פורת יוסף פז
Porat Yosef 87 · פורת יוסף · free full Hebrew text
Open in the reader →אכילתו דאית ליה קל וחומר דבראשית רבה יע"ש היטב בלחם משנה וא"כ ליכא למיפרך כלל מה לכ"ה שכן לוקין שלא כדרך אכילתן דבשר בחלב נמי לוקה שלא כדרך אכילתו כו'. ובחדושינו במסכת פסחים יבואר זאת בעזה"י. יש להקשות הא דאמר (בדף כ"ב) והרי ג"ה ומשני כשהותרה נבילה היא וחלבה וגידה הותרה הניחא למ"ד יש בגידין בנותן טעם כו'. והר"מ ז"ל דפסק דאין בגידין בנותן טעם ואפ"ה פוסק דג"ה מותר בהנאה והא פסק כר"א דכל מקום שנאמר לא יאכל כו' ויש ליישב זאת דיש ק"ו דג"ה מותר בהנאה מחלב דמותר בהנאה דיעשה לכל מלאכה מכ"ש גיד הנשה כדמסיק לקמן (בדף כ"ה ע"ב) לר"י הגלילי והא דלא קאמר הכי לר' יהודה דיליף ק"ו דג"ה מותר בהנאה. י"ל דלרבי יהודה ליכא למיליף דיהא ג"ה מותר בהנאה דאיכא למיפרך מה לחלב שכן איסורו לאחר הדיבור תאמר בג"ה דלר"י דאיהו אמר בחולין (דף ק' ע"ב) דג"ה לבני יעקב נאסר יע"ש והוה לפני הדבור וכה"ג פריך ביבמות (דף ד' ע"ב) מה לכולהו נמי שכן ישנו לפני הדיבור וכה"ג פריך בכמה מקומות ולכך צ"ל דכשהותר נבילה היא וחלבה וגידה הותרה ודו"ק היטב: כתב הרמב"ם ז"ל בהל' מאכלות איסורות כל מקום שנאמר לא יאכל אכילה והנאה במשמע עד שיפרט כו' ובחלב שנאמר יעשה לכל מלאכה ובהל' שאר אבות הטומאה פסק דחלב נבילה אינו מטמא טומאת נבילה שנאמר יעשה לכל מלאכה. ומקשין העולם דהיאך מוכח תרי לימודים מהכי והנראה דיש ליישב זאת דודאי אי אמרינן דקרא קאי אטומאה דאינו מטמא ממילא מוכח מפשטיה דקרא דמותר בהנאה דמדכתיב דחלב נבילה יעשה לכל מלאכה היינו שמותר לעשות כל מלאכה ואינו מטמא א"כ מוכח בהדיא דמותר בהנאה ואי דקשיא אימא כולו להכי הוא דאתי יש לומר דע"כ דקרא לטומאה דאי להיתר הנאה א"כ ל"ל דכתיב אותו למימר דכל האיסורין שבתורה אסורין בהנאה תיפוק ליה מדאיצטריך היתר הנאה בחלב ש"מ דכל מקום דכתיב לא יאכל אכילה והנאה במשמע כמו דיליף ר"מ מנבילה כו' אלא ע"כ דיעשה לכל מלאכה איצטריך לטומאה וטהרה וממילא מוכח דמותר בהנאה והא דאמר בגמרא אותו כו' ולא מפיק ליה מיעשה י"ל דס"ל דיעשה לכל מלאכה לטומאה ולמאן דאית ליה דיעשה לכל מלאכה להיתר הנאה סובר דהיתר הנאה מנבילה ואיצטריך היתר הנאה בנבילה גופא דאי לאו הכי ה"א דנבילה אסורה בהנאה ואף שכתבתי לעיל דנבילה ע"כ מוכח דמותרת בהנאה דאל"כ והמת יהיה לו היכא משכחת ליה. י"ל דהיינו לר"מ אבל אנן דפסקינן דבן פקועה מותר בשחיטת אמו א"ש ואיצטריך בנבילה גופא דלא תימא דאסורה בהנאה ור"מ דיליף מנבילה אפשר דס"ל דחלב נבילה יעשה לכל מלאכה איצטריך לטומאה שאינו מטמא משום טומאת נבילות כנ"ל נכון ודו"ק היטב: סליק