פורת יוסף קסה

אפשר דילפי פרועי ראש ושתוי יין דבמיתה ממחוסר בגדים ואתי שפיר שיטת רבותיו דפוסקין דוקא בגיטין וקדושין אמרינן דצריך כפילת התנאי כו' ופרועי ראש ושתוי יין ילפינן מג"ש דמחוסר בגדים שהוא במיתה אבל במיתה לא בעינן תנאי כפול יע"ש היטב:

וראיתי באבן העזר (סי' ל"ח) דכתב יש אומרים דאם הקדים הן ללאו אע"פ שקודם לכן הזכיר הלאו קודם כגון שאמר לאו והן ולאו כו' עכ"ל והקשה החלקת מחוקק והבית שמואל דהא גמרא ערוכה הוא בגיטין (דף ע"ג ע"א) איתקין שמואל כו' ולמה הוצרך ללמוד דין זה מדברי הר"ן ז"ל יע"ש היטב ועיין במשנה למלך (פרק ו' מהלכות אישות) מה שכתב שם בזה והנה הקשו כל האחרונים להר"מ ז"ל וגם הרא"ש והר"ן ומ"מ וב"ש בפ"ט מהלכות גירושין ובא"ה (סימן קמ"ד) דמכאן משמע אף דבמעכשיו או בעל מנת צריך לכל דיני תנאי והר"מ ז"ל פסק דבמעכשיו או בע"מ דהוה כמו מעכשיו דלא צריך כו' יע"ש ואינו יודע אלמה לא דמשכחת ליה שאמר שעה אחת קודם מותו יחול הגט דלא הוה גט לאחר מיתה וסיבה זאת כדי שלא תטרוף דעתו עליו לא רצה לתקן מעכשיו וצריך לכל דיני תנאי כיון דלא מעכשיו הוה הגט וצ"ע והלחם משנה כתב כיון דכופל התנאי הוה תנאי ומיתה באין כאחד כתב זאת ליישב דברי המ"מ ואינו יודע אמאי לא כמו שכתבתי. והנה בהא דפריך רבא והא בעינן הן קודם ללאו והכא לאו קודם להן ולא הקשה דאימא דאם מתי היינו לאחר מיתה ולא תנאי והוה המגרש על תנאי לשיטת הלחם משנה ואי דכפלי' לא ש"מ לתנאי' אימא דלא מתחיל אינש בפורענות ברישא ולכך התחיל אם לא מתי במה שאמר שמואל לעיל דכיון דאם לאחר הוא ולא תנאי הוא אלא כמגרש לאחר זמן והא דהיה כופל לאו משום כפילת התנאי אלא משום דלא מקדים אינש פורענות לנפשיה ואפשר דפריך ליה שפיר והא בעינן הן קודם ללאו והכא לאו קודם להן כו'. ולפי מה דמסיק דאם לא מתי ואם מתי ואם לא מתי א"ש:

ודע עוד דלפי התי' במגיד משנה דכפילת התנאי מהני למיהוי כמעכשיו כמו שרצה הלחם משנה ללמוד כן בדבריו לכאורה א"כ יקשה ל"ל דלימא אם לא מתי לא יהא גט כו' דבעינן תנאי קודם למעשה כו' דבמעכשיו א"צ לדיני התנאים ומיהו אין זה קושיא דבעינן שיאמר כל דיני התנאים דאם לא כן אין משמע שתנאי הוא אומר אלא לאחר מיתה ואף דכופל התנאי אלא דבתנאי הוא אומר ולכך הוא כופל כדין תנאי בני גד ובני ראובן כו' א"כ הא לא אמר משפטי התנאים בתנאי קודם למעשה כנ"ל. המשנה למלך נסתפק (בהלכות אישות פרק ו' הלכה ב') בחלוקה השנית אי צריך לומר תנאי קודם למעשה כו' והביא הא דשמואל אתקין בגיטא אם לא מתי כו' ותוכן דבריו וכוונתו נראה לי לומר דמסיק דלימא אם לא מתי לא יהא גט ומשני בעינן תנאי קודם למעשה אלמא גם בעינן בזאת החלוקה התנאי קודם דשאני הכי כיון דהמקשה היה סבור דלא בעינן הן קודם ללאו וא"כ החלוקה הראשונה צריך להיות התנאי קודם למעשה משא"כ לדידן והא דלא הקשה לשמואל דלימא בחולקה השני' יהא גט אם מתי דכיון דחלוקה הראשונה תנאי קודם מהיכי תיתי שנתקן לחלק עכ"ל הרצון לפי דעת המקשן הוה חלוקה שניה דלא נחלוק ואין לומר דהמקשה הוי סבור דזה הוי הן קודם ללאו דמה שאנו רוצים הוה כן כקושית הטורי זהב יע"ש במשנה למלך ורבא סובר דקיום המעשה והעדרו הוה הן ולאו דא"כ מאי מקשה ולימא אם מתי כו' הא בעינן הן קודם ללאו לפי מה דס"ד דמה שאנו רוצין כו' אלא דהיה סבור המקשה דלא בעינן כו' אבל הא אפשר לומר דודאי אף לפי מה דהוה ס"ד דלא בעינן כו' אינו צריך להקדים התנאי למעשה אלא בהן ולא בלאו אף אם אומר בחלוקה הראשונה הלאו דבשלמא בהן אמרינן כיון דהקדים המעשה לא אתי תנאי ומבטל כו' אלא דפריך אלאו וה"ה אהן ומשני אהן כו' דבעינן תנאי קודם למעשה