עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › פורת יוסף

פורת יוסף עג

Porat Yosef 73 · פורת יוסף · free full Hebrew text

Open in the reader →

בעזרה לאו דאורייתא כו' אלא הכא בשוחט ונמצא טריפה עכ"ל יש להקשות אמאי לא מוקי פלוגתייהו בהכי והוא דבסוף תמורה במתני' שם אלו הן הנקברין שער נזיר וחולין שנשחטו בעזרה ר"ש אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו כו' וא"כ לר"ש לשיטתיה שפיר מקודשת דכל הנשרפין אפרן מותר דמהאי טעמא פסקינן בא"ה דהמקדש בחמץ בפסח חוששין לקדושיו דשמא הילכתא כר"י דאין ביעור חמץ אלא שריפה ושמא יש באפר שוה פרוטה וכן כתבו התוס' בפסחים (דף כ"ח ע"ב) יע"ש ואם כן אימא דבהא פליגי דת"ק סובר דחולין בעזרה בקבורה ולכך אינה מקודשת ור"ש לשיטתיה דסובר דחולין שנשחטו בעזרה בשריפה ושפיר מקודשת דמיירי שיש באפר שוה פרוטה וכל הנשרפין אפרן מותר. הן אמת שרש"י ז"ל כתב בתמורה עלה דהך דר"ש אומר בשריפה היינו מדרבנן גזירה אטו קדשים פסולין כו' יע"ש וא"כ בודאי אפרן אסור דמאי טעמא אמרינן כל הנשרפין אפרן מותר כתבו התוס' בסוף תמורה דאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בה משא"כ חולין בעזרה דהוה בשריפה רק מדרבנן ודאי דאפרן אסור ופריך שפיר:

אמנם כן בתוס' בד"ה וכן חי' כתבו בהדיא דהא דחולין שנשחטו בעזרה ישרפו היינו מן התורה כו' והא דקאמר היינו דגזרינן חיה אטו בהמה היינו כמו שכתבו התוס' בחולין (דף פ"ה) דמכי ירחק ממך המקום לא מרבינן אלא בהמה וחיה ועוף אינם אסורים אפילו באכילה מן התורה כלל דר"ש פליג אהך ברייתא דמרבי אפילו חיה ועוף יעוין שם היטב ובאמת י"ל דלר' שמעון מן התורה בשריפה דבת"כ דריש לה בהדיא ר"י אומר יכול חולין שנשחטו בעזרה וחטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי בשריפה תלמוד כי קודש הוא הוא בשריפה כו' ור"ש אומר דהוא לדרשא אחרינא כו' וחולין כו' ומדכללם בהדי אינך משמע דמן התורה הוה בשריפה יע"ש היטב ודע דלר' שמעון מצינו למימר דחולין שנשחטו בעזרה דהוה בשריפה ילפינן ליה מק"ו בהנך תלת מערלה וחמץ בפסח וכ"ה דבשריפה כו' כ"ש חולין בעזרה דנעבדה בהו עבירה דבשריפה ואי דיקשה מה להנך שכן לוקין שלא כדרך אכילתן תאמר בחולין בעזרה כמ"ש התוס' בפסחים (דף כ"ה) יע"ש והבאתיו לעיל דאין לומר דיליף מערלה וחמב"פ ובשר בחלב כו' כמה שכתבתי לעיל י"ל דהא אליביה דר"ש קיימינן הכי ואיהו אית ליה בהדיא דבשר בחלב מותר בהנאה וא"כ ליכא למימר בשר בחלב יוכיח י"ל דלר"ש בלאו הכי לא קשיא כלל מה לכלאי הכרם שכן לוקין שלא כדרך אכילתן דאיהו ס"ל במכות דכל שהוא למכות ולא אמרו בכזית אלא דוקא לקרבן כו' ולדידיה כתב מהריב"ל במס' שבועות והביאו מהרש"ל ומהרש"א ז"ל (בדף כ"ה ע"ב) גבי שנשבע שלא יאכל חצי שיעור כתב שם דלר"ש דאית ליה דכל שהו למכות מכל שכן דס"ל דכל איסורין שבתורה לוקין שלא כדרך אכילתן יע"ש וא"כ ליכא למיפרך מה לכלאי הכרם שכן לוקין שלא כדרך אכילתן דלר"ש כל איסורין שבתורה נמי לוקין שלא כדרך אכילתן כמה שכתב מהריב"ל ולפ"ז א"כ לר"ש מצינו למימר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא מק"ו וא"כ אימא דלהכי המקדש בחולין שנשחטו בעזרה מקודשת לר' שמעון דמיירי ביש באפר שוה פרוטה וכל הנשרפין אפרן מותר ותנא קמא סבירא ליה דהוה מן הנקברין כסתם מתני' דסוף תמורה כו' ולכך אינה מקודשת:

סליק פרק שמיני