פורת יוסף מח

שתי אחיות בסוג אחד כי שתי אחיות במתה חדא מותרת שניה דבדרבנן לא אמרינן הואיל ונאסרה שעה אחת ובאשה ובתה אף לאחר מיתה אסורה דבתה לאחר מיתת אשתו או איפכא איכא אסורא משא"כ מתני' דלקמן בג' אחין אליביה דר' שמעון דמן התורה אסורה מלצרור ודאי דאף באחיות אסורה לאחר מיתה דאורייתא ודאי דאמרינן הואיל ונאסרה עליו שעה אחת נאסרה עליו עולמית ולא אמרינן יבמה שהותרה כו' דאפילו למאן דאית ליה בדרבנן אפ"ה אפשר בדאורייתא לא כדמסיק בהחולץ (דף מ"ד ע"א) ולכך תני אשה ובתה לאשמעינן דבר זה דשניהם בסוג אחד דאף שתי אחיות אסורה לאחר מיתה כמו אשה ובתה ומיהו לאידך קשה ושוב ראיתי בתוי"ט שהקשה אמאי לא תני אשה ובתה כמו במתני' דלקמן ותי' דשם אשמעינן לר"ש דלא תימא דוקא אחיות מלצרור קמ"ל דכל שאר עריות נמי מהיקשא דר' יונה כו' עכ"ל ודוק:

שם גמרא אי הכי תלתא נמי כו' הנה היה נראה דנקיט ארבעה אחים לאשמעינן למא דאמר יש זיקה אשמעינן דלא נימא לחלוץ חדא וליבם אידך דלא אמרינן יבמה שהותרה או דלא כפירוש הר"ר אברהם מבורגיל ואף משום חיזור מיקרי אחות חלוצה ואף למאן דאמר אין זיקה אשמעינן דהואיל ונאסרה כפירוש ריב"א לקמן דאף בביטול מצות יבמין שייך הואיל ונאסרה או דגזרינן דילמא אתי ליבומי ברישא משא"כ בג' אחים דודאי שתיהם חולצת דאיך יכול ליבם חדא והלא אחות חלוצה היא כו' אלא דקושטא משני כו' דחייש למיתה:

ודע דלפי מ"ש התוס' לקמן במתני' דג' אחין דר' שמעון לא פליג אלא בג' אחים ולא בד' אחים וא"כ מתני' דהכא אתיא אפילו לר"ש מאי מקשה ליתני ג' אחין ולפי סברתו דלא אסיק מזה דמתני' מצי אתיא כר"ש או דאין חילוק בין ג' אחים לד' אחים היה יכול להקשות ל"ל כלל הך מתני' ליתני מתני' דלקמן לחוד ג' אחים פלוגתא דר"ש ורבנן ודו"ק:

שם ע"ב גמרא אמר רב שלש אחיות יבמות כו' ובפי' רש"י אמצעית לאו דוקא ובד"ה א"ה קמייתא נמי שתים הראשונות כו' עכ"ל. הנה לפירוש הר"ר אברהם מבורגיל שהביאו התוס' דמשום חיזור לא מיקרי אחות חלוצה מצינו למימר אמצעית דוקא כגון שנפלה לאה תחלה וחלץ לה ראובן ואח"כ נפלו רחל וזלפה בבת אחת ורחל נפלה ראשונה וא"כ אי אמרינן דשמעון יחלוץ לרחל א"כ גם ראובן צריך לחלוץ לה מטעם חליצה פסולה דהוה אחות זקוקה וגם זלפה צריכה משתיהם דהוה אחות חלוצה לכך אמרינן דיחלוץ ראובן לזלפה תחלה וגם צריכה חליצה משמעון מטעם אחות זקוקה ושמעון חולץ לרחל ולא צריכה חליצה משניהם דלשמעון לא הוה חליצת רחל חליצה פסולה דאי בעי מצי מיבם לסברת הר"ר אברהם מבורגיל דמשום חיזור לא מיקרי אחות חלוצה וא"כ בדוקא נקיט אמצעית ואמאי הוצרך לשנוי דנפלה חדא חלוץ לה ראובן נפלה אידך חלוץ לה שמעון ואמאי לא כדכתיבנא דשתיים האחרונות נפלו בבת אחת וגם מה שפירש"י אי הכי קמייתא נמי שתים הראשונות והא בודאי מחדא קשיא דכיון דראובן חלוץ לשניה וגם שמעון א"כ הוה ראשונה יבמה שהותרה כו' ולא צריכה חליצה אלא משמעון לסברת הר"ר אברהם וע"כ רש"י סובר כסברתו שהרי לקמן אקושיא דפריך לקמן לר' יוחנן ממתני' כתב דכ"ש לרב תיקשה מתני' ומאי קושיא לרב דאית ליה למאן דאמר יש זיקה חליצה פסולה צריכה לחזור ולמאן דאמר אין זיקה ומשום ביטול מצות יבמין גזרינן דילמא אתי ליבומי ברישא כמו דמסיק לקמן יע"ש היטב ועל כרחך דסובר כסברתו וא"כ יש לתמוה דמחדא לא קשיא כלל כמה שכתבתי ואפשר לומר דכהאי גוונא לא אמרינן שראובן יחלוץ תחלה מאחר דחליצת שמעון מעולה עתה טפי דלא הוה רק אחות זקוקה ולראובן אחות חלוצה ואחות זקוקה אמרינן דשמעון מיבם תחלה והך דינא אתי רב לאשמועינן דוקא דנפלו בזה אחר זה ולא כשנפלו שתיהן בב"א דאז שתים האחרונות צריכות שתיהן חליצה משתיהן כו' ולפי זה א"ש הא דהקשה הר"ר אברהם מבורגיל דחידוש