פורת יוסף כה

דכל מקום שנאמר בגד אינו אלא צמר ופשתים ועיקר הפנאה דעשה דוחה ל"ת ע"כ לית להו ג"ש ולא גמירי כלל דבלאו הכי מוכח דחוטי ציצית בעינן שזורים כו' כמ"ש לעיל:

ואין להקשות הא אנן קיימינן אליביה דר"ש ור"ש סבר בהתכלת דנשים פטורות מציצית וא"כ אימא דיליף דעשה דוחה ל"ת מעיקר הפנאה דציצית. ואי דמוכח משריפת קדשים יש לומר דשאני עשה דציצית דאינו שוה בכל י"ל דגם עשה דנותר אינו שוה בכל דנותר בין בזמנו ובין שלא בזמנו אינו נשרף אלא ביום והוה מצות עשה שהזמן גרמא ואינה נוהגת בנשים ואפילו הכי אי לא הוה כתיב קרא ה"א דדחי ושפיר ילפינן מהתם דעשה דחי ל"ת כו'. והר"מ ז"ל דפסק כמר זוטרא דשוע לחוד או טוי לחוד הוה כלאים א"כ ליכא הוכחה דחוטי הציצית בעינן שזורים דכלאים בציצית הוה אף בטויה לחודיה ומהך ג"ש אין קושיא כיון דלאידך אמורא ע"כ לאו כ"ע גמירי להך ג"ש א"כ לאו כ"ע ס"ל הך ג"ש:

ולפ"ז יש ליישב שיטת הרמב"ם דפסק דנדרי' ונדבות אין קריבים בי"ט בהל' י"ט ובהל' כלאים כתב דעשה דוחה ל"ת ילפינן מכלאים בציצית ועיקר הפנאה לכך שהרי פסק בהל' ציצית דאין חייב מן התורה אלא בגד צמר או פשתים ולמה למילף מכלאים אמאי לא משריפת קדשים כקושית התוס' אבל י"ל דהיא גופא אתי לאשמועינן דשעטנז לאו דוקא כולהו בעינן אלא או שוע או טוי או נוז דאל"כ כלאים בציצית דשרי רחמנא למה לי דאיהו ס"ל דחוטי ציצית לא בעינן שזורים כו' ודוק היטב לפע"ד:

בדף ה ע"א בתוס' בד"ה לרבנן מנא להו כו' וא"ת ומאן תנא דפליג עליה דתנא דבי ר' ישמעאל כו' עכ"ל נראה לי דזה לשיטתיהו אבל לשיטת רש"י שם (בדף כ"ז) במסכת שבת דסבירא ליה דבגד שלם לא הוה בכלל שלשה על שלשה והקשו שם התוס' דרשב"א אמר שם דכל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש כו' ואמר רבא שלושה על שלושה בשאר בגדים איכא בנייהו לרשב"א אית ליה דדוקא שלש אין בו אבל שלשה מרבינן מאו בגד בשרצים ותנא דבי ר' ישמעאל לית ליה והקשו התוס' אמאי לא אמרינן או בגד לבגד שלם בשאר בגדים כו' עכ"ל והנה אפשר לומר דרשב"א לית ליה כלל בנין אב דתנא דבי ישמעאל דאף כל צמר ופשתים מנגעים ואם כן לבגד שלם בשרצים לא איצטריך ריבויא דמהיכי תיתי למעט דדוקא גבי נגעים כתיב מיעוטא כו' ועל כרחך לרבות שלשה בשאר בגדים דלא הוה בכלל בגד לשיטת רש"י ז"ל ולפי זה אתי נמי שפיר הא דפריך שם לאביי דאמר דתנא דבי ר' ישמעאל ורשב"א אמרו דבר אחד דגם רשב"א סובר אפי' שלשה בשאר בגדים אינו מטמא כו' האי או בגד מאי עביד ליה ואמאי לא מקשה ג"כ לרבא אליביה דתנא דבי ר' ישמעאל האי או בגד מאי עביד ליה אלא דאיכא למימר לבגד שלם איצטריך ליה לרבות בשאר בגדים דאיהו סבירא ליה הבנין אב דאף כל צמר ופשתים כו' ואיצטריך ריבוי דאו בגד לבגד שלם בשרצים דמטמא כו' אבל לאביי דאמר דתרוייהו אמרו דבר אחד פריך שפיר ואביי האי או בגד מאי עביד ליה דאין לומר לבגד שלם בשאר בגדים אתא דהתוספת הקשו שם וא"ת אמאי לא אמר אביי כמו רבא דרשב"א שלשה על שלשה בשאר בגדים איכא בנייהו דרשב"א אית ליה כמו לאידך תני דבי ר' ישמעאל מלומר דשלש לאו דוקא ויש לומר דאביי סבירא ליה דמרבינן מאו בגד יהיה בהן טומאה ככל תורת צמר ופשתים או לא יהיה בהן כלל כו' עכ"ל וא"כ פריך שפיר דאין לומר לבגד שלם א"כ מנא לך דתרוייהו אמרו ד"א דילמא רשב"א לית ליה הבנין אב ואו בגד לשלשה על שלשה דלבגד שלם לא איצטריך מהיכי תיתי למעט כו' אלא ע"כ דאי מרבינן שאר בגדים יהיה ככל תורת צ"ופ כו' ופריך שפיר ואביי האי או בגד מאי עביד ליה כו' יע"ש היטב:

ולפי זה לרשב"א אליביה דרבא על כרחך לית ליה הבנין אב דתנא דבי ר' ישמעאל כו' ופריך שפיר תינח לר"י אלא לרבנן היינו