פורת יוסף כו

רשב"א מאי איכא למימר. אבל התוס' לשיטתייהו שם שכתבו בשם הרב פורת דשלשה הוה בכלל בגד שלם כו' ורשב"א נמי אית ליה הבנין אב דתנא דבי ר' ישמעאל דאי לית ליה א"כ או בגד מאי עביד ליה לשלשה על שלשה בשאר בגדים הא מהיכי תיתי למעט דהוה בכלל בגד שלם ועל כרחך דאית ליה הך בנין אב והקשה להם שפיר מאן תנא דפליג כו':

והנה מהרש"א ז"ל הקשה במס' שבת שם דמה הוקשה להם דאמאי לא מוקי רבא או בגד בשרצים לבגד שלם הא לא איצטריך דבנגעים גופא טמא כיון דלאו בכלל בגד הוא שלשה כו' ותרי מיעוטי חדא לשלשה וחדא לשלש ובגד שלם טמא כו' עכ"ל והנה לכאורה יש לתרץ דהתוספת הקשו שם למה לי ריבויא דוהבגד לרבות שלש בצ"ופ הא מדכתיב תרי מיעוטא ע"כ ידעינן כו' ותירצו דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות יע"ש ולפ"ז יש לומר דרש"י סובר דהנך תרי מיעוטא חדא לבגד שלם וחדא לשלשה על שלשה כו' בשאר בגדים דאינו מטמא בנגעים ולכך איצטריך ריבוי דוהבגד וע"כ על כרחך דאפילו בגד שלם אינו מטמא בנגעים ואתי שפיר כו' אלא דאכתי אינו מעלה ארוכה דלמה לי מיעוטא על שלשה דמהיכי תיתי לרבות דלפום סברא דהשתא דליתי לסברת הרב פורת דשלשה לא הוה בכלל בגד ומהיכי תיתי לרבות כו' אלא על כרחך לשלש על שלש למעט ולומר הא צ"ופ מטמא בשלש על שלש כו' דהא השתא ליכא ריבוי דוהבגד למיטעי דמרבה אף שאר בגדים ומהיכי תיתי לרבות שלשה בשאר בגדים כו' אלא לשלש כו' ואהא תירצו דה"א דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות וא"כ אכתי הקושיא במקומה עומד לשיטת רש"י מנלן דבנגעים גופא דבגד שלם בשאר בגדים אינו מטמא דאיצטריך לרשב"א או בגד בשרצים אליביה דרשב"א לרבות בגד שלם ומנלן דלית ליה בנין אב דתנא דבי ר' ישמעאל ולפי מה שכתב בעל קרבן אהרן בפרשת מצורע אהא דהקשו התוס' ואימא כי אימעט משלש על שלש מה צריך מיעוטא כו' ותירץ כיון דקרא סתמא כתיב משוינן בכל תורת צ"ופ יע"ש היטב א"כ ה"נ אי לא הוה ריבויא דוהבגד לא הוה ידעינן שלש בצמר ופשתים דתרי מיעוטי מוקמינן לבגד שלם ולשלשה על שלשה דכיון דצ"ופ טמא שלשה מק"ו ה"א דגם שאר בגדים כן ואיצטריך מיעוטא לשלשה כו' כמ"ש בעל קרבן אהרן ועיין בספר אבן העוזר שכתב ג"כ יע"ש היטב ולא סבירא ליה לרש"י ז"ל דה"א דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ומוכח דבגד שלם אינו מטמא בנגעים ובהכרח דרשב"א לית ליה בנין אב דתנא דבי ר' ישמעאל. ועיין בספר אבן העוזר שכתב ג"כ כסברת קרבן אהרן דכיון דצ"ופ מטמא ה"א ה"ה שאר בגדים דהוה ג"כ ועיין שם:

עוד יש לחקור חקירה אחת וגדולה היא אלי למה לי דכתב רחמנא בשתי וערב צמר ופשתים דוקא הא הוה ק"ו מבגד דאינו מטמא אפילו בגד שלם בשאר מינים כ"ש שתי וערב שוב מצאתי שהגאון בספר אבן העוזר הרגיש בזה יעוין שם ונראה ליישב דאי לא הוה כתיב צמר ופשתים בשתי וערב הייתי אומר דאדרבה דשתי וערב דוקא בשאר מינים טמא ולא בצמר ופשתים והשתא איצטריך צ"ופ בבגד לאשמועינן דבצמר ופשתים דוקא בגד שלם הוא דמטמא ולא שתי וערב טמא בצמר ופשתים ותרי מיעוטא חדא למעוטי צמר ופשתים משתי וערב לשלשה על שלשה וחדא כדי לארוג בו הרבה וריבויא דוהבגד לרבות שלש על שלש בשאר מינים דמטמא בנגעים לא אתיא מק"ו דלא חזיא לעניים ולעשירים כו' או ריבויא דוהבגד לשלש על שלש בצמר ופשתים דמטמא כו' ולכך כתיב בש"ו צמר ופשתים וא"כ ע"כ צמר ופשתים דכתיב בבגדים ע"כ למעוטי שאר בגדים אתא כו' ודוק:

ע"ש במסכת שבת דקאמר דכ"ע מיהת שלש על שלש בצמר ופשתים דמטמא בנגעים מנא לן והבגד ואימא לרבות שלשה על שלשה ק"ו טעמא דכתבי' קרא הא לאו הכי לא אתיא שלש על שלש בק"ו כיון דלא חזיא לעניים ולעשירים ואימא לרבות שלשה בשאר בגדים כו' עכ"ל ובפירש"י טעמא דכתביה קרא