פורת יוסף צח

פחותה מבת ג' שנים ויום אחד כו' א"כ קשיא ויש ליישב ודוק:

(בשם חבירי המופלא ומופלג כבוד מוהר"ר חיים אברהם הלוי הורוויץ מזאלקווא). בסוגיא דפתח פתוח בתוס' ד"ה אבל בגליל מצי טעין כו' אבל קשה כו' דקתני בתולה אלמנה מן האירוסין כו' יע"ש ונלפע"ד ליישב קושית התוס' דהנה מבואר להמעיין לקמן (דף י"ב) בתוס' ד"ה וניחוש כו' יע"ש שמשמע ויראה קצת מדברי תוס' שם דמ"ל דמש"ה תיקנו שיהא נאמן להפסידה כתובה דאל"כ יסבור הבעל דמש"ה אינו נאמן דלא בקי בפ"פ וגם לאוסרה עליו לא יביאה לב"ד דסבר דאינו בקי בפ"פ ויהא אצלו באיסור כל ימיו יע"ש ולפ"ז מצינו לומר דהיכא דלא מצי לאוסרה עליו כגון באשת ישראל גדולה דאיכא ספק ספיקא וכקושית הגמ' דלעיל אף דלהפסידה כתובתה ליכא ס"ס כיון דבהאי ס"ס מוכרחין לומר דלמא אינה תחתיו וא"כ בעולה היתה כשנשאה בחזקת בתולה ולית לה כתובה לר"א כלל ולר"י מנה כדכ' מהרש"א ז"ל יע"ש כיון דכאן ליכא לאוסרה עליו אינו נאמן ג"כ להפסידה כתובתה לפי סברא דלעיל שכתבנו משא"כ לטעמא דמסיק הגמרא הכא אליבא דשמואל דגם בהפסידה כתובתה לחוד נמי נאמן יע"ש:

והשתא ניחא דוקא לקשוי' לשמואל מדיוקא דמתניתין אבל ממתניתין דבתולה אלמנה כו' ליכא לאקשוי מקמ"ל תנינא די"ל אי ממתניתין ה"א היכא נאמן להפסידה כתובתה דוקא היכא דנאמן ג"כ לאוסרה ומטעמא דכתבנו לעיל אבל שמואל אתא לאשמעינן אפילו בהפסידה כתובה לחוד נמי נאמן וניחא נמי לפ"ז דקאמר שמואל נאמן להפסידה כתובתה ולא קאמר נאמן אף להפסידה כתובתה כיון דאר"א דלעיל קאי אבל למש"כ דשמואל לאו אר"א קאי דלר"א מיירי דוקא באשת כהן או בקטנה ישראלית ושמואל מיירי באשת ישראל וגדולה ומילתא באנפי נפשי' ולכך לא קאמר אף נאמן כו':

אמנם השתא דמקשה הגמרא לשמואל מקמ"ל מדיוקא ניחא דודאי גם מתניתין דגליל ויהודא מדנאמן להפסידה כתובתה דוקא בגליל אבל לא ביהודא מוכח שפיר דמיירי בלהפסידה כתובתה לחוד ואפ"ה נאמן מטעמא דשמואל דאל"כ דה"א דמיירי דוקא בדאיכא תרוייהו לאוסרה ולהפסידה וכדכ' לעיל א"כ ביהודא אמאי לא מהימן להפסידה נמי מן כתובתה כיון דנאמן ביהודה לאוסרה לפי הטעם שכתבנו אלא ודאי דמיירי בהפסידה כתובתה לחוד ולכך ביהודה אינו נאמן ומקשה הגמרא שפיר ודוק:

שם מאי לאו דקטעין טענת פתח פתוח כו' עכ"ל אם יאמר דהראיה לענין דנאמן ולא אמרינן דמשקר מייתי ראיה כמו שנראה מדברי התוספת במתני' שהקשו לשיטת רש"י ז"ל מאי מייתי לקמן ראי' משמע אבל לפירושם אתי שפיר משמע שם דהא דמייתי ראיה ממתני' היינו דלא משקר במזיד ולפי זה צריך לומר דהא דמשני לא טענת דמים היינו שמביא המפה לבית דין על ידי שושבינין אבל אינו נראה דמביא ראיה על זה דמתחלה מקשה מאי קמ"ל מתני' היא האומר לאשה קידשתיך כו' וא"כ מאי צריך עוד להביא ראיה ממתני' אלא נראה לי דהראיה דקים ליה בפתח פתוח כו' אמנם יש להקשות מאי דקאמר אביי אף אנן נמי תנינא ולא מקשה מאי קמ"ל מתני' היא וכן הקשה מהר"מ שיף ז"ל ונראה דיש דעות מחולקת באבן העזר דיש אומרים דוקא באלמן הוא דמהימן באומר פתח פתוח מצאתי דקים ליה אבל לא בבחור ויש אומרים אף בבחור מדקאמר ר"א סתמא כו' וא"כ לא קשיא מאי קמ"ל מתני' היא י"ל דר"א אשמעינן אף בבחור מהימן וממתני' אין ראיה דאיכא למימר משום לא פלוג דאף לשיטת רש"י ז"ל צריך נמי לומר לא פלוג כמה שכתבתי לעיל לכך אשמעינן ר"א דאף בבחור אמרינן דקים ליה בפתח פתוח כו'. ועיין במהר"ם שיף שתירץ שם בענין אחר ולא קשה לאותן יש אומרים דר"א דוקא באלמן קאמר יע"ש היטב:

בדף י ע"א גמרא חזקה אין אדם טורח