פורת יוסף לה

תופסין בחייבי לאוין ולא תפסי קידושין ולא הוה צרת ערוה כלל ומותרת להתייבם ובפלוגתא לא קמיירי כו' והא דמסיק בהאי פירקא קאמרינן לאו דוקא דהא התוספת כתבו במתני' דחמותו שמיאנה הוא ע"כ בפלוגתא ומתני' דשש עריות ג"כ ע"כ בפלוגתא אלא דלא חש לפרש וצ"ל בהאי פירקא גופא בפלוגתא רק מנין ט"ו נשים לא מיירי בפלוגתא כמ"ש התוס' כל זה לעיל במתני' יע"ש:

שם ע"ב גמרא באונסין לא קמיירי עיין בחדושינו לעיל מה שכתבנו שם. והנה רבי דמשני ללוי בפלוגתא לא קמיירי כו' ולכאורה מלשון תלמודא דמסיק לקמן לעולם לית ליה לרבי הני כללי ובפלוגתא מיירי כו' ע"כ דהך לאו רבי משני ליה בפלוגתא לא מיירי אלא סתמא דתלמודא אמר מאי דעתך ורבי סתמא קאמר ליה כמדומה שאין לו מוח בקדקדו דהא מסיק תירץ אחר דבחדא משכחת ליה כו' או דסיפא ר' יהודה כו' אבל הנראה דודאי הך קושיא דפריך לרב ספרא דמתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו לרבי יהודה נמי יקשה דאיהו מתרגם כולהו רק שיתא בבי דרישא לא משמע דאף אשת אחיו שלא היה בעולמו והכי קא קשיא ליה כמדומה שאין לו מוח בקדקדו דממ"נ דודאי באונסין לא מיירי מתני' וא"כ לא קשיא ליתני אמו אנוסת אביו כיון דלא מיירי באונסין ואם נאמר דע"כ מיירי מתני' באונסין מדנקט בתו וע"כ באונסין כפי' רש"י במתני' דאל"כ היינו בת אשתו מנא לך דילמא לאחר מיתה כמ"ש לעיל וכר"ע אלא ע"כ דסבירא לך דבפלוגתא לא מיירי מתני' א"כ פשיטא דלא מצי למיתני במתני' אמו אנוסת אביו דהוה פלוגתא דר' יהודה ורבנן ובפלוגתא לא קמיירי מתני' משא"כ לרב ספרא דאיהו מתרגם אף בתו ומיירי מתני' באונסין א"כ יקשה ליתני אמו במתני' לזה אמר דמאי דעתך הא בחדא משכחת ליה בתרתי לא משכחת ליה וצ"ל דאכתי ליתני דהא אשת אחיו שלא היה בעולמו נמי לא משכחת האסורה לזה כו' וקתני במתני' ומאי קושיא הא משכחת ליה שפיר אליביה דר"ש בחמשה אחין כמ"ש בגמרא וע"כ סבירא לך בפלוגתא לא קמיירי א"כ פשיטא דלא קשיא מידי ליתני אמו אנוסת אביו וזהו כמדומה שאין לו מוח בקדקדו דממ"נ אינו קשה וכן להך תירוצא דסיפא ר' יהודה כו' ועיין שם במהרש"א ז"ל ודוק היטב לפעד"נ:

ע"ש גמרא בלא דאי נמי משכחת ליה כו' ראיתי להרמב"ם בפירוש המשניות שכתב וזה לשונו במתני' דט"ו עריות אמו אנוסת אביו אי אפשר לר' יהודה שהוא שוה לאשת אביו מדבריו יראה דלר"י חייבי לאוין כח"כ דמי והיינו להאי תירוצא דר' לית ליה הני כללי דר"ח ובפלוגתא לא מיירי ואף אי הוה תני בדאי עבר מ"מ לר' יהודה אין קידושין תופסין וכן במשנה דלקמן שש עריות חמורת כתב דאי אפשר לינשא לאחין כו' אמנם להאי תירוצא דמסיק דסיפא ר' יהודה הוא ע"כ הא דלא תני כאן אמו משום דאי לא קתני במתני' דאי דלא תפסי קידושין אליביה דהילכתא תפסי דסיפא ע"כ כרבנן דחייבי לאוין תפסי בה קידושין כמ"ש התוס' יע"ש ובזה יתיישב הא דפריך רבינא הכי דמשכחת ליה דאי עבר ונסיב ולא פריך להנך שינויא דלעיל דבפלוגתא לא קמיירי אמאי לא בדאי אלא דמ"מ לר"י אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ואין זו צרת ערוה כו' ודוק:

ובתוס' בד"ה לעולם לית ליה לר' הני כללי ובפלוגתא מיירי וא"ת ליתני א"א שפוטרת צרתה ואי דאי לא קתני ללוי קשה עכ"ל לעיל הוה מצי להקשות אי אית ליה הני כללי מ"מ ללוי דבפלוגתא מיירי קשה ודע דמהרש"א כתב להנך שינוי דבפלוגתא לא מיירי קשה אליבא דתנא דברייתא כו' הא ודאי אי אית ליה לר' הני כללי ודאי דלא מצינו למיתני אשת איש דליכא למימר האסורה לזה מותרת לזה דאסורה לכ"ע מדרבנן כמ"ש התוס' אלא להנך שינויא דלית ליה לר' הני כללי ובפלוגתא לא מיירי ודו"ק:

לשון הרמב"ם בפירוש המשניות בעיקר הב' והג' דערוה אסורה דכתיב עליה והוא כשנויא קמא דערוה גופא צריכא קרא והיינו