פורת יוסף נז

אשת איש א"כ אטו בתרי קטלא קטלי דר"י במזיד איירי ואי איפכא לא הוה מוסיף כנ"ל:

אמנם יש לעיין בההיא דכריתות פא"ל יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאת הבא על בת בתו כו' וגי' התוס' ג"כ שש דלא גרסי לאחות אשתו וגי' הר"מ אחות אשתו ע"י ב"א אם שהוא הולך על הדרך שכתבנו לעיל או כדי דיודה ר"י יע"ש בתוס'. אך את זה אדרוש מה שכתב הר"מ א"א שמת אחי אביו ונשאה אחר הרבה יש לתמוה אמאי לא באחי אביו גופא דהוה איסור בת אחת אפילו לדידיה דחשיב במתני' איסור ב"א כמו שביארנו בסמוך. והא דאמר בגמרא שם דאיכא בריה לסבא ול"ל תיפוק ליה דאיסור מוסיף משום שנאסרה לכ"ע בשני שמות וע"כ שמת הזקן וא"א משום אחר כמ"ש לעיל ודאי דתיקשה דלית מוסיף כמ"ש לעיל כיון דעתה לא הוה מוסיף תו לא אמרינן דתו לא פקע יע"ש וא"כ פי' נמי לעיל כה"ג דמת זה ונשאה אחר אמנם יקשה היא גופא מנא ליה אימא מתני' באיסור בת אחת מיירי בשלמא לשיטת התוס' דמתני' לא מיירי אלא בכולל או במוסיף א"ש דע"כ אשת איש שמת אחי אביו וכן בזקן נמי כה"ג דליהוי מוסיף ולא כולל ונדה נמי אחר שנשאה זה נעשית נדה ודאי דתקשה שפיר מאי מוסיף איכא הכי אבל לשיטת הר"מ צ"ע כיון דהוא מפרש מתני' באיסור ב"א כמה שכתבתי לעיל וא"כ אימא דהוה אשת איש ואשת אביו בבת אחת וראיתי להתי"ט שהעיר בזה על הרב ברטנורה שכתב דמת זה והוה כולל כו' יע"ש ועל הרב ברטנורה אין כאן תמוה דמפרש מתני' בת א' כמו שמפרשין התוס' אבל על הר"מ צ"ע דבהא דאחי אביו כתב דאשת איש שמת זה ונשאה אחר ובהא דאביו כתב דאיסור א"א ואשת אביו בב"א עכ"ל ולאיזה צורך כתב כן לעיל דמת זה ואחר העיון נראה דאף דמיירי בכה"ג אין להקשות א"כ לימא דמוסיף הוא לשאר העולם י"ל דמתחלה נמי שמת אחי יצחק נמי אסורה לכל העולם מיבמה לשוק ואה"נ דאם בא עליה אח"כ אין ממיתין על ידה דאין איסור חל על איסור אפילו חמור על קל אם לא בכולל וכן הוא דעת הר"מ ז"ל וכבר היה אפשר לומר דחלוץ ליה וזה נמי שעבר בלאו דלא יבנה ושפיר איכא איסור מוסיף אלא שטריחא ליה מילתא ולכך כתב דהוה בן קטן לסבא. ועיין בפירוש הר"מ דבן קטן הוא דאל"כ היאך חל על ברי' איסור אשת אב שכבר נאסרה משום אחי אביו ואף שהתוס' פירשו דלא מיירי מתני באיסור ב"א לא קשיא מידי דנהי דלא תני ביעקב איסור ב"א לגביה בריה חשיב איסור ב"א ודוק היטב בכל מה שכתבתי:

ועוד כתב הר"מ (בהלכות איסורי ביאה פ"ב) וכן הבא על אשה והוליד ממנה בת הרי זה חייב שתים אחת משום אשה ובתה ואחת משום בתו והר"א בהשגותיו כתב וז"ל א"א אלו השתים אינן אלא לקוברו בין רשעים גמורים עכ"ל יש לתמוה דודאי נ"מ למחייב ב' חטאת בשוגג כמ"ש המ"מ והמ"ע ועוד בהא דלעיל דהבא על אמו שהיא אשת אביו הוה ליה להשיגו כן וראיתי ללחם דשנה שכתב דאית ליה להראב"ד דאם נשאה והי' לו בת ממנה דאין חייב כו' דאין מזהירין מן הדין עכ"ל יש לתמוה דודאי הבא על בתו שהוא בת אשתו דחייב שתים דלא מק"ו אלא דקרא דערות בת בנך כו' משמע בין מן הנשואין ובין מן האונסין כמו דאמרינן באשה ובתה דמשמע בין בתו ובין בתה ה"נ כו' ומיניה דבתו נמי בכלל זה כיון דבת בתו מכח קורבה דבתו קאתי בכה"ג ודאי מזהירין מן הדין דגילוי מילתא בעלמא הוא כמ"ש המ"מ וכן רש"י ז"ל שכתב בריש פרק ראשון בתו היינו מאנוסתו דאי מנשואתו היינו בה אשתו משמע ודאי דגם מנשואין חייב משום בתו נמי אלא דקשיא ליה דהוא נמי בת אשתו ולמה לי איסורא דבתו ועוד יש לתמוה דבתו ובת בתו מאנוסתו הוא בשריפה ילפינן מג"ש דהנה הנה מאשה ובתה וזמה זמה מחמותו כו' וא"כ ודאי דבתו מאנוסתו בג"ש מצי מייתי לה וה"ה בתו מנשואין וצ"ע ומ"ש הלחם משנה בבא על אשה בזנות והוליד ממנה בת ואח"כ נשאה דלא חל איסור בת אשתו על איסור בתו נראה דאם יש לה בנות מאיש