פורת יוסף (שלופר) קמט

דהגמ' פריך שפיר לרבא לשיטתו דלדידי' ל"ל דס"ל כר"א ב"א דהנה לכאורה קשה אהא דמשני ר"א ב"א דלכך לא תני דם משום דבחדא אכילה קמיירי ואין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים דעדיין תקשה לפי מה דמבואר במגן אברהם (סי' תע"ד ס"ק ד') דע"י לעיסה מחזיק הבית הבליעה ג' זיתים א"כ עדיין תקשה על מתניתין דליחשיב נמי דם ובלעסו ואכלו דע"י לעיסה מחזיק הבית הבליעה ג' זיתים וע"כ צריכין לומר דר"א ב"א משני שפיר לפי מה דאיתא בזבחים (דף ע"ח) אמר ר"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זה עם זה ואכלן פטור א"א שלא ירבה מין אחד על חבירו ויבטלנו ש"מ תלת ש"מ איסורים מבטלין זה את זה וש"מ נותן טעם ברוב לאו דאורייתא כו' [ומפ' רש"י שבללן כזית מזה וכזית מזה פטור משום דכשהוא לועס אותן נבלל מיעוטו של זה ברובו של זה ובטל המיעוט ברוב ונמצא שאין באותו מין כשיעור דבצר ליה שיעוריה ולא ידעינן הי מינייהו בצר ליה] והנה מדברי רש"י משמע דלא גריס והטמא דאף בשני זיתים מפיגול ומנותר ג"כ אמרינן א"א שלא ירבה מין אחד על חבירו ויבטלנו וכן פסק הטור יו"ד (בסי' צ"ח) וא"כ א"ש די"ל דר"א ב"א יסבור כר"ל דאיסורים מבטלין זה את זה וא"כ ניחא דלא מצי מתניתין למיחשב דם ג"כ ובלעסו דא"כ הא יחסר אינך החמשה חטאות משום דיתבטל הכזית בשר בהכזית חלב והכזית חלב בהכזית בשר דהא מבואר (בכו"פ סי' צ"ח) דחלב ובשר הוי מין במינו בטעמא וא"כ הא יתבטלו האיסורים בהדדי [ועי' בש"ך ביו"ד (סי' צ"ח ס"ק ז') דאמרי' ג"כ סלק את אינו מינו כמו שאינו ומינו רבה עליו ומבטלו] וע"כ דמיירי מתני' בבלען שלם ולא לעסן דלא שייך בזה איסורים מבטלין זה את זה וא"כ א"ש דלא מצי למיחשב דם משום דבלא לעיסה אין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים והשתא מיושב קושייתי הנ"ל דהגמ' פריך שפיר לרבא והרי הקדש דלא מצי לשנויא דרבא ס"ל כר"א ב"א דתני כזית פיגול דאיתא בירושלמי פ"א דחלה אמר ר"י ב"ח רשב"ל כדעתיה דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן ר' יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה ור"ל אמר ביטלו זה את זה אלמא דר' יוחנן סובר דאיסורים אין מבטלין זה את זה: והנה ביבמות (דף ל"ו) אמר רבא הילכתא כוותיה דר' יוחנן לגבי ר"ל לבר מהני תלת כו' וא"כ הא רבא סובר כר' יוחנן דאיסורים אין מבטלין זה את זה א"כ הא ל"ל דס"ל כר"א ב"א דתני פיגול דא"כ תקשה דליחשיב נמי דם דלרבא לשיטתו ליכא לשנויא כתירוץ הגמ' דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים דלדידי' עדיין תקשה דליחשיב נמי דם ובלעסו דבלעיסה מחזיק הבית הבליעה ג' זיתים כיון דלדידיה אין איסורים מבטלין זה את זה: ב אמנם באמת ז"א דעדיין תקשה לר"א ב"א דליתני נמי דם ובלעסו דנ"ל דאיסורים מבטלין זה את זה דאיתא במס' עו"ג (דף ס"ו) ר' יהודה אומר משום ר"מ מניין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה שנאמר לא תאכל כל תועבה כל שתיעבתי לך הרי הוא בכל תאכל אלמא דרבי יהודה ור"מ ס"ל דאיסורים מצטרפין זה עם זה א"כ פשיטא דלדידהו אין איסורים מבטלין זה את זה וא"כ עדיין תקשה דהא מתניתין דיש אוכל אכילה אחת הוא ר' יהודה דמאן חכמים דר"מ הוא ר"י וא"כ ליתני נמי דם ובלעסו וכן קשה צר"מ דאמאי לא הוסיף ג"כ דם ובלעסו כיון דלדידהו אין איסורים מבטלין זא"ז וע"כ צ"ל דלכך לא חשיב דם משים דמתניתין רוצה אגב אורחא לאשמעינן דאף בבלען שלם ולא לעסן ג"כ חשיב אכילה לחייב עליו חטאת דלא נימא דהוי שלא כדרך אכילתן ופטור וקמ"ל כמו עינן רבא בפסחים (דף קט"ו) בלט מצה יצא בלע מרור לא יצא כו' ומפ' הרשב"ם בלע מצה ולא לעסה יצא שהחי קיים בערב תאכלו מצות שהרי אכילה היא לו כו' עיי"ש ועיין בתורת חיים שמפרש דלכך בלע מצה יצא אף דבליעה שלם בלא לעיסה לא הוי דרך אכילה משום דבמ"ע דמצה לא בעינן דרך אכילתן ולפי מה שביארתי הא מוכח ממתניתין דיש אוכל אכילה אחת דמיירי בבלען שלם ולא לעסן לר"א ב"א ואעפ"כ חייב עלה ה' חטאות אלמא דזהו מיקרי דרך אכילתן וא"כ לפ"ז הדרי קושייתי לדוכתא דמאי פריך הגמ' לרבא והרי הקדש הא י"ל דרבא ס"ל כר"א ב"א דתני פיגול והנ"ל ליישב דהנה לכאורה עדיין קשה לר"א ב"א מאי משני דלכך לא קתני דם משום דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים הא ע"כ צריכין לומר דמיירי מתניתין בלעסו ובלעיסה הא מחזיק הבית הבליעה ג' זיתים והוא: דהנה הקצה"ח (בסי' כ"ח) הקשה אהא דמוסיף ר"מ אם היה שבת והוציאו בפיו חייב דמאי הוסיף ר"מ הא במה דהוסיף שבת חיסר אשם דבפסחים (דף כ"ט תניא האוכל חמץ של הקדש י"א מעל וי"א לא מעל מאן י"א ר' נחוניא בן הקנה דס"ל דכרת פוטר מתשלומין ועי"ש בתוס' ד"ה רבי כו' דאם פטור מקרן וחומש פטור נמי מקרבן שאין אשם מעילות בא אלא כשיש קרן וחומש וא"כ אם היתה שבת דהיה חייב מיתה בזה"ב ודאי פטור מתשלומין וא"כ ליכא אשם וא"כ מאי מוסיף ר"מ כיון דמיחסר אידך קרבן אשם וע"כ צ"ל בישוב קושיית הקצה"ח דלא שייך ליפטור משום קלבד"מ משום דעל הקרן נתחייב תכף מדלעסו כדאיתא בכתובות (ד' ל') מדלעסו קנייה מתחייב בנפשו לא הוי עד דבלעו א"כ שפיר קאמר ר"מ אם היה שבת כו' דמשום שבת לא מתחייב עד אחר שבלען שאז הוא הנחתן כמש"כ התוס' בכריתות (דף י"ד) בד"ה אם וא"כ כיון דלא באים בב"א החיוב מיתה וממון אינו מיפטר משום קלבד"מ ובשעה שבלען שוב מתחייב חומש ואשם אף שמחויב במיתה משום דחומש ואשם כפרה הם ולא מיפטר משום קלב"מ כמבואר בתוס' פסחים הנ"ל ד"ה רבי ובתוס' כתובות (דף ל"ג) ד"ה זר עי"ש והא דמבואר בפסחים הנ"ל דלא מעל מיירי שבלען בב"א דאז באין החיוב מיתה וממון בב"א ומיפטר מטעם קלב"מ א"כ לפ"ז מוכח דמתני' מיירי בלעסו וא"כ עדיין תקשה דליתני נמי דם: והנ"ל ליישב לפי מה דאיתא בכתובות (דף ל"ג) ר"ל אמר הא מני ר"מ היא דאמר הי' לוקה ומשלם כו' וכ"ת ר"מ לוקה ומשלם א"ל מת ומשלם ל"ל ולא והתניא גנב וטבח בשבת משלם תשלומי ד' וה' דברי ר"מ וחכמים פוטרים הא אתמר עלה אמר ר"י בטובח ע"י אחר כו' וא"כ י"ל דר"א ב"א ס"ל דהך ברייתא דגנב וטבח בשבת דמחייב ר"מ דקתני סתמא משמע בטובח ע"י עצמו א"כ מוכח דר"מ ס"ל מת ומשלם א"כ שפיר הוסיף ר"מ שבת משום דלר"מ לשיטתו לא מיפטר מטעם קלב"מ והא דהשיבו לו חכמים דאינו מן השם אף דלהחכמים בלא"ה א"א למיחשיב שבת דא"כ יחסר אשם דהא החכמים דר"מ פוטרים מתשלומי ד' וה' משום דקלב"מ י"ל דהשיבו אף לשיטת ר"מ דלא מיפטר מטעם קלב"מ אעפ"כ הא אינו מן השם]: והשתא א"ש הא דפריך הגמ' והרי הקדש לפי מה דאיתא בכתובות (דף ל"ג) הנ"ל וכי זה חוטא וזה מתחייב אמר רבא אמר רחמנא וטבחו או מכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה ע"י אחר וא"כ משמע דרבא מוקים להא דר"מ דמחייב בד' וה' בטובח ע"י אחר א"כ ר"מ מת ומשלם ל"ל א"כ תקשה קושיית הקצה"ח דמאי מוסיף ר"מ שבת הא יחסר אשם וע"כ צריך לומר כנ"ל דמיירי בלעסו וא"כ ע"כ א"א לשנות במתני' פיגול דא"כ תקשה אמאי לא תני נמי דם וע"כ דרבא לשיטתו א"א לסבור כר"א ב"א לכך פריך הגמ' שפיר והרי הקדש וא"כ א"ש הא דהביא סיומא דמתני' דר"מ אומר אם היתה שבת כיון דכל עיקר הקושיא לרבא הוא מר"מ כמ"ש: ג ובמ"א ביארתי באופן אחר ליישב הא דהביא המקשן סיומא דמתני' דברי ר"מ וישבתי בזה מה דק"ל על הא דמשני רבינא שם דלכך לא חשיב שבועה משום דכי קתני מידי דחייל אמידי דאית ביה מששא שבועה דחיילא אמידי דלית ביה מששא כגון שאישן ושלא אישן לא