פורת יוסף צז

אכתי אמאי יהא נאמן לאוסרה עליו נהימנא במיגו דאי בעי אמרה נאנסתי קודם שנתארסה באשת כהן דאי דלא טענה כך כדי שלא להפסידה כתובתה הא השתא ג"כ מפסידה כתובה ואין לומר דלית לה מיגו דהיאך נהימנה א"כ לית חזקה דאין אדם טורח י"ל דרש"י ז"ל יסבור כשיטת הר"מ ז"ל דאפילו היכא שאין נאסרת עליו אפילו הכי הוה חזקה דאין אדם הופך שמחתו אבל כמ"ש לעיל דמשום הכי פירש במתני' שמא יבואו עדים ולא כפירוש התוספת יע"ש היטב ואין לומר אדרבה אי ס"ל לר' אליעזר חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה א"כ תו לית לה מיגו דלא אמרינן מיגו במקום חזקה י"ל דרש"י ז"ל יסבור דאיבעיא הוא בבבא בתרא והא דלקמן משום דלא אמרינן מיגו להוציא מה שאין כן כאן לאיסורא אמאי לא להימנא במיגו דאי בעי אמרה נאנסתי קודם אלא על כרחך דר' אליעזר ס"ל דלא נאמן להפסידה כתובה וא"כ תו ליכא מיגו כו' ולפ"ז שמואל דקאמר לקמן דהאומר פתח פתוח מצאתי נאמן להפסידה כתובה היינו על כרחך דוקא להפסידה כתובה ולא לאוסרה עליו דאית לה מיגו דאי בעי אמרה כו' ובכתובה איכא חזקה ולא שייך מיגו דמיגו להוציא לא אמרינן משא"כ לענין לאוסרה עליו אית לומר דלא מהימן דאית לה מיגו כו' אבל מה אעשה שהבית שמואל באבן העזר והרב הגדול בספרו פני יהושע כתבו דמשום הכי לא מהימנא במיגו דלא שייך כאן מיגו דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא כו' יעיון שם היטב. ואולם אפשר דזאת לשיטת התוס' ז"ל שפירשו דר"א אית ליה ג"כ דנאמן להפסידה כתובתה ושמואל ס"ל דנאמן לאוסרה עליו אם כן תקשה אמאי לא מהימנא במיגו וצריך לומר דלא שייך כאן מיגו דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא משא"כ רש"י ז"ל אפשר דסובר דשפיר אמרינן מיגו ועל כרחך דלא נאמן להפסידה כתובתה ולית ליה מיגו ושמואל דס"ל דנאמן להפסידה כתובתה ע"כ דס"ל דלא נאמן לאוסרה עליו דאית לה מיגו כו' ודוק היטב לפענ"ד:

שם ע"ב בתוס' בד"ה אי למיתב לה כתובה ניתב לה כו' משמע דמוקמינן אחזקה כו' עכ"ל היינו באשת כהן וקיבלה בה אביה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד דליכא כלל ספק דתחתיו או באונס כו' אלא חדא ספיקא ואהא כתבו דאוקמא אחזקת היתר דכיון דספק השקול הוא וליכא חזקה אחרת כנגדה דבאשת כהן לחוד או בקיבלה בה אביה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד אכתי איכא ספק ספיקא ספק שמא לא בקי בפתח פתוח ואם תמצא לומר בקי שמא אינו תחתיו או שמא באונס דלשיטתם אף ספק ספיקא דלא מתהפך הוה שפיר ספק ספיקא כמה שכתב בספר פני יהושע והכי נמי אף דאי אמרינן שמא באונס ואת"ל ברצון תו ליכא למימר שמא אינו בקי מ"מ לשיטתם הא הוה ספק ספיקא אף שאינו מתהפך אלא ודאי באשת כהן ובקיבלה בה אביה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד דליכא כלל ספק אונס או ספק תחתיו אלא ספק שמא בקי ועיין בספר פני יהושע יע"ש ודוק:

ע"ש גמ' אמר שמואל האומר פ"פ מצאתי נאמן להפסידה כתובה כו' ופרש"י הטעם משום חזקה דבשלמא לאיסורא אמרינן שויא אנפשיא חתיכא דאיסורא מה שאין כן לענין להפסידה כתובתה אימא דשקורי קמשקר לכך אמרינן דאמרי' חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה כו' ועכ"ז קשיא לי במאי דקאמר לעיל אי למיתב לה כתובה ניתיב לה כו' משמע דאי למיתב לה הוה נאמן להפסידה כתובתה ואמאי מהימן אפילו לר"י דלית ליה מיגו וחזקה דגופא מ"מ נימא שקורי קמשקר במזיד דהא לפום סברא דהשתא דלאוסרה עליו אינו נאמן ליכא חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה ועוד מאי הועילו חכמים בתקנתם דכל אדם יכול להעליל על אשתו כו' אמנם לשיטת הרמב"ם ז"ל וכן הוא שיטת רש"י ז"ל לפי מה שהתבאר לעיל דאף דיושבת תחתיו אפילו הכי איכא חזקה דאין אדם טורח בסעודה והופך שמחתו לאבל אתי שפיר מה שאין כן לשיטת התוס' דפירשו דהך חזקה אינו אלא דוקא באשת כהן או באשת ישראל ובקיבל בה אביה קידושין