פורת יוסף צט

בסעודה ומפסידה כו' עכ"ל הקשה הר"ן ז"ל תיפוק ליה בלא חזקה נמי הבעל מהימן דמוחזק וטוען ברי ותירץ בספר פני יהושע דאית ליה מגו דמ"ע ולכך אמר חזקה כו' והוה מיגו במקום חזקה כו' ולפי זה אם טוען פתח פתוח לשיטת התוספת דמוכת עץ פתחן סתום והוא הדין איפכא לפירש"י אם טוען טענת דמים דליכא מיגו דמ"ע דלשיטת רש"י מ"ע יש לה דמים ואם כן אפילו לא טרח בסעודה שלשה ימים נמי מהימן להפסידה כתובתה כקושית הר"ן ז"ל וא"כ אתי שפיר הא דתקנו תקנת שקדו כו' דנפקא מיניה כמ"ש דלא יעליל עליה להפסידה כתובתה כמה שכתב הריטב"א ז"ל דיהא נאמן כו' דליכא מיגו ולכך תקנו שיהא אדם טורח בסעודה ומפסידה לשיטת הרמב"ם ז"ל דאין אדם הופך שמחתו אבל כמה שכתבתי לעיל ודוק היטב:

שם ע"א גמרא הואיל ותקנת חכמים כו' הרצון דאי הוה מן התורה היתה גביא בבינונית ולא מן הזיבורית דמדינא היה לגבות מעידיות אלא דימנעו בני אדם מלישא להם לכך בבינונית כו' אבל אי תקנת חכמים הוא גביא בזיבורית. שוב מצאתי כתוב בספר פני יהושע במס' גיטין פרק הניזקין שכתב כן ונהנתי וק"ל לענ"ד:

ע"ש גמ' אסבוהו כופרי כו' מברכתא חביטא ליה כו' הנה המקשן היה סבור מברכתא חביטא בלשון תימא דאינו נאמן כו' והמתרץ השיב לו דנאמן ומסבינן כופרי אזנות ורב אחאי השיב בלשון בתמיה והא דמהימן היינו בנשוי ורב נחמן איירי בבחור אף לפי תירץ ראשון כו' ולאותן י"א דפוסקין דבבחור אינו נאמן לומר פתח פתוח מצאתי היינו כפירוש זה ופוסקין כרב אחאי אבל הנך דסבירא להו דגם בבחור מהימן סבירא להו כפירוש השני דהמקשן ג"כ היה סבור דמברכתא חביטא ליה היינו בניחותא אלא דמדקאמר רב נחמן מהימן משמע דלא לקי כו' ומשני רב נחמן לא איירי כלל לענין מלקות ואה"נ דלקי ורב אחאי השיב דר' נחמן איירי בנשוי אבל בחור מהימן ומסבינן כופרי כנ"ל טעם שני הדיעות:

בדף יא ע"א מתניתין הגיורת כו' עיין בריטב"א דנקט גיורת קודם דחביבא ליה שנכנסה תחת כנפי השכינה והדר נקיט שנפדו אפשר במה דסיים פתח אבל הריטב"א ז"ל כתב דנקיט שנפדו קודם דהיא קודמת לגיורת יע"ש:

שם אביי לא אמר כרבא כו' רצה לומר דיקשה מאלו נערות ג"כ כן כתב בספר פני יהושע ובריטב"א כתב דלכי גדלה וא"ת נערה אין קטנה לא וי"ל דנערה למעוטי בוגרת כו' ועיין בתוספת ריש אלו נערות שהקשו כן א אגמרא ותירץ ריצב"א דאסיפא סמיך ויש להקשות א"כ מאי קאמר אביי אמאי לא מקשה כרבא אימא דסבירא ליה נערה דוקא וא"כ ליכא להקשות מהך דאלו נערות:

אמנם לשיטת הריטב"א במה שכתב דא"נ דמנהג יהודית וכן שיטת התוספת אתי שפיר. ומה שכתב מהר"ם שיף ז"ל דליכא למימר שנתגיירה עם אביה וקנסא לאביה דגר אינו יורש כו' יש להקשות א"כ רב פפא דמוקי למתני' דאלו נערות במפותה בסנהדרין א"כ תיקשי אמאי יש לה קנס כיון דקנסה לעצמה ומחלה כו' ומיהו י"ל דנהי דמוקי סיפא במפותה הך דהבא על אחותו אבל רישא איירי באנוסה וכן כתב רש"י ז"ל בריש אלו נערות ועיין בחדושינו לקמן מה שאכתוב שם ועיין בספר פני יהושע מה שכתב שם וק"ל:

שם ע"ב מתיב ר"נ הוא אומר דרוסת איש את ר"ג ור"א אומרים נאמנת ש"מ דיש לה כו' עיין בריטב"א ובספר פני יהושע מ"ש שם:

ע"ש והדר ביה רבא מההיא לפירש"י ז"ל דלא גרס ליה היינו דהדר ביה רבא מהא דאמר בלא הכיר בה לרבנן ולא כלום ומההיא משמע מהא דתניא וזה אינו ועיין בריטב"א שמיישב מההיא דאמר מעיקרא ועיין שם וק"ל:

בדף יב ע"א בתוס' בד"ה רבה אמר זאת אומרת כו' רבה גרסינן רצה לומר דלא נימא דרבא מהא ברייתא הוכיח וליה לא סבירא ליה דהא ממתני' נמי איכא