פורת יוסף מט

זה יכול להשמיענו בב' אחיות ותירץ דחדא מיבמה כו' וכבר תמהו בזה דאכתי הוה לאשמעינן דינא דחליצה פסולה צריכה משניהם ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דאי הוה אשמעינן בב' אחיות הך דינא דאתי לאשמעינן כמ"ש הרא"ש דהיכא שחליצה האחת מעולה מחברתה אף ששתיהן חליצה פסולה אפ"ה אין צריכה חיזור והנה מה שאמר רב דנפול זה אחר זה ולא מוקי כשנפלה ראשונה וחליץ ראובן וכשנפלה שתיהן בב"א דשמעון לחוד חולץ לה דהוה טפי חליצה כשירה אלא דליתא להך דינא ודוקא בזא"ז ואי הוה אמר בב' אחיות והוה אשמעינן דראובן חליץ ללאה וגם שמעון ושמעון צריך לחלוץ לרחל וגם ראובן ג"כ הוה שמעינן האי דינא דאל"כ לחלוץ ראובן ללאה ושמעון יחלוץ לרחל לחוד ולכך אמר דבב' אחיות מיבם שניה ולא הוה שמעינן האי דינא ודוק היטב לפענ"ד:

ושוב שמעתי מן הרב הגאון הגדול ר"מ דק"ק לבוב כבוד מוהר"ר אריה ליב בהגאון הגדול בדורו רבן של כל בני הגולה כבוד מוה' חיים הכהן נר"ו אב"ד דק"ק לבוב והגליל שכיוונתי לקצת דבריו ונתתי שמחה בלבי שכיוונתי לדעת אדם גדול ע"ש בפירש"י מדקאמרת אמצעית צריכה חליצה משניהם ה"ג כו' עכ"ל ראיתי להעיר בכאן עפ"י דרך הפשט והוא דשיטת רש"י ז"ל דכל חליצה שאינו יכול ליבם אותו מיקרי חליצה פסולה ואף למאן דאמר אין זיקה וטעמא דמתני' משום ביטול מצות יבמין אפ"ה מיקרי חליצה פסולה וכן סובר הרמב"ם ז"ל (בהל' יבום פרק ששי) יע"ש והמ"מ הקשה שם וכן הים של שלמה דברייתא דקתני (בדף כ' ע"ב) בא עליה או חלץ לה נפטרה צרתה בחייבי לאוין ואמאי הא הוה חליצה פסולה ואי דמיירי התם שצרתה כמותה הא לשיטת הר"מ אפילו בשניהם שוות אפ"ה צריכה חיזור ואני אומר כיון דאי יש זיקה או אין זיקה הוא פלוגתא דתנאי מוקי ליה להך ברייתא דבא עליה כמאן דאמר אין זיקה ולדידיה אין חליצה פסולה צריכה לחזור היכא דשניהן שוות בודאי והוא דלשיטת רש"י ז"ל הוא יסוד מונח דלמאן דאמר אין זיקה היכא דשניהן שוות בודאי אין צריכה חליצה מן כל האחין ולמאן דאמר יש זיקה הוה פלוגתא דרב ושמואל ומיהו היכא שחליצה האחת מעולה וחליצה האחרת פסולה אף למ"ד אין זיקה אין חליצה פסולה מפקעה זיקה החשובה וא"כ לפי שיטתו צריך לומר דברייתא דהתם דקתני בא עליה או חליץ לה נפטרה צרתה דצרתה כיוצא בהן אמר דהיתה ג"כ חייבי לאוין וכיון דשניהם שוות למ"ד אין זיקה לכך נפטרה צרתה והר"מ ז"ל אפשר דסובר כשיטת התוס' דלמ"ד אין זיקה הוא בהנחה קיימת דאפילו חליצה פסולה מפקעת זיקה החשובה כו' ואין צריך לדחוק דצרתה כמותה ומוקי כמ"ד אין זיקה בפלוגתא דתנאי אבל איהו פסק כמ"ד יש זיקה ולכך פסק אפילו בשניהן שוות צריכה לחזור על כל האחים כו'. והנה יש בכאן ענינים רבים לכן אבארם דמי שנפלו לפניו שתי יבמות מבית א' בחליצת האחת נפטרה צרתה וה"ה יבמה אחת לשני יבמין חולץ לה אחד ובחליצה פסולה היכא דשניהן שוות למ"ד אין זיקה ודאי אין צריכה חיזור בין שתי יבמות לא' ובין יבמה אחת לב' יבמין ולמ"ד יש זיקה פלוגתא דרב ושמואל ולתירץ ראשון בגמרא מאי אחד חולץ לכולן אאמצעית סובר שמואל כי הדדי אין צריך חיזור אף למ"ד יש זיקה והיכא שחליצה האחת מעולה אין חליצה פסולה מפקעת אותה ולפי זה הא דקאמר לקמן חלץ לאחיות לא נפטרו צרות לצרות נפטרו אחיות ע"כ כתירוצא דרב אשי דלא אלימא זיקה לשוויי צרה כערוה כו' ולכך חלוץ לאחיות לא נפטרה צרה משא"כ חלוץ לצרה נפטרה אחיות ולהאי תירוצא אין חילוק בין למיפטר נפשה למפטר צרה והילכך בין יבמה א' לב' יבמין ובין ב' יבמות ליבם אחד היכא דכי הדדי נינהו אין צריכה חיזור והיכא שחליצת האחת מעולה מחברתה כי ההיא דחלץ לאחיות אין חליצה פסולה מפקעת זיקה החשובה ממנה ואידך שינויא דשאני למיפטר נפשה מלמפטר צרה מצי סבר כתירוצא דהתחיל ולא התחיל או כתירוצא דרב אשי והנה אם