פורת יוסף כז

בניחותא עכ"ל הנה משום דהיה מקום לומר דכל זה מן הקושיא טעמא דכתביה קרא דבשלמא אי הוה אמרינן דשלש על שלש בצמר ופשתים אתי מק"ו משתי וערב וא"כ ריבויא דוהבגד על כרחך אתא לרבות בגד שלם בשאר בגדים למיעוטא לשלשה על שלשה דאי מיעוטא לשלש על שלש ל"ל לא ריבויא ולא מיעוטא דיאמר כסברת הרב פורת אבל לא סברתו ממש דודאי שלשה על שלשה הוה בכלל ואתיא מן בגד כו' אלא אי איכא מיעוטא ממעטינן מיניה אי ליכא מידי אחרינא למעט מיניה דלא כמ"ש הרב פורת דאין לחלק ביניהם כלל אלא ודאי דהסברא החיצונה דכל מקום דכתיב בגד הוה נמי במשמע שלשה על שלשה ומיהו אי איכא מיעוטא למעטינהו ממעטינן ולפ"ז לא לכתוב לא ריבויא ולא מיעוטא ואנא ידענא שלש על שלש בצ"ופ מק"ו לפום סברא דהשתא משתי וערב ושלשה בשאר בגדים הוה בכלל בגד דקרא כיון דקרא סתמא כתיב אלא ע"כ מיעוטא לשלשה על שלשה וריבויא לבגד שלם בשאר בגדים משא"כ השתא דשלש על שלש לא אתיא בק"ו א"כ איצטריך ריבויא דוהבגד לשלש על שלש בצ"ופ וכדי דלא נטעה לומר דמרבינן כל מה דאיכא לרבות אף שלש על שלש בשאר בגדים איצטריך מיעוטא דצ"ופ ופריך שפיר כו' כמ"ש התוס' שם לפירש"י שם אלא דרש"י ז"ל אינו סובר כלל הך סברא דשלשה הוה בכלל בגד אי לאו מיעוטא ולכך כתב דאין זה מן הקושיא אלא בניחותא יע"ש היטב:

ודע שמה שכתבו שם התוס' שם להקשות על רש"י ז"ל אהא דפריך ואימא כי אימעט כו' מה צריך מיעוטא בשלמא לשיטת הרב פורת אי לאו מיעוטא א"כ שלשה בשאר בגדים הוה בכלל בגד דקרא והבגד לשלש על שלש ג"כ בשאר מינים משא"כ לשיטת רש"י איצטריך ריבוי לשלש על שלש בצ"ופ ושלשה על שלשה בשאר בגדים ומהיכי תיתי לרבות דאיצטריך למעט ושמא דסברתו דהוה מרבינן כל מה דאיכא לרבות כו' וכתב הקרבן אהרן שהוקשה להם כך וכתבו ושמא כו' דהמקשן פריך לעיל ואימא לרבות שלשה על שלשה בצמר ופשתים משמע דאי הוה קאי לשלשה תו לא מרבינן מיניה שלש על שלש עכ"ל. ונראה ליישב זאת דלפי דעת המקשן דהיה סבור דשלש על שלש בצמר ופשתים נמי מצי אתיא בק"ו פריך שפיר דמדכתיב ריבוי דוהבגד ע"כ דבגד למעוטי אתא שלש וריבויא לשלשה דאל"כ למה לי ריבויא דוהבגד כלל דאפילו שלש על שלש מצי אתיא בק"ו אלא ודאי דהתורה הקפידה דוקא בגד שלם ולא שלש על שלש וכדי דלא נטעה לומר דאף שלשה ממעטינן לכך איצטריך והבגד כו' ותירץ דאתיא בק"ו והמתרץ לא הבין קושייתו כו':

או יאמר דהוקשה לו ל"ל כלל בגד בתורה ותיתי מק"ו משתי וערב אלא דבא למעט דוקא בגד כו' ולא שלש כו' משא"כ באמת ליכא לאקשוי כקושית התוס' לכתוב חדא מיעוטא ואנא ידענא דשלש בצ"ופ טמא דאל"כ צ"ל כלל והבגד ולא מיעוטא. י"ל דמצינו למימר לשיטת רש"י דשלשה לא הוה בכלל בגד בנגעים מטמא בגד שלם וא"כ איצטריך והבגד כו' ואעפ"כ בשאר טומאת כגון בשרצים אי לאו או בגד ה"א דאפילו בגד שלם אינו טמא דאית ליה בנין אב לאו מנגעים אלא מכלאים דכתיב גבי העלאה ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ואינו אלא צמר ופשתים ואפשר דגם התנא דבי ר' ישמעאל דקאמר הואיל ונאמרו בתורה בגדים סתם ופרט לך הכתוב באחת מהן כו' היינו כלאים וממילא ממועט אף בגד שלם כו':

וראיתי כתוב בספר אבן העוזר להגאון מ"ו עוזר ז"ל שכתב עלה דמ"ש התוס' שם לאביי דמוקי או בגד בשרצים לשלש על שלש בצמר ופשתים ולא מוקי לשלשה בצ"ופ דלא צריך דק"ו הוא ומה נגעים שאין בגדי נכרים מטמאין מכ"ש שלשה בצ"ופ בשרצים דאין לומר ש"ו יוכיח שכן אין נעשה אוהל יע"ש והנה יש להקשות דאכתי איצטריך או בגד דאי מק"ו הוה אמרינן דיו מה התם כגריס דוקא דשיעור נגעים כגריס דוקא ובשרצים כעדשה דהוא פחות מכגריס כמ"ש התוס' בפסחים בריש אלו