פורת יוסף ק

לאוכחי ואם כן תקשה רישא לסיפא ועיין בריטב"א מזה:

והנה בשמעתין דרבה אמר כנסה בחזקת בתולה כו' ורב אשי השיב דשאני הכא שהרי כנסה הראשון פירשו התוספת דאף על גב דקיימי עדים ואמרי מ"מ סבור הוא דלשבחא אמרינן כן אבל לפי מה שכתב הרמב"ם ז"ל דכל נכנסה לחופה היא בחזקת שתבעל ועיין בבית שמואל שכתב הא איכא עדים מהימן וכתב דהר"מ לא הביא אלא המתניתין לחוד יעוין שם היטב ולענ"ד צריך עיון דאמאי דחה הר"מ ז"ל ההיא ברייתא דאפילו יש עדים נמי אין לה טענת בתולים מאחר דלית מאן דפליג עליה ואפשר דפסק כאיכא דמתני להא דרב אשי אמתני' אבל אברייתא לא דמשמע ליה דהנך תרי לישני פליגי בהכי ומברייתא מוכח על כרחך דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה ולכך פסק הרמב"ם כסתם מתני' דהיא אומרת משארסתני נאנסתי דמקח טעות לגמרי משמע דוקא היכא שאין עדים ודוק:

ע"ש בתוספת בד"ה כגון שקידש ובעל לאלתר וצריך לומר דגם הראשון קידש ומת לאלתר או עדים מעידים כו' עכ"ל והר"מ שיף ז"ל הקשה אמאי לא נימא דמוקמינן בחזקת היתר לבעלה דלאו תחת בעלה הראשון זינתה ואם נאמר דנוקמי' בחזקת הגוף א"כ לאו תחתיו זינתה אלא לאחר מיכן קודם שקידשה בעל השני דהא מיירי דקידש ובעל לאלתר וספר פני יהושע תמה ג"כ יע"ש:

ולענ"ד נראה דהתוספת מקשין דאמאי אית לה כתובה מנה ניחוש שמא זינתה תחת בעלה הראשון ואף באונס אסורה לכהן דהוה זונה כמו שפסק הר"מ ז"ל והבאתיו לעיל ואם כן הוה ליה חייבי לאוין לכהן אחר וחייבי לאוין שלא הכיר בה קיימא לן דלית לה כתובה כלל כדאיתא ביבמות ובאבן העזר (סימן קט"ז) יע"ש ולזה כתבו דמיירי שגם הראשון כו' דהשתא ליכא למימר אוקמיה אחזקה דאית לן למימר אוקי ממונא בחזקת מרי' כיון דלענין כתובה איירי:

אמנם דאית לן למימר אוקי בחזקת הגוף דהשתא נבעלה לאחר מיתת בעלה הראשון וחזקת כשרות לכהונה כו' דהשתא הוה תרתי במקום חדא ותרתי במקום חדא לא אמרינן כמו דאיתא בסוף המדיר (דף ע"ה ע"א) יעוין שם:

אמנם י"ל כמ"ש הרב הגדול בספרו פני יהושע (בדף ט' ע"א) בסוגיא דפתח פתוח בתוספת בד"ה לא צריכא באשת כהן וא"ת ונוקמא בחזקת כשרות לכהונה כו' והקשה דנימא הרי בעולה לפניך ונוקמי' אחזקה דהשתא דמקודם נבעלה אף דחזקת הגוף עדיף מ"מ הוה חדא במקום תרתי וחדא במקום תרתי לא אמרינן וי"ל דחזקת היתר לא חשיבא לגבי חזקת הגוף כו' עכ"ל וא"כ בהא י"ל דשפיר אמרינן כן דהוה תרתי חזקה חדא אחזקה דהשתא ואוקי ממונא בחזקת מריה דהוה תרתי במקום חדא חזקת הגוף וחדא במקום תרתי לא אמרינן. ואף דהוה נמי תרתי דחזקת כשרות כו' מ"מ כיון דתרתי ותרתי ניהו תו לא מפקינן ממונא מספיקא. מיהו כל זה אי אמרינן דחזקת הגוף לא עדיף מחזקת ממון אלא דוקא בהדי ברי ושמא כמו דאמר בריש פרק האשה שנתארמלה אבל לשיטת התוס' ורש"י ז"ל (בדף ע"ה ע"א) משמע אף בלא ברי ושמא מהני חזקת ממון לחוד כו' א"כ הוה תרתי במקום חדא דחזקת הגוף עדיף טפי והוה חזקת ממון כמאן דליתא דמי כמו שכתב רש"י ז"ל שם (בדף ע"ה ע"א) בד"ה רישא כאן נמצאו וכאן היו כו' יעוין שם היטב והדרא קושיין לדוכתי' ואין לומר כמ"ש הרב הגדול בספרו שם (בדף ע"ה) דדוקא בשמא ושמא הוא דמהני חזקת הגוף אבל בברי וברי חזקת ממון שוה כמו חזקת הגוף כו' והכא איירי בהיא מכחישתו ואומרת בתולה הייתי דהוה ברי וברי ואתי שפיר דהוה תרתי דלחזקת מריה קמא ותרתי לאשה ולא מוציאין ממון מספיקא:

אבל לשיטת התוספת שכתבו בהא דחזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה דהיכא דאין נאסרת עליו תו לא מהימן להפסידה