פורת יוסף לח

אשה חייל בהדדי אלא דלית ליה כלל איסור בת אחת ג"כ ואין להקשות לפי זה לצרור על כרחך מוקי בית שמאי כר' שמעון לאחות זקוקה וא"כ איך מיתוקמא קרא להכי דאיך יחול איסור אחות אשה והלא אשת אח קודם וקרא קאמר דאשה אל אחותה שהוא חייב משום אחות אשה ויש לומר דה"ק דאם נפלה תחלה לאה לפניו ונמצא דאיסור אשת אח הלך לו דמותרת להתייבם וכשנפלה לפניו רחל אסורה שפיר לאה משום אחות אשה ולכאורה הוה איסור בת אחת בלאה דאיסור אשת אח ואחות אשה בהדדי קאתין אלא דזה אינו חדא דכבר כתבתי דב"ש ע"כ אפילו איסור בת אחת לא ס"ל דאל"כ אכתי משכחת ליה דשויא שליח ועוד דאכתי איסור אשת אח הוא דחל ולא אחות אשה כיון דאין איסור חל על איסור חייל אשת אח טפי ולא אחות אשה כמה שכתבו התוס' לקמן (בדף ל"ב) דאשת אח חמור מאחות אשה שיש היתר לאחר מיתת אחותה אלא דמ"מ לא קשיא מידי דכיון דכבר הלך לו איסור אשת אח כשנפלה תו רחל תו לא הדר אתי אשת אח אלא אחות אשה לחוד ושפיר מיחייב משום אחות אשה על לאה וסברא זו כתובה במהרש"א ז"ל עלה דקאמר (בדף ל' ע"ב) בעל מום ששימש בטומאה היכא משכחת ליה והקשה מהרש"ל אמאי לא שנטמא ואח"כ נעשה בעל מום דמתחילה מותר בקרבן ציבור וכשנעשה בעל מום כו' ותירץ מהרש"א ז"ל כיון דמתחלה הותר לו טומאה גם כשנעשה בעל מום תו לא הדר אתיא טומאה וחייל יע"ש היטב והכי נמי דכוותי'. ואיך שיהיה קשה מאי קאמר לבית שמאי היכא דנשא חי ואח"כ נשא מת דאיסור אשת אח לא חייל והוה צרת ערוה שלא במקום מצוה ומאי בכך אימא שלא במקום מצוה נמי אסור כיון דקושית המקשין דמסתבר לדרוש לצרור טפי לצרת ערוה אכתי לא תירץ כלום על זה דהא איהו על כרחך לא דריש ויבמה שלא במקום מצוה שריא דהא סבירי ליה לבית שמאי דאפילו במקום מצוה צרתה מותרת וא"כ אימא דאה"נ דלצרור אפילו שלא במקום מצוה אסורה כו' ועלי' על כרחך בלאו הכי או לערוה גופא או לג"ש דחטאת כו'. ומיהו באמת אין להקשות מנלן לבית שמאי דערוה גופא אסורה במקום מצוה דרבא לשיטתיה דערוה לא צריכא קרא או דריש לצרור לאחות זקוקה וממילא דערוה אסורא ודוק:

ע"ש בתוספת בד"ה דלא אתי איסור אחות אשה וחייל כו' וא"ת ערוה גופא לתיבם וי"ל איסור אחות אשה מיתלא תלוי כו' עכ"ל והקשה מהרש"א ז"ל דנראה כאלו מפיהם אנו חיין והלא גמרא ערוכה לקמן (בדף ל"ב) כו' עכ"ל ולעד"נ דאדרבה דזה הוקשה להם לתוס' דפריך לקמן ולר"ש היכא דנשא מת תתיבם ואמאי לא פריך הכי כל כמה דלא ידע איסור אחות אשה מיתלא תלוי וקאי וע"ז תירצו דכאן ליכא לאקשוי א"ה ערוה גופא תתיבם דאחותה קיימת ואי מייבם קאי באיסור אחות אשה משא"כ לקמן פריך לר"ש אמתני' היכא שמתה אחותה דשפיר מצי ליבומי דמתחלה לא חל כלל איסור אחות אשה רק אשת אח ולא הוה כלל ערוה ועכשיו כשמתה אחותה תתיבם שפיר ומשני לקמן איסור אחות אשה מיתלא תלוי וקאי הרצון כשהיה אחותה קיימת היתה זאת אסורה מכח איסור אחות אשה מיתלא תלוי וקאי והואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עליו עולמית ועיין שם במהרש"א (בדף ל"ב ע"ב) יע"ש ודוק:

בדף יד ע"ב בתוספת בד"ה מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת עכ"ל מפני שיש בכאן ענין עמוק בדיני גרושה זונה וחללה לכ"ה ונוסף עליהם כ"ג באלמנה ראיתי להראות בכאן ולהעיר אליבא דהילכתא. בקדושין (דף ע"ג ע"ב) אמר אביי אין חללה אלא מאיסורי כהונה. והפרש שבין זונה לחללה זונה אין נפסלה מתרומה וחללה נפסלה מתרומה אמנם אין זה אליבא דכ"ע דהר"מ (בהל' איסורי ביאה פי"ח) דזונה כל שנבעלה בעילת איסור ואפילו באין זר אצלה מעיקרא כגון לאו דלא יבנה אם נשאה ובא עליה עשאה זונה וכדומיהן מיהו מתרומה דבי נשי לא פסלה וחללה שנולדה מפסולי כהונה פסלה מתרומה וולדה פסולה