עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › פורת יוסף

פורת יוסף פו

Porat Yosef 86 · פורת יוסף · free full Hebrew text

Open in the reader →

להאי תנא דאין איסור חל על איסור אלא במוסיף דוקא ולא בכולל:

הן אמת שיש להקשות אהא דהמבשל חלב בחלב דאינו לוקה שתים דלא הוה איסור מוסיף ואמאי אינו לוקה שתים דהא אנן פסקינן בחולין דחצי זית בשר וחצי זית חלב מצטרף ולוקה משום בשר בחלב ואמאי לא יחול איסור בשר בחלב על חצי שיעור דחייל כמה שכתב הר"מ ז"ל בהל' שבועות מי שנשבע שלא יאכל חצי שיעור מנבילות וטריפות דחייב דחייל איסור שבועה על חצי שיעור יע"ש היטב וכבר התבאר זאת לעיל אם כן אמאי לא יחול איסור בשר בחלב על איסור חלב. וכן יש להקשות אהא דאמר בגמרא בחולין (דף ק"א) דבמיתי איסור אבר מן החי וחייל אאיסור טריפה קמיפלגי כו' ולשיטת הר"מ אמאי לא יחול איסורי אמ"ה דמצטרף בשר גידים ועצמות על איסור טריפה ובחולין יבואר זאת בעזה"י ודוק היטב בכל מה שכתבתי:

במסכת פסחים (דף כ"ד ע"ב) תניא איסי בן יהודה אומר בשר בחלב אסור באכילה בג"ש דקודש קודש מטריפה בהנאה בק"ו מערלה והקשו התוספת לר"ש דיליף גם כן דאסור באכילה בג"ש אמאי לא יליף לאיסור הנאה מק"ו דאדם דן ק"ו מעצמו יע"ש בחולין (דף קט"ז ע"א) והנה הא דאמר מה לכלאי הכרם שכן לוקין שלא כדרך אכילתן כו' ואביי תאמר במאי אטו בבשר בחלב אכילה כתיבא דלהכי לא כתיב אכילה בגופה לומר שלוקין שלא כדרך אכילתן כו' עכ"ל. והנה אם נאמר דהכי פירושו דמדלא כתיב אכילה בגופה ש"מ כו' א"כ הא לר"ש כתבו התוספת (בדף כ"ב) דע"כ איהו ס"ל כר"א דכל מקום שנאמר לא יאכל אכילה והנאה במשמע דר"ש סובר דגיד הנשה אסור בהנאה יע"ש וא"כ לדידי' ליכא למימר דא"כ לכתוב אכילה בגופה דאדרבה דאי הוה כתיב אכילה בגופה הוה אסור בהנאה כדר"א ולפום סברא דהשתא קיימינן דבשר בחלב מותר בהנאה וא"כ לר"ש ליכא ק"ו דאיכא למיפרך מה לכלאי הכרם שכן לוקין שלא כדרך אכילתן והנה לפי מה שהתבאר לעיל בחדושינו דלר"ש דאית ליה במכות דכל שהו למכות ולא אמרו בכזית אלא דוקא לקרבן ס"ל דכל איסורין שבתורה לוקין שלא כדרך אכילתן כמ"ש מהריב"ל והבאתיו לעיל א"כ ודאי דאיכא למילף מק"ו לר"ש מכלאי הכרם דליכא למיפרך מה לכלאי הכרם שכן לוקין שלא כדרך אכילתן דהא לדידיה כל איסורין שבתורה לוקין שלא כדרך אכילתן כו' אלא דיש להקשות אהא גופא דקאמר מדלא כתיב אכילה בגופה מאי נפקא מיניה אי הוה כתיב בפירוש או דיליף לה מגזירה שוה ואי דקאמר כיון דלא כתיב אכילה בפירוש ממילא לוקה שלא כדרך אכילתן זה דבר זר הוא לומר כן דמהיכי תיתי לומר כן כיון דילפין מג"ש מטריפה אין ג"ש למחצה כמו התם דוקא דרך אכילה כו' ובחדושינו במס' פסחים יבואר זאת:

ודע עוד דמה דהקשו התוספת וא"ת לר"ש אמאי לא יליף הנאה בבשר בחלב מק"ו ואמאי לא הקשו להם להנך תנאי דלתנא דבי רבי ישמעאל דיליף מג' פעמים לא תבשל ולכולהו אינך אמאי לא הוקשו להן דאמאי לא יליף איסור הנאה מק"ו ודוחק לומר דמילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ואפשר דלהנך תנאי לא קשיא כלל דאיצטריך למלקות ואף לשיטת הרמב"ם ז"ל דלאו דאתי באם אינו ענין אין לוקין עליו כמבואר בהלכות מאכלות אסורות וכמו שנתבאר לעיל בחדושינו ואם כן מאי נפקא מיניה או מק"ו דאין עונשין או מלא תבשל יתירא. יש לומר דכבר כתב הלחם משנה דלאו דאתי באם אינו ענין ואיסור מפורש על כרחך הלאו אתי למלקות דאי לאיסורא הא כתיב בפירוש וה"נ דאיסורא מק"ו כו' ואיך שיהיה קשה אם כן אמאי פסק הר"מ ז"ל דבשר בחלב אם עבר ונהנה דאין לוקה עליו. וכתב הלחם משנה דיליף מלא תבשל יתירא ולאו דאתי באם אינו ענין אין לוקין עליו ואמאי לא הא איכא נמי קל וחומר דאיסי בן יהודה דודאי אדם דן קל וחומר מעצמו ואדרבה לדידיה דיליף איסור אכילה מלא תבשל יתירא ודאי דלוקה על אכילה אף שלא כדרך