פורת יוסף צה

שמואל דהנך שני דיעות לאו לענין איסורא אלא להפסידה כתובתה אבל לאוסרה עליו אפילו נמצא דם דאין הדמים ראיה א"כ רש"י דלא כמאן דאכתי לוקי בנמצא דם ואין הכי נמי דלהפסידה כתובתה אינו נאמן אלא לענין לאוסרה עליו כמה שכתב רש"י דר"א דוקא לענין לאוסרה עליו כו' אבל הריטב"א ז"ל כתב דהנך שני דיעות לא פליגי אלא לענין איסורא ולא לענין כתובה דלכ"ע אינו נאמן וא"כ רש"י ז"ל כדיעה ראשונה דדמים ראיה לענין איסורא וכ"ש לענין כתובה דאינו נאמן. עוד אבאר לך דהכי מיירי בשותקת או במכחישתו אבל בטוענת נאנסה כתבו תלמידי רבינו יונה דנאמנת וכן אי טענה מוכת עץ לפירש"י דפתחה פתוח דנאמנת. אמנם מה שכתב הרא"ש על תר"י דכי אמרינן דוקא במקום חזקה אי נמי במיגו והכי ליכא מיגו כו' עכ"ל לא ידענא אמאי לא מהימנה במיגו דאי בעי אמרה מוכת עץ אני לפרש"י דמ"ע דפתחה פתוח כו' אם נאמר דאמרינן מיגו לאיסורא וכמו שיתבאר לקמן דעדיפא דלא פסלה נפשה מכהונה ומיהו הרא"ש ז"ל סובר כפירוש ר"ת דבוגרת ומ"ע פתחן סתום וליכא מיגו אבל תר"י אפשר דסבירא להו כפירוש רש"י ז"ל ושפיר איכא מיגו כו':

ומ"ש הרא"ש ז"ל דאין לומר דוקא לאפוקיה ממונא מחזקה לא אמרינן ברי עדיף אבל הכי אדרבה יש חזקה לאשה כו' ולא דרובה עדיף מחזקה ורצון רובה כו' עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דודאי דבחד ספיקא דהיינו באשת ישראל בקיבלה אביה קידושין פחותה מבת ג' שנים ויום אחד ודאי דאסורה דאין לומר אוקמיה אחזקה דרובה עדיף ואין לומר דילמא בקטנותה ופיתוי קטנה אונס הוא דא"כ איכא חזקה להיפך דנעמוד בחזקת הגוף ונאמר דעכשיו זינתה כמו באשת כהן אבל הא קשיא לי דבטוענה נאנסה דהיינו פיתוי קטנה אונס דמתרצין דיבורא הא ודאי דברי ושמא ברי עדיף דליכא הכי חזקה דנעמוד בחזקת בתולה דאיכא נמי חזקה דהעמיד אשה בחזקת כשרות כו' וליכא למימר רובא עדיף דאונס כזה ודאי אין לו קול דהא אמרינן התם דברי עדיף עם חזקה דהיינו חזקת הגוף אף דאיכא חזקה אחרת כנגדו דאוקי ממונא בחזקת מרי אפ"ה ברי עדיף וא"כ ה"נ נימא דנאנסה היינו בקטנותה דפיתוי קטנה אונס הוא דלית ליה קול ואי דהעמיד על חזקת הגוף הא איכא חזקת היתר לבעל שוב ראיתי בריטב"א ז"ל שכתב דחזקה דממונא עדיפא מחזקת הגוף ור"ג מודה ביה יע"ש (בדף י"ז ע"א) אלא דברי ושמא עדיף וכ"ש כהאי גוונא דחזקת הגוף וחזקת היתר לבעלה שוין א"כ ודאי דנאמנת. אמנם כן מחלוקת גדולה וישנה הוא דרש"י ז"ל והתוספת וכן נראה מהרא"ש ז"ל סוברים לר"ג דחזקה דגופא עדיף מחזקה דממונא (בדף ע"ה ע"ב) גבי היו בה מומין יע"ש ואפילו בלא ברי והריטב"א ז"ל ושאר פוסקים סבירא להו דדוקא ברי ושמא וחזקה כו' ואדרבה כתב הריטב"א דחזקה דממונא עדיף אי לאו משום ברי ושמא ועיין באבן העזר (סימן קי"ז) סעיף ט' ובבית שמואל שם ומה שכתב הרא"ש ז"ל שוב לקיים דבריהם דהתם נמי רצון רובא כו' אפשר דאיכא לקוימיה בכהאי גוונא שקדשה בקטנותה ואיכא ספק דפיתוי קטנה אונס הוא. ומה שיש להקשות ניהמני לדידה במיגו דאי בעי אמרה נאנסתי תחתיו דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורה ובסמוך יבואר עוד מזה:

והנה ר"א דאמר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו כו' ר"א עיקר דינא אתי לאשמעינן דאימור לא קים ליה בפתח פתוח קמ"ל דקים ליה בפתח פתוח דאי דלא משקר במזיד כבר שמעינן ממתני' דהאומר לאשה קדשתיך והוא אומרת לא קידשתני דהיא נאמנת כו' ולכך נקיט פתח פתוח ולא טענת דמים דהא ודאי דמהימן דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא:

ובזה יתישב מה דמקשין העולם לפי שיטת התוספת שפירשו דעיקר תקנה דמתני' דבתולה נישאת ליום הרביעי הוא משום אשת כהן או בפחותה מג' שנים ויום א' ולא ניחא להו כפרש"י ז"ל דזנות בעדים לא שכיח א"כ