פורת יוסף סט

שליח מ"מ זכיה עדיפא משליחות כו' וא"כ ודאי לדעת רש"י במסכת בבא מציעא בפרק איזהו נשך ובבא בתרא (דף ק"מ) דמדרבנן אית ליה זכיה וא"כ בקיבל אביו קידושין ודאי הוה קידושין דזכות הוא לו ופחות מחצי שנה קודם י"ג דלאו זכות הוא לו שמא תזנה עליו ואינו יכול לשומרה לא תקנו רבנן נשואין כו' אף שקידש לו אביו כו' אשה ובחצי שנה קודם דליכא למיחש שמא תזנה עליו וזכות הוא לו הוה קידושין מדרבנן כו':

הן אמת שראיתי להמשנה למלך (הלכות גירושין פרק ששי הלכה ג') שכתב על מה שכתב הטור (בסימן קנ"ה) דטוב לבדוק בשעת גירושין אם הוא גדול דתיקשה ממ"נ אם הוא קטן אין קידושיו קידושין כו'. ותירץ לשיטת ר"י בר ברזילי שהביא מהרי"קו בשורש ל' דקטן שקידש לו אביו אשה דצריכה גט דזכין לאדם שלא בפניו א"ש וכתב במשנה למלך דמן התורה קאמר יע"ש היטב וא"כ לדידן דקטן אית ליה זכיה מדרבנן שפיר כתב הב"ח ז"ל דקטן שקידש לו אביו אשה חצי שנה קודם דקדושין מדרבנן הוה קידושין כו' והרי יש לו עדים נאמנים לדין זה. ואין להקשות למאן דאית ליה דקטן אית ליה זכיה מן התורה א"כ קשיא הא דאמרינן בקדושין (דף י"ט ע"א) עלה דהך מהו שמייעד אדם לבנו קטן א"כ מצינו אישות לקטן כו' ומסיק דאינו מייעד כו' ואי אמרינן דקטן אית ליה זכיה מן התורה הדרא קושיא לדוכתי' דמצינו אישות לקטן מן התורה שקידש לו אביו אשה כו' אבל הנראה דמדפריך שם בתר הכי מאי הוה עלה משמע דלא חייש להך קושיא דמצינו למימר דהתורה מיעטה דאינו חייב מיתה כו' ה"ה כאן נמי אף שקדושין הוה קידושין מן התורה למאן דאית ליה דקטן אית ליה זכיה מן התורה אפ"ה מיעטה התורה איש פרט לקטן דאינו חייב מיתה. שוב מצאתי בספר פני יהושע שכתב כן עלה דהך פריך מאי הוה עלה יע"ש היטב וא"כ א"ש ג"כ כאן. ויש לנו דברים ארוכים בההיא דקדושין ובמקום אחר אאריך בזה בעזה"י ולפ"ז צדקו יחדיו דברי הב"ח ז"ל:

והנה יש להקשות על סברת ר"י בר ברזילי דכתב דקטן שקידש לו אביו אשה דהוה לכל הפחות קידושין מדרבנן דקטן אית ליה זכיה ליה מדרבנן. יש להקשות שהרי הרמב"ם (בהלכות אישות פרק ה') ובאבן העזר (סימן כ"ט) דהילך מנה ותתקדש לפלוני דמקודשת והוא נלמד מגמרא דקדושין (דף ה') כתבו הפוסקים דוקא שאותו פלוני שויא שליח או שקידש אח"כ ולשיטת ר"י בר ברזילי אפילו לא שויא שליח כלל אפ"ה הוה קידושין מטעם זכיה דזכין לאדם שלא בפניו כו' ומה לי קטן או גדול דהא אמר בבבא בתרא (דף קנ"ה) דזכין לקטן וכ"ש לגדול כו' אלא ודאי דליתא לסברת ר"י בר ברזילי דאפשר דאין זה זכות לו דמתחייב במזונת ואף דמעשה ידיה תחת מזונת מ"מ זימנין דלא ספקה ועוד דנאסר בששה נשים כו' וגם על המשנה למלך אני תמה דהיאך רוצה לומר דגם הטור ס"ל הך סברא והלא בהך דהילך מנה ותתקדש לפלוני כתב דוקא שאותו פלוני עשאו שליח או שקידשה אח"כ ואמאי נימא דזכין לאדם כו' אבל בנראה לי בזה דודאי בגדול לא אמרינן דליהוי קידושין דנמצא ממלא כל העולם כולו ממזרים דשמא יקדיש לו ראובן אשה במדינה זו וילך הוא וישא במדינה אחרת אחותה ולא ידע כלל שקידש לו ראובן אשה ולכך אמרינן דאינה מקודשת אלא א"כ עשאו שליח דכה"ג אמרינן ביבמות דלא ישא אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת כו' מה שאין כן בהך שקידש לו אביו אשה דידע מהקדושין וודאי דלא שייך שמא ישא אחותה במדינה אחרת ושפיר הוה קידושין מדרבנן כו' ודו"ק היטב לפענ"ד:

זאת תורת העולה מדברינו דלשיטת רש"י ותוס' והרא"ש דבחצי שנה קודם מותר להשיא אשה לקטן ומצוה נמי איכא דלשיטתייהו דאין קדשה אלא במופקרת ומזומנת לזנות ופילגש מותרת אף להדיוט ואיסורא דרבנן הוא דאיכא כמ"ש הרא"ש בקדושין דבושה היא