פורת יוסף מז

אלא באב לחוד דהשתא ממ"נ מייבם ואני אומר דמשכחת יבום בשני אחין תאומים דודאי מאב אחד הם דאין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת כו' ואי דקשיא א"כ אשת אחיו שלא היה בעולמו ל"ל כיון דנולד אחר מיתת אחיו בודאי לאו תאומים הוא ובלא"ה אסור שמא אינו אחיו והוה יבמה לשוק. י"ל דנ"מ דקידשה היבם בביאה ואח"כ קידשה אחד מן השוק דאי מטעם לאו אחיו והוה יבמה לשוק צריכה מן הראשון ממ"נ גט לרב דאמר קידושין תופסין ביבמה לשוק וא"כ אין צריכה משני ממ"נ גט משא"כ משום אשת אחיו שלא היה בעולמו צריכה גט משני דילמא אחיו הוא והוה ערוה לגבי אשת אח שלא במקום מצוה ואין קידושין תופסין בח"כ וצריכה גט משני כו' כמ"ש ומיהו אין קושיא על מה שתירצו העולם דמיירי דאין כאן אלא אח אחד א"כ צרת צרה היכא משכחת ליה דמשכחת שפיר כיון דלשמעון אסורה משום צרת ערוה:

שם ע"ב הנטען על השפחה ועל הנכריות הר"ז לא יכנוס ואם כנס אינו מוציא כו' הים של שלמה הביא דיש אומרים דאף בנטען על הפנויה הר"ז לא יכנוס לכתחלה דלא כשיטת התוס'. ואין להקשות מאי איריא הנטען על השפחה ועל הנכריות לאשמעינן רבותא דאפילו בנטען על הפנויה י"ל משום סיפא דאפ"ה לא תצא דהוה אמינא דלא הוה גיורת גמורה דהמתגיירה לשם איש כו' ובשפחה שאיסורה חמיר יותר מנטען על הפנויה קמ"ל דאפ"ה אם כנס אינו מוציא מפי' מהרש"א ז"ל בתוס' דאמאי לא דהקושיא הוא מדיעבד כו' ואין להקשות א"כ יקשה קושית מהר"מ מלובלין והוא ז"ל ג"כ נשמר מזה דתקשה אמתני' גופא דליכא למימר כתירוצו דכיון דכנסה אחר כו' דתקשה מתחלה ודיעבד י"ל דה"א דהמתגיירה לשם איש לא יכנוס לכתחלה דשמא גיירה לשם איש לחוד ומיהו בדיעבד אין לחוש אפילו בודאי גיירה לשם איש ולכך פריך מברייתא דקתני אינם גרים דמשמע אפילו בדיעבד לא הוה גיורת ועל זה תירץ דא"כ מנא לן להקשות מברייתא דילמא הברייתא גופא אמרה אינם גרים לכתחלה ודו"ק היטב, בדף כה המביא גט עיין בא"ה ובגיטין יע"ש:

בדף כו לא קשיא הא דארגילה היא הא דארגיל הוא כו' ובפירש"י הא דארגילה היא כו' יע"ש ובים של שלמה שכתב להיפך יע"ש שהאריך מאד בזה ובדברי הרמב"ם:

סליק פרק כיצד פרק שלישי ארבעה אחין ארבעה אחין שתים נשואים שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצת ולא מתיבמת כו' עכ"ל לשון הרמב"ם זה הכלל כל שנפלו לפניו שתי יבמות שאי אפשר להנשא שתיהן הרי אלו חולצת כו' והא דלא תני במתני' או אשה ובתה כדקתני במתני' דלקמן גבי ג' אחין כו' יש לומר דהך מתני' בודאי מדרבנן הוא דחולצת אף כר"ש דמודה בשני אחים ואם כן אפשר לומר הא דקתני חולצת אף דכבר חלץ לשניה אפ"ה אסורה ראשונה דשניה צריכה חליצה משניהם למ"ד יש זיקה וחליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין דלא כסברת הר"ר אברהם מבורגיל דמשום חיזור אפ"ה מיקרי אחות חלוצה וא"כ צריך לחלוץ לשתיהם והא דפריך לקמן לר' יוחנן עד שהוצרך לומר אחיות אינו יודע מי שנאן כבר כתבו התוספת דלר' יוחנן דפסק כשמואל דאינה צריכה לחזור פריך אבל למאן דאית ליה דחליצה פסולה צריכה לחזור א"ש וא"כ משום הכי לא מצי לכלול אשה ובתה עם