פורת יוסף פח

מסכת כתובות בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין כו' כן הוא גירסת הריטב"א ז"ל ליום הרביעי בלמ"ד ופירוש דהכי קאמר דאף אם הגיע זמן של שנים עשר חודש דנותנין לבתולה משתבעה הבעל ביום א' אפילו הכי צריכה להמתין עד יום ד' וע"ש ובסמוך יבואר זאת. בפירש"י בד"ה בשני ובחמישי כו' ושמא יבואו עדים כו' עכ"ל הא דלא ניחא ליה לפרש כפירוש התוספת דתקנתא היה באשת כהן או באשת ישראל ופחותה מג' שנים כו' ואין לומר דלא ניחא ליה לפרש דמתני' לא פלוג כו' ולכך פירוש דתקנתא היה בכל הנשים שמא יבואו עדים כו' דא"כ אכתי תקשה הא דקתני במתני' סתמא משמע דתקנה היתה בכל הנשים שיהא נשאות דוקא ביום הרביעי תינח נערה קטנה מאי איכא למימר דאם נשאה בקטנותה הא ודאי דליכא למיחש שמא זנתה דאפילו זנתה תחתיו באשת ישראל דפיתוי קטנה אונס הוא ומישרא שרי אלא דלא פלוג וא"כ אכתי תקשה אמאי לא ניחא ליה כפי' התוספת. אבל הנראה לי בזה דהריטב"א ז"ל כתב אהא דכתבו התוספת דעיקר התקנה היה באשת כהן או באשת ישראל פחותה מבת ג' שנים ויום אחד וכי עשו תקנה למעוטא כו' וא"כ אתי שפיר דודאי עיקר התקנה היה אף באשת ישראל שמא יבואו עדים ולכך תקנו בכל הנשים משום לא פלוג משא"כ לשיטת התוספת עיקר התקנה היתה משום אשת כהן ולמיעוטא לא היה להם לעשות תקנה כו':

ובזה יש ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל דכתב בפ"ג דהלכות סוטה וזה לשונו היתה קטנה שנתקדשה לדעת אביה וזינתה הרי זו אסורה לבעלה ישראל וכתב הכסף משנה שם דאף דאמרינן ביבמות בפד"א שתים שקידשו שתי נשים כו' דפיתוי קטנה אונס הוא דלישראל שרי רבינו דחאה זאת מהלכה מההיא דפתח פתוח כו' יע"ש ולפי מ"ש אפשר דהר"מ סובר כפירוש רש"י ז"ל דהתקנה לא היתה משום לא פלוג אלא שמא יבואו עדים וא"כ קשיא תינח נערה קטנה מאי איכא למימר ולכך צריך לומר דההיא דאמרינן שם דפיתוי קטנה אונס הוא ליתא מקמא הך מתני'. והר"מ ז"ל לשיטתי' דסבירא ליה דבבוגרת ומוכת עץ נמי יש להו טענת דמים ומתני' מוקי לקמן (בדף ח' ע"ב) לא בטענת דמים ושייך נמי הך תקנתא אפילו בבוגרת ומ"ע כו' ואף דלפי ה"א מוקי הך מתני' בטענת פתח פתוח מ"מ אין לחוש כיון דלא קאי הכי במסקנא ובסמוך יבואר עוד מזה בגמרא לקמן ודוק:

שם גמרא אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי ששנינו הגיע זמן ולא נשאת כו' מריה דאברהם תני תניא בדלא תניא כו' עכ"ל לפירש"י ז"ל דפירש דשואל הטעם מפי מה דוקא ליום הרביעי יש לראות במה יתורץ במה שמשני לפי ששנינו הגיע זמן כו' והוא קושית התוספת ז"ל אבל הנראה לי בזה כמ"ש הריטב"א ז"ל אהא דקתני במתניתין ליום הרביעי ולא תני ביום הרביעי והיינו אף אם הגיע זמן בא' בשבת אפ"ה צריך להמתין עד יום ד' עכ"ל וא"כ הכי פירושו דשואל הטעם מפני מה קתני ליום הרביעי וזה שאמר מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי ולא אמר מפני מה תקנו כו' אלא דאין שואל הטעם על התקנה אלא אהא דקתני ליום הרביעי ועל זה אמר לפי ששנינו הגיע זמן כו' מעלה לה מזונת ולכך אמר ליום הרביעי לאשמעינן דמעוכב הוא בתקנת חכמים ואין לה מזונת וזה שאמר ליום הרביעי דצריך להמתין ואין לה מזונת וזה שכתב רש"י ז"ל דמעוכב הוא בתקנת חכמים כו' ופריך מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא דבשלמא אי הוה תני התם בהדיא במתני' שם דאם הגיע זמן באחד בשבת שאין מעלה