פורת יוסף (שלופר) קנא

דהוי קל על חמור והא דחייל איסור מעילה על חלב הוא משום דמיירי בולדות קדשים דלר"י לשיטתו הוי איסור בא אחת לכך חייל וכל עיקר הקושיא הוא רק לר"מ לשיטתו דסובר דחלבו של בן ט' חי אינו ניתר בשחיטת אמו א"כ מוכח לדידיה מהא דחייל מעילה על חלב דחלב מיקרי הותר מכללו קשה לדידיה דה"ל להוסיף שבועה ג"כ ולדידי' בלא"ה ניחא הא דלא חשיב קונם דר"מ לשיטתו אזיל דסובר דאין מעילה בקונמות אליבא דרבינא לשיטתו א"כ ליכא חיוב קרבן כלל בקונם ובמתניתין לא חשיב רק חיובא דקרבן ולא תקשה לדידיה רק דליחשיב שבועה דבזה איכא חיוב קרבן אם החליף שבועתו וע"ז הא שפיר משני רבינא דלכך לא חשיב שבועה משום דחייל אמידי דלית ביה מששא: ה והנ"ל ליישב עוד באופן אחר די"ל דרבינא סובר כתירוץ בתרא בפסחים (דף כ"ג) דריה"ג סובר דחלב לא מיקרי הותר מכללו משום דאנן בבהמה קאמרינן ובבהמה מיהת לא אישתרי וא"כ י"ל קושיית הגמ' בלא"ה דלכך לא חשיב שבועה משום די"ל דמתניתין ס"ל כריה"ג דחלב לא מיקרי הותר מכללו וא"כ אינו חל איסור שבועה על חלב בכולל משום דהוי כולל בקל על חמור כיון דחלב לא מיקרי קיל: אמנם י"ל דהגמ' פריך שפיר דל"ל דמתניתין סובר כריה"ג דחלב לא מיקרי הותר מכללו דא"כ תקשה אמאי חייל איסור יוה"כ על חלב דקדים בכולל הא הוי כולל בקל על חמור דעל חלב חייב בכזית ומצד איסור יוה"כ אינו חייב רק בככותבת גם הא חלב אין היתר לאיסורו משא"כ יוה"כ דיש היתר לאיסורו דלמחר יהיה מותר באכילה וע"כ צ"ל דחלב מיקרי ג"כ קיל משום דהותר מכללו אצל חיה א"כ פריך הגמ' שפיר דליחשיב שבועה אמנם עדיין תקשה לפי מה דמבואר בש"א (סי' ע') ליישב קושיית התוס' בכריתות (דף כ"ג) אהא דפריך רבא ומי סבר ר"ש איסור חע"א והא תניא רש"א האוכל נבלה ביוה"כ פטור והקשו התוס' מאי פריך רבא דילמא שאני גבי יוה"כ מש"ה לא חל על איסור נבלה דאינו רק איסור כולל אבל הכא גבי נותר דהוי איסור מוסיף מודה ר"ש דחל ותירץ הש"א דיוה"כ הוי ג"כ איסור מוסיף משום דביוה"כ דלא כתיב ביה לשון אכילה אסור אפי' שלא כדרך אכילתן וא"כ הוי איסור יוה"כ איסור מוסיף דאיתוסף איסור באותה חתיכה שאסורה אפי' שלא כדרך אכילתן עיי"ש והשתא תקשה כיון דמוכח דרבא סובר דאיסור יוה"כ מיקרי איסור מוסיף א"כ מאי פריך הגמ' לרבא דליחשיב שבועה הא עדיין י"ל דלכך לא חשיב שבועה משום דסובר כריה"ג דחלב לא חשיב הותר מכללו וא"כ א"ש דשבועה אינו חל בכולל משום דהוי כולל בקל על חמור והא דחייל איסור יוה"כ על חלב הוא משום דיוה"כ הוי איסור מוסיף לרבא ובמוסיף חייל אפי' בקל על חמור: וע"כ צ"ל דקושיית הגמ' הוא אהא דהוסיף ר"מ שבת דה"ל להוסיף שבועה ג"כ דאיתא בעו"ג (דף ס"ז) ומי איכא למ"ד נותן טעם לפגם אסור אין והא תניא אחד נותן טעם לפגם ואחד נותן טעם לשבח אסור דברי ר"מ רש"א לשבח אסור לפגם מותר מאי טעמא דר"ש אמר קרא לא תאכלו כל נבלה כו' כל הראויה קרויה נבלה ושאינו ראוי' אינו קרויה נבלה ור"מ ההיא למעוטי סרוחה מעיקרא אלמא דר"מ סובר דאם נסרחה לאחר כך אסורה אף דאינו ראוי' לאכילת אדם וא"כ קשה הא הוי שלא כדרך אכילתן כיון דאינה ראוי' לאכילה וכן מבואר ברמב"ם דטעמא דנ"ט לפגם מותר הוא משום דהוי שלא כדרך אכילתן וע"כ צ"ל דר"מ סובר דשלא כדרך אכילתן אסור מדאורייתא וא"כ לפ"ז שפיר פריך הגמ' דעדיין תקשה לר"מ דה"ל להוסיף שבועה ג"כ דליכא למימר דסובר כריה"ג דחלב לא מיקרי הותר מכללו דא"כ תקשה אמאי חייל איסור יוה"כ על איסור חלב דל"ל דאיסור יוה"כ הוי איסור מוסיף משום דאיתוסף איסור שלא כדרך אכילתן דהא לר"מ לשיטתו ס"ל דכל איסורין שבתורה אסורין אפי' שלא כדרך אכילתן וע"כ דר"מ סובר דחלב חשיב קיל משום דהותר מכללו א"כ קשה דה"ל למיחשיב שבועה ג"כ וא"כ כיון דכל עיקר קושיית הגמ' הוא רק לר"מ א"כ שפיר משני רבינא דלכך לא קתני שבועה משום דחייל אמידי דלית ביה מששא ואין לומר דליתני קונם ז"א דהא לרבינא לשיטתו הא ס"ל לר"מ דאין מעילה בקונמות: ו ועוד נ"ל ליישב הא דהקשה הט"א על התוס' משבועות (דף כ"ד) דפריך הגמ' והרי הקדש ומשני בבכור והנ"ל ליישב דהנה הגמ' בכריתות (דף י"ד) פריך וליתני ה' חטאות ונוקמה כגון דאכל כזית פיגול ולכאורה יש ליישב קושיית הגמ' לפי מה דמבואר במנחות (דף מ"א) אמר רב גידל אמר רב זריקת פיגול אינה מביאה לידי מעילה ואינה מוציאה מידי מעילה אינה. מביאה לידי מעילה באימורי קדשים קלים ואינה מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים ונקדים עוד מה שהקשה האבני מילואים אהא דקאמר הגמ' אקדשי' מיגו דאיתוסף בה איסור הנאה ומפ' התוס' דהוי איסור כולל והשתא תקשה להך שיטה דנדרים חלין על האסורים לקיים משום דאיסורים אינם אלא איסור גברא וכי אמר קונם איתוסף איסור אחפצא וא"כ תקשה הא שפיר מצי לחול איסור מוקדשין על איסור חלב משום דמוקדשין הוי איסור חפצא דהא נדר הוי האומר כקרבן וכאימרא ומוקדשין הוי נדר גמור ואיסור חפצא הא חייל על שאר איסורים וכן בכריתות (דף כ"ז) מפיק לה מקרא דבמוקדשין איסור חע"א דכתיב כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה ותיפוק לי' דאימורין ה"ל איסור חפצא וחייל על האיסורים ואע"ג דבשר קדשים קלים לאחר זריקה תו לא מיקרי דבר הנדור זהו רק הבשר כיון שיש להם היתר לכהנים ולבעלים אבל אימורין דלגבוה סלקי לעולם הוי דבר הנדור כמבואר בנדרים פ"ב דכאימורין ה"ל נדר וא"כ ה"ל איסור חפצא ואמאי בעינן דליהוי איסור כולל או מוסיף א"ו מוכח דאין הנדרים חלין על האיסורים והנ"ל ליישב דהנה בקדשים קלים אין מועלין עד שיזרוק הדם נזרק הדם מועלין באימורים כמבואר במעילה (דף ו') וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מה' מעילה ה"א) ומעתה הדבר נכון דבאמת כל הטעם דנדר חל על דבר מצוה הוא משום דהוי איסור חפצא ולכך נדר על נדר לא חל כמבואר בר"ן ריש פ' ואילו מותרין ולפ"ז כיון דמשעה דאקדשיה כבר נתקדשה הבהמה והי' עליה איסור מוקדשין ואין בה מעילה וא"כ הא לענין איסור מעילה שוב לא מצי לחול על איסור חלב משום דאין איסור חע"א ולא שייך לומר דהוי איסור חפצא דהא כבר היה עליה איסור חפצא בלא איסור מעילה דהרי אף דאין מעילה בשלמים אעפ"כ איסורא דאורייתא איכא ועי' במ"ל (פ"ב מה' מעילה ה"א) וא"כ הא האיסור מעילה לא מצי לחול עלה כיון דלא נתוסף מצד מעילה איסור אחפצא דכבר הי' עלה איסור חפצא ובזה מדוקדק ד' הגמ' הא דאמרו בכריתות הנ"ל כל חלב לה' לרבות ק"ק למעילה והיינו ק"ק דאין בהם איסור מעילה קודם שנזרק הדם א"כ לא הוי איסור מעילה איסור חפצא ובזה א"ש הא דקאמר הגמ' אקדשי' מיגו דאיתוסף איסור הנאה משום דהגמ' רוצה ליישב בכל מוקדשין אפי' בשלמים והשתא מאי פריך הגמ' דליתני כזית פיגול הא י"ל דלכך לא תני מתני' פיגול משום דמתני' מיירי בקדשים קלים א"כ אם יחשב פיגול יחסר אידך לאו דאשם דהא זריקת פיגול אינו מביא לידי מעילה בק"ק וא"ל דאכתי תקשה דליחשיב פיגול ובשארי קרבנות ז"א דהמשנה רוצה להורות דאיסור חע"א בכולל וזה מוכח ממוקדשין דחל על חלב כמבואר ברש"י הנ"ל א"כ בשארי מוקדשין הוי איסו' מוסיף אבל בק"ק דלא הוי איסו' מוסיף ה"א דלא חל לכך קמ"ל דחל בכולל אף דהוי כולל בקל על חמור: ז והנ"ל ליישב דהגמ' פריך שפיר דל"ל דמתניתן מיירי בקדשים קלים דהא התוס' הקשו אמאי לא חשיב שבועה ותי' דמידי דאיתא בשאלה לא קתני ומוקדשין דתני