פורת יוסף צו

תקשה אמתני' לפום סברא דהשתא דלא אסיק אדעתיה באשת כהן כו' א"כ מאי נ"מ בהך דנשאת ברביעי הא אכתי איכא ספק ספיקא כו' ולפי מה שכתבתי א"ש דהתוס' כתבו בשמעתין דמוכת עץ לא חיישינן דאם איתא דמ"ע היתה טוענת דאין גנאי כל כך כמו בביאת אונס ולפירוש ר"ח א"ש דמ"ע פתחן סתום כו' עכ"ל. מפי' מהרש"א ז"ל דבשמעתין אמרינן ואמאי ס"ס הוא כו' ואמאי לא דאם היתה באונס היתה טוענת די"ל דמ"מ הוא גנאי כו' עכ"ל ולפי זה אמתני' לא הוה מצי להקשות דאיכא ס"ס די"ל דאם היתה באונס היתה טוענת דאין גנאי והמקשה היה סובר כמו במ"ע דאין גנאי הכי נמי בביאת אונס כו' מה שאין כן השתא דקאמר האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה ועיקר רבותא דידי' לפום סברא דהשתא דנאמן לאוסרה ולא חיישינן שישקר במזיד דהא פריך עלה מאי קמ"ל מתני' היא האומר לאשה קדשתיך משמע דהיה סבור דעיקר דינא אתי לאשמעינן דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא והמתרץ השיב לו מהו דתימא מיקם הוא דלא קים ליה קמ"ל וא"כ לפי סברת המקשה אמאי לא קאמר ר"א דיניה סתם האומר לא מצאתי בתולים ויהיה משמעו בין טענת דמים ובין טענת פתח כו' אלא על כרחך דוקא טענת פתח פתוח דטענת דמים איכא ספק ספיקא לפירוש ר"ת ז"ל דמ"ע פתחן סתום וטענת דמים אין לה וא"כ בטענת דמים איכא ס"ס דמ"ע משא"כ בטענת פתח פתוח דליכא ספק ספיקא דגם מ"ע פתחן סתום לפירוש ר"ח וא"כ כיון דבמ"ע חיישינן אף דאין גנאי מכל שכן בטענת אונס ופריך שפי' דאפילו בטענת פתח פתוח אכתי איכא ספק ספיקא כו' ודוק היטב:

או יאמר כמ"ש הרב הגדול בספרו פני יהושע דמ"ש התוספת דמ"ע לא שכיחא מ"מ ליהוי האי ספק פלגא ופלגא ומיעוטא דמוכת עץ הוה רובא דהא ספק ספיקא דשרינן הוה מטעם רוב כמו שכתב הרשב"א וכן בהך שכתבו התוס' ז"ל דאונס מיעוטא ומאי בכך הא הוה פלגא ופלגא ומיעוטא דאונס הוה כמו רוב כו' עכ"ל וכל זה אי אמרינן דטעם ס"ס הוה כמו רוב עיין בספר פני יהושע שהאריך בזה וא"כ אמתני' איכא למימר דספק אונס כמאן דליתא דמי דרצון רובא וס"ס לאו מטעם רובא שרינן ליה מה שאין כן השתא דקאמר ר"א פתח פתוח כו' ולא קאמר האומר לא מצאתי בתולים דהוה משמע בין טענת דמים ובין טענת פתח פתוח אלא דבטענת דמים איכא ספק ספיקא לפירוש ר"ח דמ"ע פתחן סתום וטענת דמים אין לה ואמאי הא מ"ע מיעוטא כו' אלא דאכתי הוה ספק ספיקא דס"ס הוה מטעם רוב כו' כמ"ש הרשב"א ז"ל א"כ אכתי איכא ספק ספיקא גם בטענת פתח פתוח ספק אונס ואף דאונס הוה מיעוטא לגבי רצון אכתי הוה פלגא ופלגא ומיעוטא דאונס כו' כנ"ל:

ובפירש"י בד"ה נאמן לאוסרה עליו אבל להפסידה כתובתה אינו נאמן כו' עכ"ל יאמר בזה מדנקיט ר"א נאמן לאוסרה עליו ולא אמר נאמן סתם אלא דוקא לאוסרה ולא להפסידה כתובתה דלא סבירא ליה הך חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה. או יאמר דקשה ליה לר"א אמאי לא מהימן במיגו דבאשת כהן מיגו דאי בעי אמרה נאנסתי קודם שנתארסה לשיטת רבינו יונה וכן כתב החלקת מחוקק (סימן ס"ח) באבן העזר דלאו דוקא באשת ישראל בטוענת נאנסה תחתיו דמיהמנא אלא אפילו באשת כהן ובטוענת נאנסתי קודם נמי מהמנא כו' מטעם ברי ושמא בשלמא אשת ישראל ליכא מיגו דאי בעי אמרה נאנסתי תחתיו דלא בעי למיפסלה נפשה מכהונה דאפילו באונס הוה זונה כמו שכתב הר"מ ז"ל (בהל' איסורי ביאה פ' י"ח) יע"ש אלא באשת כהן איכא מיגו דאי בעי אמרה נאנסתי קודם וצריך לומר דלא טענה כך שלא להפסידה כתובתה דאם היתה טוענת נאנסה קודם דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלום ולכן לא מהימנה במכחישתו משא"כ אי אמרינן דנאמן להפסידה כתובתה דחזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה