פורת יוסף נא

ז"ל דפי' דכ"ש לרב ע"כ סובר כהר"ר אברהם מבורגיל וכפי' ריב"ן נמי ס"ל דאל"כ לא תקשה לרב דמוקי למתני' כמ"ד יש זיקה כו' ואין לומר דאכתי תקשי מסיפא דקאמר ואצ"ל כו' והיינו אף למ"ד יש זיקה כמ"ש לפי' ריב"ן או לפר"ח יע"ש מ"מ רש"י ז"ל כתב דאיכא לאותבי ארישא דמילתא וארישא דמילתא ודאי דאין קושיא כמ"ש דרב דוקא לשיטתי' אמר דמתה ראשונה מותר בשניה דאין זיקה ומתני' מוקי כמאן דאמר יש זיקה אלא דסובר כפירוש ריב"ן וא"כ כיון דאין חילוק אי יש זיקה אי אין זיקה אי אמרינן בדרבנן הואיל ונאסרה כו' אלא ע"כ דרב סבירא ליה דלא אמרינן בדרבנן הואיל ונאסרה כו' ואיכא לאותבי מרישא כו' ולפי זה ר' יוחנן מצי סבר אין זיקה ומשום ביטול מצות יבמין למאי דלא אסיק ר' יוחנן למיתה לא חייש משא"כ לשיטת התוספת והוא פר"ת דלמאן דאמר אין זיקה ומשום ביטול מצות יבמין בודאי לא שייך הואיל ונאסרה אם כן ר"י ע"כ סובר יש זיקה דאי אין זיקה א"כ אפילו מתה ראשונה מותר בשניה כו' ודוק

בדף כח ע"א גמרא ולימא ליה דילמא ימות ר' יוחנן למיתה לא חייש בפירש"י ולימא ליה גזירה כו' רצה לומר אין זיקה כו' ור"י דמתה חדא ליכא למיגזר דילמא בלא מיתה כו' ובפירש"י ולימא ליה ר"א היא דפרק החולץ כו' עכ"ל מפירש"י יראה דר"י נמי ע"כ סבירא ליה לפום סברא דהשתא דאין זיקה דאין לומר דר"י סבירא ליה יש זיקה ומוקי מתני' כמ"ד אין זיקה דא"כ לישני לא סתם תנא כמ"ד אין זיקה כמו שמשני לקמן לא סתם תנא כר' יוסי הגלילי והרצון דר"י אמר הלכה כסתם משנה אלא ודאי דלפי סברת המקשין היה סובר דגם ר"י סבר אין זיקה והוא פריב"ן כמ"ש לעיל אלא שבזה מחולק עמו דריב"ן סבר דגם משום ביטול מצות יבמין לא גזרינן ורש"י מודה לתוס' בזה דחיישינן כו' ומשני למיתה לא חייש וע"כ סבר ר"י יש זיקה וה"ה דהוה מצי לשנוי ר"י סובר יש זיקה ולא סתם כו' אלא דשפיר משני דלא מצי לאוקמי' מתני' כלל כמ"ד אין זיקה כיון דלמיתה לא חייש ובזה נמי דפריך ולימא ליה ר"א דאמר הואיל ועמדה שעה אחת באיסור ומאי קושיא לימא לא סתם תנא כר"א דר"י ס"ל דלא אמרינן הואיל ונאסרה כו' וצ"ל דר"א דפרק ב"ש וא"כ לא קשיא מידי דאף דר"א הוא מ"מ הוה סתם ואח"כ מחלוקת בפרק בית שמאי ואין הלכה כסתם ומאי בכך דסתם כר"א כו' משא"כ לשיטת התוספת דע"כ ר"י סובר יש זיקה דאל"כ אפילו מתה ראשונה מותר בשניה דלא ס"ל כפריב"ן וא"כ הא דפריך לעיל ולימא ליה גזירה שמא ימות היינו דלוקי מתני' כמ"ד אין זיקה והוה לשנוי לא סתם תנא כו' אלא דלא אסיק אכתי מזה וא"כ מצינו למימר דר"א דהחולץ דפליג שם בברייתא כו' ובהא דאמר ר' יוחנן למיתה לא חייש כתב מהרש"ל דסובר דליכא מ"ד דחייש למיתה ירצה בזה דאל"כ אכתי לימא מתני' כמ"ד דחייש למיתה וכל זאת לשיטת התוספת אבל לשיטת רש"י יאמר דר"י למיתה לא חייש היינו דאיהו סבירא ליה כמ"ד דלמיתה לא חייש ולא סתם לן תנא כוותיה כו' ודוק היטב

ובתוס' בד"ה גזירה שמא ימות כו' ור"י לא חייש למיתה דילמא בלא מתה דזה לא יטעה עכ"ל מפי' מהרש"ל ואי דיטעה להתיר במתה ראשונה שישא שניה דאי נמי טעי כיון דלאו כ"ע הוא דהא רב סבירא ליה דאפילו מתה כו' עכ"ל ומהדורא בתרא הקשה עליו דא"כ במתני' נמי אמאי לא יחלוץ דאי נמי דיחלוץ זה לראשונה וזה לשניה מיבם שפיר דמי לרב ולא גזרינן עכ"ל ולא אבין דודאי בשתיהם קיימת לכ"ע אסור ליבם שניה גם לרב אי אמרינן יש זיקה דחליצה פסולה צריך לחזור על כל האחין לרב והוה אחות חליצה דלא כסברת הר"ר אברהם מבורגיל ואי למ"ד אין זיקה ממילא היכא ששתיהן קיימת ודאי דאף לרב נמי גזרינן דילמא אתי ליבם ברישא אלא במילתא דלא שכיח לא גזרינן ביה ואי לפי' הר"ר אברהם מבורגיל כבר תירץ מהרש"ל תירץ אחר יע"ש ודוק היטב

ובא"ד ועוד אור"י דמצי לפרש בענין אחר כו' עכ"ל אין לומר שזה שפירשו התוס'