פורת יוסף נה

בדף לא ע"ב מתני' ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת א' מהן ועשה בה השני מאמר הר"ז חולצת ולא מתיבמת ובגמרא מסיק טעמא גזירה משום ב' יבמות הבאות מבית א' כו' וא"כ אם היתה צרת ערוה ואשת שני מתים ליכא למיגזר דהא ערוה לא צריכא יבום וחליצה ועיין בבית שמואל הל' יבום (סימן ק"ע) ודבריו צריכין ישוב דעת ועיין ריש פרק כיצד מ"ש שם ובגמ' דפריך ואי זיקת ב' יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי ומשני דרבנן כו' מפי' רש"י יראה שפירש מדרבנן דמאמר אין קונה אלא מדרבנן משמע דס"ל אשת ב' מתים דאורייתא אלא דמאמר דרבנן היא ואפשר דכיון דכאן היא גופא דרבנן היא ס"ל דצרתה מותרת כמו צרתה דחייבי לאוין ושניות דלא כמ"ש התוס' ואף דהיה סבור דמאמר מדאוריי' קונה ע"כ היה סובר דמהני מאמר לרבנן לא למיהוי אשת שני לגמרי ולא אשת ראשון וכן יראה שפי' רש"י במתני' דר' שמעון לית ליה האי דרשא דאשת שני מתים כו' ועיין בריש כיצד ודו"ק:

בדף לב גמרא השתא ומה התם דאידחיא מהאי ביתא לגמרי כו' תנא הך תנא ברישא כו' ולא ניחא ליה למימר דזו ואצ"ל זו קתני דמשנה שלימה שאינה צריכה לא שייך למימר זו ואצ"ל זו קתני כמ"ש התוס' בדף ל' ע"א) יע"ש:

ע"ש איסור אחות אשה מיתלא תלוי וקאי עיין בחדושינו בפ"ק מ"ש שם ור"ש דריש ליה מויבמה דצרתה אסורה כרבי ולב"ש ויבמה בעל כרחה כרבנן ולצרור לכר"ש כו' יע"ש:

שם ע"ב בתוס' בד"ה איסור כולל הוא וא"ת אימא דאית ליה נמי לר"י איסור כולל וי"ל דא"כ א"א ונעשית חמותו כולל היא ומיהו לקמן דמסיק דר"ח אליביה דר' מחייב תרתי באיסור כולל ע"כ אין זה איסור כולל דשני שמות הן ומיהו במוסיף כו' עכ"ל מכאן משמע דחמותו ואם חמותו נמי מיקרי ב' שמות ואליבא דהילכתא קיימינן נמי דכולל לא שייך אלא בשם אחד דהרי בכריתות בפרק אמרו לו על ההיא מתני' דיש בא ביאה דר"י אומר אם עבר זקן כו' פי' שם תוס' באיסור בת אחת ועליה קאי ר"י ואית ליה כולל ואפ"ה א"א ונעשית חמותו לא דב' שמות נינהו ופלוגתא דרבנן ור"י בסנהדרין (דף פ"א) דר"י סובר נידן בזיקה ראשונה ורבנן מיחייבי תרתי ע"כ לית הילכתא כחכמים דמתני' דאינהו מיחייבי באיסור חל על איסור אבל הר"מ שכתב בפי' המשניות דלית הילכתא כר"י אי יודה לדברי תוס' דכולל בשני שמות ע"כ דלית הילכתא כר"י מדסתם משמע אף בכולל כו' וכרבנן דהכי נמי לית הילכתא ודוק לפענ"ד:

ראיתי לבאר בכאן קצת כללים השייכים לסוגיא זו. איסור כולל הוא שנאסר חתיכות על האיש הזה שהיה מקודם מותר לו נכלל גם חתיכה ראשונה עמה איסור מוסיף הוא שחתיכה זו נאסרה לאיש אחר שהיתה מקודם מותרת לו ומתוך שנוסף על שאר בני אדם נאסרה גם על זה ואיסור ב"א שבא שתי איסורין כאחת. אמנם יש חילוקי דיעות בכולל בעינן דוקא חמור על קל וה"ה בשניהן שווין נמי חל והוא נלמוד ממ"ש התוס' דזר ששימש בשבת דאמרינן הבערה ללאו יצאה ופי' התוס' דלא חל על איסור זרות משום שהוא במיתה משמע בשניהן שווין חל דהתוס' מביאין ראיה דקל על חמור אינו חל אבל בשניהן שוין לא אמנם בחולין (דף ק"א ע"א) דהאוכל ג"ה של נבילה דר"מ מיחייב שתים וחכמים אינו חייב אלא אחת ומודים חכמים בג"ה של עולה ושל שור הנסקל דחייב שתים דאיסור חמור הוא הרי אף בשוין סבירא להו דאינו חל רק בחמור ולשיטת הר"מ איסור הנאה הוה מוסיף בקדשים כו' והר"מ בהל' מאכלות אסורות פסק כר"מ דלית הילכתא כחכמים דהתם הרי אף בשוים חל ובדברי התוס' יש להקשות דידהו אדידהו דבהאי דכריתות דיש בא ביאה אחת וחייב כו' פי' שאיסור אחות אשה חייל ע"י כולל יש לתמוה דהאיך יחיל אחות אשה שהוא בכרת על בת בתה שהיא בשריפה ועוד דאחות אשה יש לה היתר אחר מיתת אשתו ואולי מפני זה כתב הר"מ בפי' המשניות ובהל' שגגות הך