכל נבלות וכשרות לא חל השבועה מעיקרו על הנבלות ואף על פי כן אמרינן בזה נדר שהותר מקצתו: ג ולכאורה יש לדחות ראי' זו די"ל לפי מה דאיתא בנזיר (דף ג') ואב"ע ר"ש לית לי' איסור חל על איסור ופרשו התוספות פי' דבעלמא ל"ל איסור חל על איסור ואי לאו קרא הכא ה"א דבנשבע שלא לשתות ושוב נדר בנזיר ושתה יין לא לחייב על נזירות קמ"ל הקרא דמיין ושכר יזיר דאם נשבע שלא לשתות ונדר בנזיר ועבר ושתה דלקי שתים וא"כ לפ"ז י"ל דלר"ל אתיא מתניתין כר' שמעון וא"כ שפיר חל נזירות על איסור כהונה דקדים אף דהוי כולל הבא ע"י עצמו דהא לח"ש בנזירות גלי קרא דחל על איסור הקדום [ועיון בש"א (סי' ס')]: אך באמת ז"א דלר"ל לשיטתי' א"א לתרץ כן דאיתא במכות (שם) א"ר ינאי בחבורה נמנו וגמרו החופה בכלאים לוקה א"ל ר"י לאו משנתינו היא זו יש חורש תלם א' וחייב עליו משום שמונה לאוין החורש בשור כו' וכלאים בכרם האי חורש דמחייב משום כלאים היכי משכחת לה לאו דמכסי בהדי דאזיל א"ל ר"ל לר' יוחנן אי לאו דקילסך גברא רבה הוה אמינא מתניתין מני ר"ע היא דאמר המקיים כלאים לוקה כו' עיי"ש והשתא לפ"ז תקשה דהאיך מצי ר"ל לאוקמא מתניתין כר"ע הא ר"ע ע"כ לא סבר כר"ש דאם נזיר מחד מנהון לא הוה נזיר דהא הגמרא פריך (שם בנזיר] ורבנן [פי' דס"ל דאפי' נזיר מחד מנהון הוי נזיר] הא כתיב מכל אשר יעשה מגפן היין אמרי לך התם לימד על איסורי נזיר שמצטרפין זה עם זה ור"ש לית לי' צירוף דתני' רש"א כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן ואיתא בשבועות (דף כ"א) איבעי להו ר"ע בכל התורה כולה כר"ש ס"ל דכ"ש למכות כו' או דילמא ברבנן ס"ל והכא הואיל ומפרש חייב סתם נמי חייב ת"ש ר"ע אומר נזיר ששרה פתו ביין ויש בו לצרף כזית חייב ואס"ד בעלמא כר"ש ס"ל ל"ל לצרף כו' וא"כ כיון דר"ע סובר דלא כר"ש ע"כ מוכרח לסבור כרבנן דאפי' נזיר מחד מנהון הוי נזיר דהא לר"ל ל"ל דטעמא דרבנן דס"ל דנזיר מחד מנהון הוי נזיר משום דאזלי לשיטתייהו דס"ל דאיסור חל על איסור בכולל וא"כ לא איצטריך האי מיין ושכר יזיר להורות דאם נשבע שלא לשתות ושוב נדר בנזיר ושתה דחייב שתים דהא בלא"ה ידעינן דנזירות חל על שבועה בכולל דהא לר"ל כ"ע ס"ל דכולל הבא ע"י עצמו לא אמרינן וא"כ בנזירות דהוי כולל הבא ע"י עצמו [אם נימא דלא כדברינו הנ"ל] לא הוי ידעינן דחייב שתים לכך איצטריך קרא דמיין ושכר יזיר אע"כ צריכין לומר בהיפוך דבהא פליגי דפשטא דקרא דמיין ושכר יזיר משמע דאפי' לא נזר אלא מחד מנהון הוי נזיר כרבנן אלא דר"ש לשיטתי' דס"ל כ"ש למכות וא"כ לא איצטריך האי מכל אשר יעשה מגפן היין להורות דאיסורי נזיר מצטרפין זע"ז לכך ס"ל דמוכח ע"כ מהא דמכל אשר יעשה מגפן היין להורות דבעינן שיזיר מכולם אבל לרבנן דס"ל דלא אמרינן כ"ש למכות א"כ כיון דאיצטריך האי מכל אשר יעשה כו' להורות דאיסורי נזיר מצטרפין זע"ז שוב מוכרחין לומר מצד פשטא דקרא דמיין ושכר יזיר דמשמע דאפילו נזר מחד מנהון הוה נזיר: וא"כ לר"ע דס"ל דלא אמרינן כ"ש למכות א"כ ע"כ כרבנן ס"ל דקאי האי מיין ושכר יזיר להורות דאפי' נזר מחד מנהון הוי נזיר וא"כ תקשה דהאיך קאמר ר"ל אי לאו דקולסך גברא רבה הוה אמינא מתני' ר"ע היא הא לשיטת ר"ל ע"כ א"א לומר דמתניתין ר"ע היא דתקשה האיך חל נזירות על איסור כהונה הא הוי כולל הבא ע"י עצמו דאין לומר דבנזירות גלי קרא דמיין ושכר יזיר להורות דבזה איסור חל על איסור דהא לשיטת ר"ע דס"ל דבכל איסורין הוא בכזית מוכרחין לומר דס"ל כרבנן דאפילו נזר מחד מנהון הוי נזיר וא"כ לשיטת ר"ע תקשה דהאיך תני במתניתין כהן ונזיר דהאיך חל איסור נזירות על איסור טומאת כהן דקדים ואף דמצינו לדחוק ולמימר דרבי היא ונסיב לה אליביה דתנאי במקיים סבר לה כר"ע ובהא דנזיר מחד מנהון לא ס"ל כר"ע אלא כר"ש דנזיר מחד מנהון לא הוי נזיר אעפ"כ תקשה מאי קאמר אי לאו דקילסך גברא רבה ה"א דמתניתין ר"ע היא הא אדרבה לשיטת ר"ל שפיר קילסוהו דעדיף יותר לאוקמא מתניתין דלא כר"ע בכדי שלא יהיה נצרכים לדחוק ולומר דרבי היא ונסיב לה אליבי' דתנאי דזהו מצד הדוחק ועיין בב"ק (דף ה') אי סבר לה כר"ע ליתני תרי גוונא שור] וא"ל דר"ל קאמר זה לשיטתי' דר' יוחנן דס"ל דכולל הבא ע"י עצמו אמרינן וא"כ לשיטתך אמאי קילסך הא מצינו לאוקמי כר"ע ז"א דאיתא בחולין (דף ק"א) ורי"ה לית לי' איסור כולל והתנן שגג ועשה מלאכה מניין שחייב ע"ז בפני עצמו וע"ז בפני עצמו ת"ל שבת היא יוה"כ היא דברי רי"ה רע"א אינו חייב אלא אחת שלח רבין משמי' דר"י ב"ח כך הצעה של משנה ואיפוך ועיין בתוספות שם ד"ה ואיסור כולל דהא דאמרינן איפוך זהו דווקא לאביי דס"ל דשבת חשיב קדים משום דקביעא וקיימא אבל לרבא דס"ל דתרווייהו בהדי הדדי קאתו לא צריכין למימר איפוך: והנה הגמרא [שם במכות] פריך וליתני שבועה שלא אחרוש בין בחול בין ביו"ט ומתרץ דהאי תנא איסור כולל לית לי' והשתא לפ"ז תקשה דהאיך מוקים ר"ל מתניתין כר"ע דא"כ קשה ממ"נ דאם נימא איפוך ור"ע אית לי' כולל תקשה כדפריך הגמרא דליחשיב שבועה שלא אחרוש בין בחול בין ביו"ט כיון דמתניתין כר"ע דאית לי' כולל ואם לא אמרינן איפוך ור"ע ל"ל כולל א"כ תקשה דאמאי חל נזירות על איסור כהונה דקדים דליכא למימר דחל בכולל דיין ותגלחת הא ר"ע ל"ל כולל ואין לומר דא"כ בלא"ה תקשה דהאיך משני הגמרא דהאי תנא ל"ל כולל א"כ קשה דהאיך חל איסור נזירות על איסור כהונה ז"א דבלא"ה לא קשה די"ל דמתניתין אתי' כר"ש דס"ל דהאי מיון ושכר יזיר קאי להורות דבנזירות איסור חל על איסור (ועיין בש"א (סימן ס')] אבל לר"ל דמוקים למתניתין כר"ע ולשיטת ר"ע הא הוכחתי דע"כ לא ס"ל כר"ש א"כ תקשה ממ"נ כנ"ל וע"כ מוכרחין לומר רבי היא ונסיב לה אליבי' דתנאי וא"כ כיון דאף לשיטת ר' יוחנן דס"ל דכולל הבא ע"י עצמו אמרינן נהיה מוכרחין לדחוק כרבי נסיב לה אליבי' דתנאי א"כ שפיר עביד דקילסוהו ולא רצה לאוקמי כר"ע כדי שלא לדחוק דרבי היא ונסיב לה אליבי' דתנאי: אע"כ דמוכחי מזה כדברינו הנ"ל דטעמא דר"ל דס"ל דכולל הבא ע"י עצמו לא אמרינן הוא משום דיכולין לומר בהיפוך מיגו דלא חל אנבלות גם על הכשרות לא חל דהוי נדר שהותר מקצתו כו' וא"כ שפיר מצי רשב"ל לשיטתי' לאוקמא מתניתין כר"ע ויסבור דאמרינן איפוך ור"ע אית לי' כולל ולא תקשה דליחשיב שבועה שלא אחרוש בין בחול בין ביו"ט כיון דאית לי' כולל ז"א דכולל הבא ע"י עצמו לא אמרינן אבל בנזירות דלא שייך לומר לרבנן דהוי כולל הבא ע"י עצמו כמו שביארתי וכיון שהוכחתי, דר"ע ע"כ כרבנן ס"ל לכך שפיר חל איסור נזירות על איסור כהונה דקדים ובזה ניחא מאי דלא אוקמא ר' יוחנן מתניתין כר"ע דר"י לשיטתי' דס"ל דכולל הבא ע"י עצמו אמרינן א"כ ליכא לאוקמא כר"ע דתקשה ממ"נ כנ"ל והשתא לפ"ז מוכח דע"כ טעמא דר"ל דכולל הבא ע"י עצמו לא אמרינן משום דיכולין לומר בהיפוך מיגו דלא חל אנבלות לא חל נמי אכשרות משום דהוי נדר שהותר מקצתו כו' א"כ מוכח דלא כהמחנה אפרים דאפי' אם לא מצא מקום מעיקרו לחול על המקצת ג"כ אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו: ד אך יש לסתור כל זה בהקדם לבאר מה שהשיגו התוספות על רש"י במכות (דף כ"א) בתוספות ד"ה החורש דמפרש רש"י אהא דתנן בשור וחמור והן מוקדשין דשור וחמור חשיב בתרתי דשור איירי בבכור שור