פורת יוסף פה

דלאו דלא יחלל לית ביה דאיהו מחוללת ועומדת דאפילו לקהל ישראל אסורה ואם בא עליה אח"כ ישראל דהוה הוולד חלל כו' ומיהו בקדושין מסיק דישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה כו' ומיהו אי אמרינן דחלל מחייבי עשה לוקין עליה משום חללה דלא כסברת ריב"ם שכתבו התוס' (בדף ס' ע"ב) והבאתי לעיל הוה א"ש דנ"מ ללקות עליה משום חללה אם בא עליה כה"ג דהוה חללה ואם בא עליה אח"כ לוקה משום זונה וחללה דזונה נמי הוה דמחייבי עשה הוה זונה אלא דכבר כתבתי לעיל דאיתא לסברת ריב"ם שכתבו התוספת דחללה דמחייבי עשה אין לוקין עליו כו' ויש נ"מ בדרך אחר ואין להאריך ודוק היטב לפענ"ד:

ראיתי לבאר בכאן בחולין (דף ק"ה ע"ב) המבשל חלב כו' ושמואל מאי קסבר אי קסבר איסור חל על איסור כו' והקשו התוס' הא איסור הנאה הוה איסור מוסיף י"ל דאיסור הנאה לא הוה אלא איסור חמור ולא איסור מוסיף עכ"ל והנה הלחם משנה (בהל' מאכלות איסורות פרק ט' הלכה ו') כתב אהא דכתב רבינו דהמבשל חלב בחלב אינו לוקה כו' שאין כאן לא כולל ולא מוסיף ולא ב"א וכתב הלחם משנה והא איסור הנאה הוה איסור מוסיף כמ"ש רבינו מהל' אלו פ"ד אקדשי' מיגו דאיתוסיף איסור הנאה כו' וי"ל דכיון דעל איסור הנאה אין לוקין ר"ל דלשיטת הרמב"ם דכל איסורי הנאה אין לוקין עליו מטעם דהוה לאו דאתי בא"א כמו שבארנו בפתיחה לא הוה מוסיף דמוסיף לא הוה אלא כשהאיסור האחרון שוה עם הראשון משא"כ כאן דלא אמרינן מיגו שניתוסף איסור הנאה באיסור יהא בו איסור אכילה בלאו עכ"ל. והנה מה שנתן כלל זה יש להקשות עליו דהא בכריתות והר"מ ז"ל כתב בהל' (שגגות פ"ד) יש בא ביאה אחת וחייב עליה חמש חטאת כיצד יעקב היה לו בת מזלפה ושמה תמנע ונשאה לבן והוליד בת ושמה סרח ונשאה ראובן מתוך שנוסיף על שאר אחין משום אשת אח כו' עכ"ל והוא נלמוד מסוגיא דכריתות פרק אמרו לו מתני' יש בא ביאה אחת כו' ומזה הוכיחו התוס' ביבמות (בדף ל"ב ע"ב) בתוספת בד"ה איסור כולל וא"ת דילמא ר"י נמי אית ליה כו' ומיהו במוסיף בשני שמות נמי חייל מההיא דכריתות כו' עכ"ל וא"כ הרי בהדיא דמחייב יעקב משום כלתו מתוך שנוסיף על שאר האחין באיסור אשת אח דהוה בכרת אף דלא דמיא לאיסור הראשון ובחדושינו במסכת חולין נאריך בזה בעזה"י:

והנה אם נאמר כמ"ש הלחם משנה הוה א"ש מאי דקאמר בפסחים (דף מ"ז ע"ב) המבשל ג"ה בחלב בי"ט ואכלו לוקה חמש ובתוספת הקשו אמאי לא תני נמי ג"ה של נבילה ולפי סברת הלחם משנה אפשר לומר דהך תנא סבירא ליה דלוקין על הנאת בשר בחלב והוא כמו שאבאר דלאיסי בן יהודה דיליף ק"ו בשר בחלב מערלה א"כ מצינו למילף מיניה דלוקין על הנאת בשר בחלב כיון דילפינן מג"ש דקדשים שיצא חוץ למחיצתן כמ"ש התוספת שם והק"ו אינו אלא לגילוי מילתא בעלמא א"כ שפיר לוקין עליהם כיון דהק"ו אינו לגילוי מילתא שכתבו בכללי התלמוד והתוספת דכתבו בפסחים (דף כ"ה ע"ב) הא דלא קאמר הכל מודים בבשר בחלב שמא דאין מזהירין מן הדין כבר תמה המשנה למלך בהל' יסודי התורה יע"ש היטב. והא דלא קאמר הכל מודים היינו משום דלתנא דבי ר' ישמעאל אין לוקין כלל דהוה לאו דאתי באם אינו ענין לשיטת הרמב"ם ז"ל והך תנא דברייתא אפשר דסבירא ליה כאיסי בן יהודה וסבירא ליה דאין איסור חל על איסור והא דחייל בשר בחלב דהוה איסור מוסיף לדעת הר"מ כיון דלוקין על הנאת בשר בחלב ודע דליכא לאקשוי א"כ לילקי שש משום הנאת בשר בחלב כבר כתב המשנה למלך בהל' יסודי התורה דאכילה אחת ודאי דאין חייב תרתי יע"ש היטב משא"כ ג"ה של נבילה דלא חייל דאין איסור חל על איסור אלא דוקא במוסיף ולא בכולל דסבירא ליה