פורת יוסף כ

דרבא אליבי' דרבנן דלא דרשי להו כרבי ואיצטריך שפיר דרשא דנדה היא למעט יבמה שאין לה בנים בחיי בעלה. ולקמן בחידושינו (בדף ט' ע"ב) נאריך בזה בעזה"י:

ושם כתבנו ישוב לזה דאפילו להנך תירוצים דצריך לערוה קרא דסד"א הואיל ואישתרי אישתרי או בהיקשא דרבי יונה אפ"ה איצטריך שפיר נדה דיבמה בחיי בעלה שאין לה בנים בכרת יע"ש היטב מ"ש שם:

שם ע"ב במתני' וכולן שנמצאו איילונית צרותיהן מותרת מכאן יש לדקדק על מה שכתב הרמב"ם ז"ל (בהלכות יבום פרק ששי הלכה י"ב) היתה היבמה ערוה על בעלה ועל היבם הרי זה צרתה חולצת ולא מתיבמות וכתב הלחם משנה דיש ליישב זאת הגירסא דאף דהיתה ערוה על היבם ועל בעלה והרי אינה צרת ערוה מעולם גזרינן שלא יאמרו צרת ערוה מתיבמת עכ"ל. מלבד שאין דבריו בפירוש המשניות כן שהרי כתב שש עריות חמורות מאלו לפי שאין קדושין תופסין בה לפיכך אם עבר אחיו מאביו ונשא אותה צרתה או חולצת או מתייבמת לפי שעל דרך האמת אינה צרתה כלל הרי בפירוש דאם היתה היבמה ערוה על בעלה ועל היבם צרתה מתיבמת ועוד דמאי שנא מנמצאו איילונית דצרותיהן מותרות למאן דאמר לקמן בהכיר בה דאסורה וההיתר הוא משום דלא הכיר בה ומספק הוה ודאי קידושי טעות מכ"ש בהיתה ערוה על בעלה דכ"ע מיגמר גמירי אינשי דערוה אין קדושין תופסין בה כדמסיק לקמן (בדף ל"ד בפרק ארבעה אחין יע"ש). ואמנם הגירסא הנכונה הוא בר"מ כמ"ש הכ"מ צרתה או חולצת או מתיבם ומ"ש הר"מ בפירוש המשניות אם עבר אחיו ונשאה צרתה מותרת לפי שעל דרך האמת אין זו צרתה כו' לאו כללא קא כייל דהא אמו שהיא אנוסת אביו כדמסיק לקמן אם עבר אחיו ונשאה ודאי קדושין תופסין בה דע"כ תנא דמתני' סובר אף בחייבי לאוין דשאר קידושין תופסין כמו שכתבו התוספת (בדף י') והבאתיו לעיל אלא אשארא קאמר זאת והך מתני' צרותיהן מותרת מפני שנשואת לאחרים אכולהו קאי ודוק לענ"ד:

גמרא מכדי כולהו מאחות אשה ילפינן ליתני אחות אשה ברישא כו' עכ"ל מקשין דילמא מתני' רבי היא דיליף מולקחה דערוה וצרתה אסירא להתיבם וא"כ לא קשיא כלל דלאו מאחות אשה ילפינן עכ"ל. והנה יאמר דמתני' ע"כ לאו ר' היא מדתנן בד' אחין ב' אחיות חולצות ולא מתיבמות וכן בג' אחין חולצות ולא מתיבמות ואמאי לרבי דדריש ולקח ולקחה כו' ולצרור על כרחך מוקי ליה לאחות זקוקה דפטור' מחליצה ויבם כדמסיק לקמן ואמאי תנא לקמן במתני' דחולצת:

או יאמר דע"כ מתני' לאו רבי הוא דאי לרבי אחות זקוקה הוה ערוה ופטורה מן החליצה ויבום כו' וא"כ אמאי לא תנא במתני' נמי אחות זקוקה דהוה ערוה ופוטרת צרתה מחליצה ויבום והוא שהיו ארבעה אחין שנים מהן נשואין ב' אחיות ויש לאחד מהן צרה ומתו ושתיהן זקוקות לראובן אסירא צרתה ג"כ עליו ושמעון נשא צרתה שהיתה אחת מן האחיות אסורה עליו איסור ערוה ומותר באחותה ונשא צרתה ויש לו עוד אשה אחרת ומת כשם שצרתה אסורה כו' ואין להקשות הא ר"ש דאמר צרת אחות זקוקה הוה ערוה מן התורה דוקא בג' אחין ומתו שנים אבל בארבעה אחין ונשארו שנים מודה ר' שמעון דאינה ערוה כמ"ש התוספת בפרק ד' אחין וצרת צרתה לא משכחת ליה אלא כשנשארו ב' אחין וא"כ תו לא הוה אחות זקוקה לר"ש מ"מ הוה אחות זקוקה לשמעון כיון דרחל אסורה על ראובן איסור ערוה ודאי זקוקה לשמעון לחוד וא"כ ודאי לאה הוה ערוה גמורה על שמעון משום אחות זקוקה דהוה בחד אחא כיון דרחל אינה זקוקה רק לשמעון ומשכחת שפיר אחות זקוקה דפוטרת צרתה וצרת צרתה ואף שאין זאת קושיא כל כך דכיון דקתני במתני' אחות אשתו תו הוה אחות זקוקה בכלל כיון דאח"ז מצד אחות אשתו הוה וכעין זה כתב מהרש"ל (בדף י') בתוספת בד"ה לעולם לית לר' הני כללי יע"ש מ"מ הוה למיתני טפי אחות זקוקה ולא